מרמורש (מחוז)
מרמורש (ברומנית: Maramureș) הוא מחוז בצפון-מערב רומניה, שבירתו היא העיר באיה מארה.
| |||
![]() | |||
מדינה |
![]() | ||
---|---|---|---|
רשות מחוקקת |
Maramureș County Council ![]() | ||
בירת המחוז |
באיה מארה ![]() | ||
תאריך ייסוד |
1925 ![]() | ||
שטח | 6,304 קמ"ר | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ במחוז | 317,304 (נכון ל־1930) | ||
‑ צפיפות | 82 נפש לקמ"ר (2006) | ||
קואורדינטות | 47°40′22″N 24°00′18″E / 47.672777777778°N 24.005°E | ||
אזור זמן | UTC +2 | ||
http://www.cjmaramures.ro | |||
![]() ![]() |
חבל מרמורש ידוע בנוף הכפרי שלו, ובכנסיות העץ הנמצאות ביישובים הפזורים על שתי גדות נהר הטיסה. שמונה כנסיות עץ עתיקות מתוך הכנסיות הללו נבחרו על ידי אונסק"ו לרשימת אתרי המורשת העולמית.
גאוגרפיהעריכה
שטחו של המחוז הוא 6,304 קילומטרים רבועים, ובכ-43% משטחו מכוסה ברכס הרי רודנה. הפסגה הגבוהה ביותר במחוז היא הר Pietrosul שמתנשא לגובה של 2,303 מטרים. שאר המחוז מורכב מגבעות, רמות, ועמקים.
מחוזות שכניםעריכה
- מחוז סוצ'אבה במזרח.
- מחוז סאטו מארה במערב.
- אוקראינה בצפון.
- מחוז סלאז', מחוז קלוז' ומחוז ביסטריצה-נסאוד בדרום.
דמוגרפיהעריכה
בשנת 2011, אוכלוסיית מחוז מרמורש מנתה כ-461,290 איש. צפיפות האוכלוסייה היא 73.17 לקילומטר רבוע.
מחוז מרמורש מוכר כאזור בו התגוררו לפני מלחמת העולם הראשונה יהודים רבים. בשנת 1910 היוו היהודים 18.4% מאוכלוסיית המחוז.
שנה | אוכלוסיית המחוז |
---|---|
1948 | 321,287 |
1956 | 367,114 |
1966 | 427,645 |
1977 | 492,860 |
1992 | 538,534 |
2002 | 510,110 |
2011 | 461,290 |
הרכב אתניעריכה
פוליטיקהעריכה
מועצת מחוז מרמורש, שחודשה בבחירות המקומיות ב-2020, מורכבת מ-34 חברים ("יועצים"). הרכב מועצת המחוז הוא כלהלן:
מפלגה | חברים | הרכב המועצה | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
המפלגה הלאומית ליברלית (PNL) | 13 | ||||||||||||||
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (PSD) | 10 | ||||||||||||||
מפלגת תנועת העם (PMP) | 5 | ||||||||||||||
PRO רומניה (PRO) | 3 | ||||||||||||||
האיחוד "הצילו את רומניה" (USR) | 3 |
חלוקה מנהליתעריכה
המחוז מחולק ל-2 רשויות עירוניות (מוני'ציפיו), 11 ערים ו-63 כפרים גדולים (קומונות).
רשויות עירוניות (מוני'יציפיו)עריכה
עריםעריכה
- Baia Sprie
- בורשה
- Cavnic
- דראגומירשט
- Săliștea de Sus
- סאין
- Șomcuta Mare
- Târgu Lăpuș
- Tăuții-Măgherăuș
- Ulmeni, Maramureș
- וישאו דה סוס
לקריאה נוספתעריכה
- שלמה יעקב גרוס, מארמארוש, תל אביב, תשמ"ג, באתר HebrewBooks
קישורים חיצונייםעריכה
- אתר האינטרנט הרשמי של מרמורש
- מארמארוש – מאה וששים קהילות קדושות ביישובן ובחורבנן באתר hebrewbooks
- תמירה צדקיהו-חסון, מרמורש - ארץ חרשי העץ, באתר GoTravel
- מרמורש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)