שמואל ילוב
הרב שמואל ילוב (לעיתים יאלוב, ובמקורו: יאלאוועצקי) (ה'תרנ"ג, 1892 - י"א באלול ה'תשל"ד, 29 באוגוסט 1974) היה רבה של סירקיוז שבניו יורק למעלה מחמישים שנה, מחבר תורני, וראש תנועת המזרחי בעיר.[1]
 | |
| לידה |
1892 ליטא |
|---|---|
| פטירה | 29 באוגוסט 1974 (בגיל 82 בערך) |
| תקופת הפעילות |
? – 31 באוגוסט 1974  |
| רבותיו | הרב בצלאל כהן מראקישק |
| חיבוריו | שו"ת שלמי שמואל, אמרי שמואל, מנחת שמואל |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ילוב נולד בעיר ראקישאק שבליטא בשנת 1892 (ה'תרנ"ג) בבית חב"די. למד במספר ישיבות, ביניהן: ישיבת סלבודקה וישיבת טלז. בהיותו בן עשרים נסמך לרבנות על ידי דודו הרב בצלאל כהן מראקישאק, הרב אברהם מאירוביץ', והרב יהודה לייב גורדון מלומז'ה.
בשנת ה'תרע"ג היגר לאמריקה. נשא לאישה את אסתר, ביתו של הרב ישעיהו הכהן מרקוס, שהיה רבן של שיקגו, ריטשמאנד, ובוסטון וממייסדי אגודת הרבנים דאמריקה.[2]
בשנת ה'תרע"ח התקבל כרב באנסוניה, קוניטיקט,[3][4] ובאותה שנה השתתף כציר בוועידת המזרחי החמישית.[5] ולאחר שנה התמנה לכהן כרב בית המדרש הגדול בסירקיוז, תפקיד השווה ערך לרב העיר סירקיוז, שהיא העיר החמישית בגודלה בניו יורק. חלק ממשפחתו נספתה בשואה.[6] במהלך שנותיו כרב העיר כיהן במשך שלוש עשרה שנה כרב צבאי בצבא ארצות הברית, ולאחר מכן כרב של כמה בתי חולים באזור.
הרב ילוב נפטר ב-29 באוגוסט 1974, בגיל 81. מודעת הספד המתארת את גאונתו למדנותו, קשריו עם גדולי ישראל, ומידת קירוב הרחוקים שנהג בה, התפרסמה בעיתון 'שערים', של פועלי אגודת ישראל.[7]
אורחותיו עריכה
הרב ילוב היה מרבה לארח וללמוד יחד עם סטודנטים ואקדמאים מהאוניברסיטאות באזור, ועמד בקשרים טובים עימם.[8]
בשבתו בסירקיוז עסק בנושא הגיור: בשנת תרפ"א פרסם בכתב העת התבונה (קובנה) שאלה האם הוא רשאי לגייר בנות זוג של יהודים, אף על פי שיהודים אלו לא שומרים שבת, ונראה שגם נשותיהם לא ישמרו לאחר הגיור, וקיבל תשובות מהרב בן ציון נטלוביץ' הרב יחזקאל אברמסקי והרב שלמה נתן קוטלר שהתירו. כמו כן, בתשכ"ב שאל את הרב משה פיינשטיין האם מותר לגיורת להישאר בקשר עם הוריה הנכרים והרב פיינשטיין ענה שחובה עליה לעשות כן, אולם תזהר לא לאכול מאכלות אסורות או להכשל בעברות אחרות בעת הביקורים.[9] עוד כתב בספר שלמי שמואל (עמוד קלו) שגר אינו יכול לשבת כדיין בבית דין לגיור, כיון שבית הדין מייצג את כלל ישראל בקבלת המתגייר לברית ישראל, ולכן רק יהודי מלידה יכול לעשות זאת.
חיבוריו עריכה
- שו"ת שלמי שמואל, נדפס בתל אביב, תשכ"ח. בשו"ת מובאים כמה חילופי מכתבים של הרב ילוב עם רבנים גדולים כגון הרב יוסף אליהו הנקין, הרוגצ'ובר, הרב איסר זלמן מלצר, הרב מנחם מנדל מלובביץ', הרב יחזקאל אברמסקי ועוד.
- מנחת שמואל - חידושי תורה, תשכ"ו.
- אמרי שמואל
לאורך השנים הרב ילוב פרסם מאמרים רבים בכתבי עת תורניים, ובהם תבונה, המאור, הפרדס ועוד.
צאצאיו עריכה
- בנו, פרופ' (לפיזיקה) אברהם אהרון ילוב, היה יושב ראש ועד החינוך בתלמודי התורה בקהילתו בניו יורק.
- כלתו רחל יאלו, ד"ר לפיזיקה וכלת פרס נובל ברפואה
- בתו, חנה עטל (לרנר), מנשות הפועל מזרחי.
- חתנו, הרב ישראל דב לרנר, רב קהילה ואיש חינוך
- נכדה, טובה ריין - מנהלת מדרשת לינדנבאום בירושלים במשך קרוב ל-30 שנה.
- נכדו, הרב אליעזר לרנר ראש בית מדרש "מכללת מבשרת ירושלים".
הערות שוליים עריכה
- ^ דורשי ציון בפועל, עמוד 246
- ^ Page 18 Advertisements Column 1 | העברי (ברלין / ניו יורק) | 21 אוגוסט 1918 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ פריט 614: רבי שמואל ילוב, רב דאנסוניה, באתר Bidspirit
- ^ Page 2 Advertisements Column 1 | העברי (ברלין / ניו יורק) | 22 מאי 1918 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ רשימת הצירים, שהשתתפו בועידה החמישית של המזרחי | העברי (ברלין / ניו יורק) | 15 מאי 1918 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ שלמי שמואל, עמוד 14
- ^ שערים, תשל"ה, ט"ו מרחשוון, עמ' 4
- ^ שלמי שמואל, עמוד 17 והלאה
- ^ שלמי שמואל, סימן כ"ב