פועלי אגודת ישראל

תנועת פועלים חרדית ומפלגה חרדית בישראל

פועלי אגודת ישראל, או בראשי תיבות פא"י וכן פאג"י, היא תנועת פועלים חרדית אשר פעלה תחילה במסגרת אגודת ישראל ומאוחר יותר מחוצה לה, והייתה קשורה בהסכם עם ההסתדרות הכללית. היא פעלה כמפלגה שהתמודדה בבחירות לכנסת והיא מוּכרת כ"תנועה מיישבת" שמשתייכים לה 14 יישובים, בהם 9 מושבים ושני קיבוצים.

פועלי אגודת ישראל
פועלי אגודת ישראל‎
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים יעקב לנדא, בנימין מינץ, קלמן כהנא, יעקב כ"ץ, אברהם ורדיגר, חנוך ורדיגר
תקופת הפעילות ?–1988 עריכת הנתון בוויקינתונים
אפיון מפלגת פועלים חרדית
אידאולוגיות יהדות חרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
כנסות 1 - 13
ממשלות 1*, 2*, 3, 9, 10, 11, 12, 13, 14, 21**
*הייתה חברה בקואליציה; חברותיה לסיעה המשותפת החזית הדתית המאוחדת יוצגו בממשלה
**הייתה חברה בקואליציה; מצ"ד חברתה לסיעה המשותפת מורשה יוצגה בממשלה
אותיות ד
שיא כוחה 3 מנדטים (כנסות 1, 3, 4)
שפל כוחה מועמדי הרשימה לא נכנסו לכנסת
נוצרה מתוך אגודת ישראל
התמזגה לתוך החזית הדתית המאוחדת, עצמאית
וחזית דתית תורתית לחלופין, מורשה, מורשה-פא"י, ולבסוף אגודת ישראל
ארגונים בינלאומיים החזית הדתית המאוחדת, חזית דתית תורתית, חזית דתית תורתית עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גם קבוצה אופוזיציונית אנטי ציונית בתוך אגודת ישראל, שפעלה תקופת מה בשנות ה-40 של המאה ה-20, השתמשה בשם פאג"י, אך אין לה כל קשר לפועלי אגודת ישראל.

היסטוריה

עריכה

הסתדרות פועלי אגודת ישראל נוסדה בשנת תרפ"ב (1922) בלודז' בפולין, תחילה תחת השם "פועלי אמוני ישראל". ב־1924 הוקם סניף של התנועה בארץ ישראל שישב בירושלים. סניף אגודת ישראל בירושלים פרס באופן רשמי חסות על התנועה, אך בפועל תקע מקלות בגלגליה, וכעבור שנתיים, בשלהי 1926, היא נקלעה לקשיים כלכליים ניכרים וחדלה להתקיים.[1] מטרות התנועה, כפי שהוצגו בראשית ימיה, היו:

  • לארגן את הפועלים על בסיס התורה, ולדאוג להגנתם המקצועית
  • ליצור נקודות התיישבות דתיות
  • להמציא עבודה ליהודים שומרי תורה
  • לייסד מוסדות קואופרטיביים ומוסדות סוציאליים שיפעלו על פי התורה
  • ליישב סכסוכים בין עובדים ומעבידיהם לפי חוקי התורה
  • לשאוף להשלטת התורה בחיי המדינה והכלכלה ובכל תחומי החיים

אחד המניעים ליסוד התנועה הייתה בעיית שמירת השבת במפעלים בבעלות יהודית בפולין, שהיו מחויבים על פי חוקי המדינה להשבית את פעילותם ביום ראשון וכפו על פועלים דתיים לעבוד בשבת[2]. בשנת ה'תרפ"ג (1923) השתתף הרב דוד צבי זילברשטיין מחסידי גור כנציג פועלי אגודת ישראל בכנסייה הגדולה הראשונה. במהלך הדיונים הוא דיווח על פעילותה של תנועת פועלי אגודת ישראל והעלה דרישה מבעלי בתי חרושת החרדים להעסיק פועלים שומרי שבת.

היחסים בין פא"י ואגו"י בפולין היו מורכבים כבר מראשיתם. באמצע שנות העשרים החליטו ראשי פא"י בפולין להתנתק מאגו"י ולפעול כתנועה פוליטית עצמאית וכאיגוד פועלים.[1]

ב־1933 נשלחו מטעם אגודת ישראל לארץ ישראל שני פעילים, יעקב לנדוי ובנימין מינץ, במטרה להקים מחדש את סניף פועלי אגודת ישראל בארץ, ולמעשה על מנת ליצור בסיס לאגודת ישראל ביישוב החדש, בנוסף על הסניף הירושלמי של אגודת ישראל שהשתייך ליישוב הישן.[1] במסגרת החדשה התאגדו בעיקר עולים מגרמניה[3]. האגודה נרשמה כחוק כאגודה עות'מאנית ביום 28 במרץ 1934. התנועה התמזגה עם 'הסתדרות הפועלים החרדים', שהוקמה זמן קצר קודם לכן.

בשנת 1935 חתמה התנועה על הסכם שיתוף פעולה מוגבל עם ההסתדרות הכללית לצורך קבלת עבודות וקופת חולים, שהתנגדה לארגוני פועלים עצמאיים מלבדה, על מנת לאפשר לפועלי קבוצת חפץ חיים קבלת עבודה. שיתוף פעולה זה היה מוגבל גם בשל התנגדות אגודת ישראל. ב־1937 נשלח נציג חפץ חיים לכנסייה הגדולה של אגודת ישראל כדי לקבל הסכמה לקבלת אדמות מהקרן הקיימת לישראל לצורך הקבוצה, חרף התנגדות התנועה לקק"ל, אולם נכשל בשליחותו. למרות ההתנגדות הובילה המצוקה של חברי הקבוצה את חברי פועלי אגודת ישראל להחליט בוועידתם ב־1941 על יצירת קשר עם המוסדות הציונים. להחלטה זו תרמה היחלשותה המשמעותית של אגודת ישראל באירופה, שרוב חבריה נרצחו בשואה. ב־1943 נחתם הסכם בין הסוכנות היהודית וקבוצת חפץ חיים בדבר הקצאת קרקע בסמוך לגדרה, בהסכמה שבשתיקה מצד הנהגת אגודת ישראל בארץ. החזון איש נשאל בסוגיה זו והציג גישה נייטרלית[3].

בשנת 1941 (ה'תש"א) נערכה הועידה השלישית[4] בשנת 1944 (ה'תש"ד) ערכה התנועה ועידה ארצית רביעית בפתח תקווה[5].

לאחר השואה פעלו חברי פא"י באירופה לסייע לניצולי השואה והקימו קבוצות הכשרה לעליה לארץ. בנימין מינץ היה מיוזמי הקמת ועד ההצלה. "פעילותו של מינץ התמקדה בהפעלתם של נציגי התנועה בשתי שלוחות ההצלה של היישוב, בז'נבה ובאיסטנבול...לקראת סוף המלחמה עברו מאמציו של מינץ למוקד חדש. הצלה רוחנית, כלומר חילוץ יהודים שנקלעו בשנות המלחמה למקומות שמחקו את זהותם היהודית, ובראשם ברית המועצות, מצד אחד, ומוסדות נוצריים מצד אחר – ומעבר לכך, עידוד ניצולים במחנות העקורים לחזור ליהדותם ולעלות ארצה...עסק בגיוס שליחים, וערך מסע בן שמונה חודשים בין ריכוזי הניצולים באיטליה, בצרפת, בגרמניה ובפולין. בצרפת אף הקים מחנה מעבר לילדים, (שהיה בניהול משה בנימין קלינמן חיים גיטלר ויחיאל גרנטשטיין) 'נצח ישראל'"[6] בקפריסין הקים ר' ליבל קוטנר מחשובי חסידי גור קבוצת הכשרה לעשרות משארית הפליטה ודאג להם לחזור למחצבתם ולהעלותם לארץ ישראל[7].

בי"ח בסיון ה'תש"ו לאחר שביקר בנימין מינץ בפולין שלח מכתבים אל האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלטר מגור בו מפרט את המצוקה והסכנות לשארית הפליטה הנמצאים בפולין ומבקשים רחמים לברוח מהמקום[8]. ומכתב אל רבי ישראל אלטר ורבי שמחה בונם אלטר לעזור למען הצלת אחים מסכנת מוות... וכותב: " ... הנני שבע רצון שהייתי שם, כי הייתי למשיב נפש למאות ולאלפים, ואני מקווה לתוצאות טובות מביקורי זה, כי אני מרעיש עכשיו את כל העולם היהודי למען הצלת אחינו בפולין"[9].

בתחילה פעלה התנועה בכפיפות ל'אגודת ישראל' העולמית ולמועצת גדולי התורה, אך עד מהרה הפכה התנועה ציונית יותר והיא שיתפה פעולה עם הנהגת היישוב בארץ.

הסמכות התורנית בתנועה הייתה נתונה לרב מאיר קרליץ. בשנת ה'תשט"ו 1955 נבחר הרב אשר זאב ורנר מטבריה לרבה של התנועה. לאחר פטירתו שימשו הרב רפאל קצנלנבוגן והרב יצחק ידידיה פרנקל כסמכות רוחנית.

פעילות פוליטית

עריכה

פא"י התמודדה בבחירות לאספה המכוננת, היא הכנסת הראשונה, במסגרת החזית הדתית המאוחדת. החזית הדתית המאוחדת הייתה שותפה בקואליציה, אך לפועלי אגודת ישראל לא היה נציג בממשלת ישראל הראשונה ובממשלת ישראל השנייה, בניגוד לשאר הסיעות שהרכיבו את החזית. בבחירות לכנסת השנייה התמודדה פועלי אגודת ישראל עצמאית, תוך עימותים בין תומכיה ובין תומכי אגודת ישראל[10]. היא זכתה בשני מנדטים. יחד עם אגודת ישראל היא הצטרפה לקואליציה של ממשלת ישראל השלישית וקלמן כהנא שימש סגן שר במשרד החינוך. ב-23 בספטמבר 1952 עזבו אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל את הקואליציה בגלל התנגדותן לגיוס נשים לצה"ל. בתחילת דצמבר ניהלה פועלי אגודת ישראל משא ומתן על תיקונים בחוק שירות לאומי וכניסה חזרה לקואליציה, שבמסגרתה אמור היה בנימין מינץ להתמנות לשר הסעד[11]. החזון איש ביקר את ההסכם המתגבש ומועצת גדולי התורה פרסמה פסק שלפיו אסור לשרת בשירות לאומי בכל מסגרת שהיא, אפילו שאינה צבאית. בעקבות כך חזרה בה פא"י מהמהלך[12]. מוסדות פועלי אגודת ישראל היו חלוקים לגבי ההצטרפות לקואליציה. הרוב, בראשות בנימין מינץ וקלמן כהנא תמך בכניסה לקואליציה, בעוד המיעוט, בראשות אברהם יהודה גולדראט וז' זוהר תמך בחזית משותפת עם אגודת ישראל בהתנגדות לממשלה. על רקע מחלוקת זאת נבחרה בינואר 1953 מזכירות חדשה לפועלי אגודת ישראל, שבה גולדראט וזוהר לא היו חברים[13]. על פי הסכם רוטציה בין כהנא וגולדראט, היה על כהנא להתפטר מהכנסת באמצע הקדנציה של הכנסת השנייה. אולם בעקבות המחלוקת קבעה סיעת פועלי אגודת ישראל שאל לכהנא להתפטר[14][15]. על פי דיווחים בעיתונות, שהוכחשו על ידי בנימין מינץ, שילם קלמן כהנא פיצויים לגולדראט על שלא מילא את הסכם הרוטציה. בינואר 1954 השמועות גררו גינוי מקיר לקיר בוועדת הכנסת[16][17]. בעקבות הסכסוך הוביל אברהם יהודה גולדראט אופוזיציה פנימית בתוך פועלי אגודת ישראל, אשר תמכה בקשר יותר קרוב עם אגודת ישראל, אשר נטען שהקיפה כ-40% מהמפלגה[18]. במהלך שנת 1956 עברו אברהם יהודה גולדראט[19] ויעקב לנדוי לפועל המזרחי, שם נבחר אברהם יהודה גולדראט לוועד הפועל המצומצם של המפד"ל.

בבחירות לכנסת השלישית, והרביעית התמודדה פועלי אגודת ישראל במסגרת החזית הדתית התורתית עם אגודת ישראל. אך במהלך הכנסת הרביעית פרשה מהסיעה המאוחדת ונכנסה לממשלה, דבר שעורר שוב את חמת אגודת ישראל. בבני ברק נערכה עצרת מחאה גדולה, בהשתתפות חברי מועצת גדולי התורה ורבנים בולטים ובהם הרב יעקב ישראל קניבסקי שהתנגד לפא"י עוד לפני הכניסה לממשלה. במכתב מחודש אב תשכ"א יצא הרב קנייבסקי נגד מנהיגי המפלגה וכתב כי הם "השחיתו התעיבו והפכוה למפלגה חומרית מובהקת... והמה מכניסים ארס אשר קרך בשורותיהם", ועל מצביעיה כתב כי הם "בכלל מחללי שם שמים בסתר וברבים"[20]. הרב צבי פסח פרנק, רבה של ירושלים, הביע דעתו בעד פא"י וכתב מכתב תמיכה בעד כניסת פא"י לממשלה.[21] גם בשנת ה'תשל"ט בבחירות שנערכו לעירית בני ברק ברשימה החרדית ט"ז בראשות שמואל וינברג ונתמכה על ידי רב העיר הרב יעקב לנדא ורבי חיים שאול גריינימן יצאו הרבנים רבי יעקב קניבסקי והרב ש"ך נגד הרשימה, ובעקבות כך הוחרם ונרדף על ידם רבי חיים שאול גריינימן עד לפטירתונכד הגר"ח גריינמן בפרסום ראשון: התגובה ל"טרייף" ומי הגיע להתנצל בחשאי - כל הזמן, באתר כל הזמן, ‏12 בנובמבר 2017.

במהלך כהונת הכנסת הרביעית הצטרף ח"כ בנימין מינץ לממשלת מפא"י ומונה לשר הדואר.

ב-ט"ו בסיון ה'תשכ"א 30 ביוני 1961 נפטר בנימין מינץ, קהל אלפים השתתפו בהלווייתו בהם אדמורי"ם רבנים בהם רבי שמחה בונם אלתר מגור.

בכנסות החמישית, שישית, ושביעית התמודדה עצמאית וזכתה ל-2 מקומות.

בבחירות לכנסת השמינית חזרה להתמודד במסגרת חזית דתית תורתית, וקיבלה 2 מנדטים, אך במהלך כהונת הכנסת השמינית פרשה ממנה שוב, ולכנסת התשיעית התמודדה עצמאית וזכתה במנדט אחד. בבחירות לכנסת העשירית לא עברה את אחוז החסימה. בבחירות לכנסת האחת עשרה התמודדה יחד עם מפלגת מצ"ד הציונית דתית (שפרשה מהמפד"ל) במסגרת סיעת מורשה, והרשימה המשותפת החדשה זכתה לשני מנדטים. במהלך כהונת הכנסת עזב נציג מצ"ד הרב חיים דרוקמן את הסיעה המשותפת וחזר למפד"ל, ונציג פא"י אברהם ורדיגר שינה את שם הסיעה למורשה-פא"י. לאחר מכן התאחד עם אגודת ישראל.

בבחירות לכנסת השתים עשרה (ה'תשמ"ט) 1988 לאחר שהציבור הליטאי בראשות הרב אלעזר מנחם מן שך הקימו את מפלגת דגל התורה עקב סירובו של האדמו"ר מגור בעל הלב שמחה לדרישתו של הרב ש"ך להחרים את חסידות חב"ד הלכו לבחירות במסגרת של אגודת ישראל ולאחר מאבק בחירות סוער זכו בהשיג גדול של-5 מנדטים הכולל את אברהם ורדיגר, לעומת 2 שזכו דגל התורה. בכנסת השלוש עשרה הלכו ביחד עם אגודת ישראל ובהסכם רוטציה עם ח"כ מנחם פרוש נכנס אברהם ורדיגר כנציג פא"י.

האדמו"ר 'הבית ישראל' מגור פעל רבות להחזרת פא"י למסגרת של אגודת ישראל, להליכה משותפת ואף למיזוג, אולם הפלג הליטאי באגודת ישראל שהיו כפופים להרב שך והרב יעקב ישראל קניבסקי חששו להחלשת כוחם[22], בשנת ה'תשכ"ד (1964) לקראת הבחירות לכנסת השישית נעשו מגעים לאיחוד מחודש, בתמיכת רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ ורבי ישראל אלתר מגור. בכינוס מועצת גדולי התורה הוחלט על פי דעת הרוב שלא להתאחד. המתנגדים היו בעיקר הרבנים הליטאים[23]. לקראת הבחירות לכנסת ה-11 הייתה הכרזה בבית המדרש של גור בירושלים בשם האדמו"ר ה'לב שמחה' כי מי שהיה לו טובת הנאה מפועלי אגודת ישראל יכול לבחור עבורם, גם האדמו"ר בעל הפני מנחם צידד בהליכה משותפת עם פא"י, בעקבות זאת, כותב העיתונאי נח זבולוני, פגעו בו קשות ונכתבו נגדו כתבי פלסתר, בית הדין של חסידות גור פרסם הודעה חריפה כנגד כותבי ה'פשקווילים'[24].

לתנועה היו סנפים רבים ברחבי הארץ עם אלפי חברים אשר השתתפו בבחירות לרשויות המקומיות ופעלו למען חברי פא"י ואחרים, בבני ברק נבחרו לראשות העיר ראובן אהרונוביץ, ושמואל וינברג, לעיריית פתח תקווה ישראל אידלמן שהיה סגן ראש העיר שנים רבות, בחיפה יעקב כ"ץ ומשה בליטנטל סגני ראש העיר, בירושלים ישראל מאיר קליינרר ושלמה זלמן דרוק בצפת ישראל חיים ברקוביץ (ראש העיר), ברעננה מיכאל ורמן, בטבריה מנדל ברדווין ואברהם לוריא, בכפר אתא דוד שייקביץ סגן ומ"מ ראש העיר בראשון לציון בצלאל פריזנט, וכן נבחרו בערים באר שבע, נתניה ומקומות נוספים. כמו כן נציגי התנועה היו חברים במועצות דתיות, ובאיגודים המקצועים של ההסתדרות הכללית מבלי שהצטרפו לוועידת ההסתדרות,

פעילות לא-פוליטית

עריכה

פועלי אגודת ישראל הייתה תנועה מיישבת, ובמשך השנים הקימה מספר יישובים חקלאיים, ובהם: יסודות, בני ראם, בית חלקיה, חפץ חיים, שעלבים, מאור מודיעים, מבוא חורון, גמזו, בני עיי"ש, נחליאל, ומתתיהו, כמו כן הקימה מספר כפרי נוער, ובהם: יד בנימין, כפר אליהו שבתחומי גדרה, ומוסד חינוכי חקלאי על שם נתן בירנבוים בכפר סבא שהוקם בשנת תש"ה 1945 ביוזמתו של בנימין מינץ.

בשנת ה'תש"ג 1943 הקימה פא"י את חברת 'פיתוח - חברה למימון והשקעה של פועלי אגודת ישראל, בניהולם של ראובן אהרונוביץ, מנחם מורגנשטרן ופנחס פיטרקובסקי ובנו שיכונים במספר ערים בישראל למען חברי פא"י, בהם שכונת נוה אחיעזר ושיכון פא"י שבתחומי שיכון ה' בבני ברק, ובשכונת זכרון מאיר בבני ברק, שיכון פא"י בתחומי קריית שלום בתל אביב, גבעתים, פתח תקווה, חיפה, רחובות, קריית אתא, הרצליה, ירושלים.

בשנת תרצ"ה 1935 הקימו חברי התנועה את קופת מלווה וחסכון של פועלי אגודת ישראל בתל אביב בניהולו של מאיר וידסלבסקי, בשנת 1954 נוסדה קופת מלווה גם בעיר חיפה, לאחר שנים קיבלה קופת מלווה רישיון לבנק בשם בנק פועלי אגודת ישראל. בשנת 1977 התמזג הבנק עם הבנק הבינלאומי וחבר הכנסת אברהם ורדיגר מונה ליושב ראש הדירקטוריון. ב-4 באוקטובר 1999 הועברו מניות הבנק שהיו בידי התנועה לידי חברת ב.מ.ק.כ. בנימין אחזקות פיננסיות, ב-21 בינואר 2009 נחתם הסכם בין ב.מ.ק.כ. לבין הבנק הבינלאומי על מכירת חלקם לבנק הבינלאומי תמורת סך של 84.1 מיליון ש"ח.[25]

בשנת תש"י 1950 הוקמה חברת חזקיהו בע"מ בה היו רשומים חלק מנכסי המפלגה על מנת שהכנסותיה ישמשו להחזקה, להנהלת ולהרחבה, וכן להקמת מוסדות חינוך תורה, נוער ותרבות, ומוסדות ילדים של פא"י. בשנת 1996 הוקמה עמותת 'אגוד תורה ומעש' לקידום חיי תורה שלמים במדינת ישראל, ובשנת 1983 הוקמה 'אגודת נחליאל' לסיוע לנזקקים ומלגות לתלמידים וסטודנטים,[26]

פא"י גם הקימה בתי כנסת רבים בערי ישראל, שנקראו על שמה, ובמשך השנים התפללו בהם יהודים שהיו מזוהים עם דרכה של התנועה.

ביטאונה של פא"י, "שערים", יצא במשך שנים רבות כיומון בעריכת יהודה נחשוני ויעקב ברונר, ולאחר מכן כשבועון עד שנסגר לחלוטין.

במשך שנים רבות הייתה תנועת הנוער עזרא מסונפת לתנועת פועלי אגודת ישראל.

פא"י כיום

עריכה

כיום פא"י חדלה להתקיים כמפלגה. נשארו לה נכסים של למעלה מ-100 מיליון ש"ח[27][28] והיישובים והמוסדות שהקימה, אולם היא מהווה בעיקר סמל. שמה נישא בעיקר על בתי כנסת שהקימה התנועה ברחבי הארץ. לעיתים, מחליפים בתי הכנסת פנים. דוגמה לדבר ניתן למצוא בחיפה, שם בית הכנסת של אנשי פא"י משמש את חסידי ויז'ניץ וביאלה, ובבני ברק בית הכנסת בבית התנועה ברחוב ירושלים 6 בשם 'נר יהודה' על שמו של יהודה נחשוני יו"ר סניף פא"י בבני ברק, שופץ ונבנה מחדש ובו מתפללים 2 בתי כנסת של חסידי גור, וכן בית הכנסת הוותיק 'פא"י-גור' ברחוב רבי עקיבא 68.

בנו של חבר הכנסת לשעבר אברהם ורדיגר ומזכ"ל התנועה חנוך ורדיגר, שהיה חבר במועצת עיריית ירושלים ומועמד מס' 9 מטעם פועלי אגודת ישראל ביהדות התורה לכנסת ה-14, ניסה להחיות את המפלגה ומוסדותיה. במסגרת זו, כינס את ועידת המפלגה בשנת 2004, בה השתתפו מאות צירים, שבחרו את מוסדות המפלגה באופן דמוקרטי. כמו כן הקים מוסדות חינוך המתאימים לרוחה ודרכה של פא"י.

בעשור הראשון של המאה ה-21 הוקמה מפלגת טוב, הנחשבת ממשיכה אידאולוגית של פא"י ההיסטורית. יו"ר התנועה הוא חנוך ורדיגר. המפלגה הריצה מספר רשימות בירושלים, בית שמש ביתר עילית ואלעד במימון הלואות בסך של כ-1.6 מיליון ש"ח שניתנו על ידי הסתדרות פועלי אגודת ישראל, ולא זכו לנציגים[29].

בשנת 2001 הוקמה חברת 'חברותא' בשיתוף עם הפועל המזרחי המורכבת מ-4 עמותות. 1. עמותה לקידום מקצועי חברתי ברוח הדת ומסורת ישראל 2. עמותה לקידום מקצועי לעובדים בשירות הציבורי במקצועות האקדמיים ברוח דת ומסורת ישראל 3. עמותה לקידום מקצועי לעובדים בשירות הציבורי 4. תלמוד - העמותה לעובדי המדינה. חברי פא"י מהווים שליש מהחברים בוועד העמותות.[30]

בשנת 2012 הוקמה חברת 'שיאון ח.ו. השקעות במקרקעין (2012) בע"מ, העוסקת בהשקעות חלק מכספי התמורה של מכירת מניות בנק פאג"י, החברה חכרה מגרשים מסחרים ממינהל מקרקעי ישראל בבית שמש במטרה לבנות מרכזים מסחרים להשכרה.[31]. וכן הוקמו בשנה זו החברות 'נר איתן אחזקות בע"מ' וחברת ת.ל.י. אחזקות בע"מ, מטרתן אחזקות והשקעות כספי התמורה שהתקבלו בגין מכירת מניות בנק פאג"י.[32]

כיום התנועה החברות והעמותות מנוהלים על ידי המנהלים המיוחדים שנתמנו על ידי בית המשפט, עו"ד בניהו לאבל ועו"ד שאול קוטלר.

מוסדות החינוך של פא"י כיום

עריכה

יישובי פא"י כיום

עריכה

מושבים

קיבוצים

יישובים קהילתיים

חלוקת נכסי התנועה

עריכה

ב-25 ביולי 2018 הוציאה השופטת המחוזית בלוד, עירית וינברג נוטוביץ, צו פירוק זמני לתנועה ולגופים הקשורים אליה[33].

ב-22 באוגוסט 2022 נתן בית המשפט בלוד, בראשות השופטת וינברג נוטוביץ, תוקף של פסק דין להסדר הגישור בין המנהלים המיוחדים לרוב מוחלט של המשיבים. הצעת המגשר כי האגודה תפורק ותחוסל ונכסיה יחולקו כמפורט בהסכם הגישור.

בהחלטה סופית של המגשר השופט בדימוס אילן ש' שילה מיום 26 בפבואר 2023[34] הוחלט על חלוקת הנכסים של פועלי אגודת ישראל כדלהלן:

עמותה שיעור החלוקה
איחוד מוסדות גור 24%

ובנוסף הוצאות משפט בסך 300,000 ש"ח

ישיבת נזר ישראל גור בראשון לציון מקרקעין (שטח הישיבה)
ישובי פא"י בבית חלקיה 21%
עמותת מתנ"ס נחל שורק 4%
קריית חינוך שעלבים 6%
אגודה אח"ת 2%
עמותת נוער כהלכה 1%
ישיבת קול תורה בירושלים 6%
המכון לחקר החקלאות על פי התורה 6%
בית המדרש להלכה בהתיישבות החקלאית
מרכז קהילתי שליד קריית פא"י ברחובות 7.5%
אולפנת הרב בהר"ן מקרקעין (שטח האולפנה)
אור נהרדעא 5%
עמותת נצח ישראל 7.5%
אור העולם 5%
עמינדב אגודה תורנית להתנדבות 5%

נציגי המפלגה ומועמדיה לכנסת

עריכה
ח"כים במפלגה בכנסות שבהן פעלה
כנסת חברי כנסת/מועמדים הערות
מועצת המדינה הזמנית (1948) נציג אחד: קלמן כהנא
הכנסת ה-1 (1949) במסגרת החזית הדתית המאוחדת 3 מנדטים (מתוך 16 לרשימה כולה): בנימין מינץ, אברהם יהודה גולדראט, קלמן כהנא
הכנסת השנייה (1951) 2 מנדטים:בנימין מינץ, קלמן כהנא מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: אברהם יהודה גולדראט, יעקב כ"ץ לרשימת מועמדים מלאה ראו כאן
הכנסת השלישית (1955) במסגרת חזית דתית תורתית 3 מנדטים (מתוך 6 לרשימה כולה): בנימין מינץ, קלמן כהנא, יעקב כ"ץ ב-3 בנובמבר 1955 שינתה הסיעה את שמה ל"אגודת ישראל-פועלי אגודת ישראל".
הכנסת הרביעית (1959) במסגרת חזית דתית תורתית 3 מנדטים (מתוך 6 לרשימה כולה): בנימין מינץ, קלמן כהנא, יעקב כ"ץ
הכנסת החמישית (1961) 2 מנדטים: קלמן כהנא יעקב כ"ץ מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: חיים קהן, יעקב ברונר
  • לרשימת מועמדים מלאה ראו כאן
הכנסת השישית (1965) 2 מנדטים: קלמן כהנא, יעקב כ"ץ, אברהם ורדיגר
  • מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: חיים קהן
  • ב-21 בדצמבר 1967 נפטר יעקב כ"ץ. החליף אותו אברהם ורדיגר
  • לרשימת מועמדים מלאה ראו כאן
הכנסת השביעית (1969) 2 מנדטים: קלמן כהנא, אברהם ורדיגר מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: חיים קהן, זאב שוורץ. לרשימת מועמדים מלאה ראו כאן
הכנסת השמינית (1973) במסגרת חזית דתית תורתית 2 מנדטים (מתוך 5 לרשימה כולה): קלמן כהנא, אברהם ורדיגר
הכנסת התשיעית (1977) מנדט אחד: קלמן כהנא מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: אברהם ורדיגר, חיים קהן. לרשימת מועמדים מלאה ראו כאן
מועמדי המפלגה לכנסת ה-10 (1981) אברהם ורדיגר, שלום שכנא רותם, הרב שמעון אליטוב לרשימת מועמדים מלאה ראו כאן
הכנסת ה-11 (1984) במסגרת מורשה מנדט אחד (מתוך 2 לרשימה כולה): אברהם ורדיגר ב-29 ביולי 1986 פרש חיים דרוקמן נציג מצ"ד מהסיעה המשותפת וחזר למפד"ל. בעקבות כך שונה שם הסיעה ל"מורשה-פא"י".
הכנסת ה-12 (1988) במסגרת אגודת ישראל מנדט אחד (מתוך 5 לרשימה כולה): אברהם ורדיגר
הכנסת ה-13 (1992) במסגרת יהדות התורה מנדט אחד (מתוך 4 לרשימה כולה): אברהם ורדיגר ב-28 ביוני 1994 פרש מנחם פרוש מהכנסת במסגרת הסכם רוטציה. החליף אותו אברהם ורדיגר.
מועמדי המפלגה לכנסת ה-14 (1996) במסגרת יהדות התורה חנוך ורדיגר
מועמדי המפלגה לכנסת ה-15 (1999) במסגרת יהדות התורה חנוך ורדיגר

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • עדה גבל, חרדים ואנשי מעשה - פועלי אגודת ישראל 1939-1933, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2017
  • יוסף פונד, פרולטרים דתיים התאחדו!, פועלי אגודת ישראל - אידאולוגיה ומדיניות, ירושלים, יד יצחק בן צבי, תשע"ח.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פועלי אגודת ישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 שמואל מרצבך, ‏חיֵי פא"י: אפשרות היסטורית לחרדיות עכשווית, השילוח, 4 ביולי 2023
  2. ^ מרדכי ברויאר, על 'שטר מכירה' ומאבק מקצועי בפולין שלפני השואה
    צור ארליך, הפועל: חייו המסובכים של בנימין מינץ, כתבה שהתפרסמה בעיתון מקור ראשון
  3. ^ 1 2 עדה גבל, ‏'זרים להם לעולים אלה דרכי חיינו, דרכי החלוץ החרדי' – קיבוץ חפץ חיים בתקופת השואה ולנוכח קליטת הניצולים, ישראלים ‏3, סתיו 2011, עמ' 119–146
  4. ^ ש. ז. מוזס, לקראת הועידה הארצית, שערים, 22 באפריל 1940
  5. ^ הגיעה השעה לאיחוד במחנה הפועלים הדתיים, הצופה, 25 באוקטובר 1944
  6. ^ צור ארליך, מתוך מוסף 'דיוקן' של 'מקור ראשון' בט"ו בסיון תשע"א, 17.6.2011
  7. ^ בנימין מינץ, מבחר כתבים, מכתב א' עמ' 327-328
  8. ^ בנימין מינץ, מבחר כתבים, מכתב ב' עמ' שלו-שלח
  9. ^ בנימין מינץ, מבחר כתבים, מכתב ג' עמ' שלח-שלט
  10. ^ פועלי האגודה פוצצו אסיפה של האגודה, חרות, 16 ביולי 1951
  11. ^ פועלי אגודת ישראל מצטרפים לממשלה, דבר, 4 בדצמבר 1952
  12. ^ פסק דין נגד שרות לאומי, שערים, 9 בדצמבר 1952
  13. ^ מזכירות פועלי אגודת ישראל הורכבה מחדש, דבר, 18 בינואר 1953
  14. ^ מזכירות פאג"י על עניין גולדרט, דבר, 4 בינואר 1954
  15. ^ מסקנות הוע' לעניין גולדרט, דבר, 10 בינואר 1954
  16. ^ פרטים נוספים ב"עניין גולדראט", דבר, 5 בינואר 1954
  17. ^ ועדת הכנסת מגנה מיקוח כספי על מנדטים, דבר, 6 בינואר 1954, המשך הידיעה, דבר, 6 בינואר 1954
  18. ^ הכנסייה הגדולה של האגודה ב-29 ביוני, דבר, 11 ביוני 1954
  19. ^ ראו מקור הערת שולים בערך עליו
  20. ^ מכתב מחודש אב תשכ"א, "השקפתנו" חלק א
  21. ^ ראו עוד, לקראת דמוקרטיזציה במנהיגות החרדית, בנימין בראון, מחקר מדיניות ירושלים, ניסן תשע"א, עמוד 30
  22. ^ נח זבולוני, אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל מנהלים משא ומתן על מיזוג, חרות, 10/02/1965
  23. ^ הגביר שאל את פרוש: הרבי נורמלי? באתר כל הזמן
  24. ^ נח זבולוני, אגו"י - על סף פילוג, באתר ranaz.co.il, ‏01/06/1983
  25. ^ על פי דו"ח החוקר עופר אלקלעי שהוגש לבית המשפט
  26. ^ מתוך דו"ח החוקר עופר אלקלעי
  27. ^ בהתאם לדו"ח החוקר עופר אלקלעי סעיף 226 נכון ליולי 2018, אולם לכאורה נראה שהסכום יותר גדול, בית התנועה ברחוב פרישמן בתל אביב בלבד הוערך באפריל 2019 ב-27 מיליון ש"ח
  28. ^ בית פועלי אגודת ישראל (פא"י) במרכז תל אביב מוצע למכירה פומבית על ידי מנהלים מיוחדים של הארגון, ושווי העסקה עשוי להגיע על פי ההערכות לכ-80 מיליון שקל.TheMarker 16/01/2023
  29. ^ מימון הסיעה וההתמודדות בבחירות נעשה בניגוד לחוק המימון וחוק הבחירות. דו"ח החוקר אלקלעי, סעיפים 73-74 וסעיף 91
  30. ^ דו"ח החוקר אלקלעי, סעיפים 37-66
  31. ^ מתוך דו"ח החוקר אלקלעי, סעיף 34
  32. ^ דו"ח החוקר אלקלעי, סעיף 31
  33. ^ החלטה על צו פירוק זמני לפועלי אגודת ישראל
  34. ^ החלטה סופית בענין פירוק וחלוקת נכסי פועלי אגודת ישראל