יחזקאל אברמסקי
הרב יחזקאל אברמסקי (ו' באדר א' ה'תרמ"ו, 11 בפברואר 1886 - כ"ד באלול ה'תשל"ו, 19 בספטמבר 1976) היה רב חרדי, ראש בית דין בלונדון, ופרשן התוספתא, מראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. חתן פרס ישראל ופרס הרב קוק לספרות תורנית.
| |
| לידה |
11 בפברואר 1886 ו' באדר א' ה'תרמ"ו סוויסלוץ' (מחוז משנה), בלארוס  |
|---|---|
| פטירה |
19 בספטמבר 1976 (בגיל 90) כ"ד באלול ה'תשל"ו ירושלים |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, ישראל |
| השתייכות | חרדים ליטאים |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה |
| תפקידים נוספים | ראש בית דין |
| רבותיו |
יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, חיים הלוי סולובייצ'יק |
| חיבוריו |
חזון יחזקאל
|
| צאצאים |
שמעון אברמסקי |
| פרסים והוקרה |
פרס ישראל (1956) |
  | |
חייועריכה
נולד לרב מרדכי זלמן במוסט שבמחוז הרודנה (היום בלארוס). למד בישיבת נובהרדוק שם התקרב אל "הסבא מנובהרדוק" ולבקשתו אף למד עם בניו. בגיל 17 נסמך לרבנות על ידי רב העיר, הרב יחיאל מיכל אפשטיין, בעל ערוך השולחן. לאחר מכן למד בישיבת טלז. למד גם בישיבת רמיילס וב"קיבוץ" של רבי חיים עוזר גרודזנסקי בוילנה. היה רבן של סלוצק, סמאליאן וסמולביצ'י וכן פעיל ציבורי. בסלוצק החליף בשנת 1923 את הרב איסר זלמן מלצר, שנאלץ לברוח מחמת רדיפות השלטון הקומוניסטי. ב-1925 הוציא לאור את החלק הראשון של פירושו על התוספתא. חידש את הופעת כתב העת הרבני "יגדיל תורה" ושימש כעורך הגיליון הראשון[1].
נישא לבתו של הרב ישראל יהונתן ירושלימסקי, חתנו של הרידב"ז. היה סמוך על שולחן חותנו ולמד גם ממנו דרכי פסיקה. נסע ללמוד גם אצל הרב חיים מבריסק[דרוש מקור].
בשנת 1928 התבקש על ידי חברי המושבה פתח תקווה לכהן כרבה[2][3], אך שלטונות ברית המועצות סירבו לתת לו לצאת מברית המועצות והוא נאלץ לוותר על המינוי. בהמשך הוא נאסר והאשימו אותו ב"פעילות אנטי-סובייטית", בגלל רצונו לעלות לארץ ישראל[4]. הוא נעצר על ידי הג.פ.או. באלול ה'תר"ץ (1930)[5], הושלך לבית הכלא המרכזי במוסקבה, נידון לחמש שנות עבודת פרך ונשלח לחצי שנה למחנה בסיביר.
הודות למאמצים של רבים, בהם הרב חיים עוזר גרודזנסקי, הרב קוק, הרב יוסף צבי הרץ (רבה הראשי של אנגליה), ה"חפץ חיים" ואף חיים נחמן ביאליק[6] - שוחרר לאחר שנה ומספר חודשים, בערב יום הכיפורים ה'תרצ"ב (אוקטובר 1931)[7], בתנאי שיעזוב את רוסיה לצמיתות. הוא גורש ללטביה[8], משם לפולין ואז ללונדון, אל קהילת מחזיקי הדת בעיר שעסקה אף היא בשחרורו. משפחתו נשארה בתחילה ברוסיה כ"ערבון"[דרושה הבהרה]. כעבור כמה חודשים הורשו אשתו ושניים מבניו לצאת מהמדינה, ושני הבנים הגדולים הורשו לעשות זאת רק מספר שנים מאוחר יותר.
בחורף תרצ"ב (דצמבר 1931) השתקע הרב אברמסקי בלונדון והחל לכהן כרב קהילת מחזיקי הדת[9]. בשנת 1933 נתמנה כדיין בבית הדין הרבני בלונדון[10] וב-1935 כראש בית הדין של העיר. בשנים אלו המשיך במפעלו הגדול - חיבור הפירוש לתוספתא, "חזון יחזקאל", וב-1945 הוציא את ספרו "ארץ ישראל - נחלת עם ישראל". בשנת 1950 קיבל את "פרס הרב קוק לספרות תורנית", מטעם עיריית תל אביב.
בשנת ה'תשי"א (1951), עם פרישתו לגמלאות, עלה לישראל עם משפחתו והתיישב בשכונת בית וגן בירושלים. בשנת 1956 זכה בפרס ישראל לספרות תורנית. היה מראשי ישיבת סלבודקה (בני ברק)[11] ומסר בה שיעור כללי אחת לשבוע, אולם לא היה מעורב בניהולה החינוכי. ב-1963 מונה לכהן כנשיא "ועד הישיבות". כן פעל למען החינוך העצמאי, היה מנשיאי ארגון אתרא קדישא בעת הקמתו, וכן נשיאו של המרכז הארצי לטהרת המשפחה.
נפטר בירושלים בשלהי ה'תשל"ו (1976), במוצאי שבת אור ליום א' של סליחות האשכנזים. נקבר בהר המנוחות.
משפחתועריכה
בנו יעקב דוד אברמסקי היה סופר, בלשן וספרן בכיר בבית הספרים הלאומי. בנו של יעקב דוד, יונתן, נהרג בירושלים במלחמת השחרור, סמוך לגיל בר מצווה. בנו פרופסור שמעון אברמסקי היה ראש הקתדרה ליהדות באוניברסיטת לונדון. לרב אברמסקי היו שני בנים נוספים, משה ומנחם עזרא.
מתלמידיועריכה
חיבוריועריכה
מלבד פירושו הגדול לתוספתא, נדפסו לא מעט ספרים של מאמריו וחידושיו, ביניהם:
- ארץ ישראל נחלת עם ישראל, באספקלריה של המסורת, בני ברק, ה'תשכ"ט, 1969
- דיני ממונות, הגדרת סוגיהם, חוברת ראשונה, לונדון תרצ"ט, מהדורה חדשה בני ברק, ה'תשכ"ט 1969
- חזון יחזקאל על מסכת פסחים, ירושלים, ה'תשל"ד 1974
- ספר הזיכרון לכבודו ולזכרו של רבי יחזקאל אברמסקי, ירושלים, ה'תשל"ח 1978
- חזון יחזקאל על מסכת זבחים, וליקוטים על הש"ס, מאת רבי יחזקאל אברמסקי, וצורף לו קונטרס זכר ישי מאת חותנו, רבי ישראל יהונתן ירושלימסקי, הוצאת בני המחבר, ירושלים, ה'תשמ"א 1981
- קובץ מאמרים על ענייני אגדה. בסופו מצורף חיבור מאת חותנו על ענייני הארץ.
- חזון יחזקאל על תנ"ך תפילה ודברי אגדה, בני ברק ה'תשס"ט
לקריאה נוספתעריכה
- אהרן סורסקי, מלך ביופיו, תולדות חייו של רבי יחזקאל אברמסקי, ירושלים תשס"ד
קישורים חיצונייםעריכה
- חזון יחזקאל על התוספתא - סדר זרעים, באתר HebrewBooks
- מאיר הילדסהימר, פרשת מאסר רבי יחזקאל אברמסקי, נדפס בהמעין, י'ז, ב', תשל"ז 1977
- הפרדס, תשרי תשל"ז, שער פנימי, "הגאון מרן יחזקאל אברמסקי זצ"ל"
- הרב אורי רדמן, 'מלך ביופיו' לפתח תקווה: פרשת מינויו של הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל כרב המושבה, המעין חנוכה תשע"ב
- תולדות הרב יחזקאל אברמסקי, ירחון בית יעקב אדר תשל"ח, עמ' 22, באתר HebrewBooks
- תולדותיו וחידושי תורתו בכתב העת "קול התורה" מ"ד, ניסן תשנ"ח, אתר היברובוקס (סדר הדפים הפוך).
- ט. פרשל, הרב יחזקאל אברמסקי - בעל פרס ישראל לספרות רבנית, חרות, 15 במאי 1956
הערות שולייםעריכה
- ^ יגדיל תורה Tishrei 5688, באתר HebrewBooks
- ^ אורי רדמן, שני מכתבים מאת רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל לאנשי פתח תקוה, המעין תמוז תשס"ט.
- ^ רב חדש למושבה, דואר היום, 26 באפריל 1928
- ^ הפרדס, כסלו תשכ"ה, עמוד 38
- ^ מאסרו של הרב מסלוצק, הארץ, 1 בספטמבר 1930
- ^ רפאל בנימין פוזן, "כמוך גם הנני פה עובר אורח", פורסם במקור בעיתון הצופה
- ^ הרב אברמסקי שוחרר, הארץ, 13 באוקטובר 1931
- ^ מגלגוליו של הרב אברמסקי, הארץ, 15 בנובמבר 1931
- ^ הרב אברמסקי מסלוצק רב בלונדון, דואר היום, 21 בדצמבר 1931
- ^ הרב י. אברמסקי נתמנה לדיין בלונדון, העולם, 27 ביוני 1935
- ^ Rabbi Frand on Parshas Ki Savo, באתר torah.org