יחזקאל אברמסקי

יחזקאל אברמסקי
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	11 בפברואר 1886; ו' באדר א' ה'תרמ"ו; סוויסלוץ', בלארוס
פטירה	19 בספטמבר 1976 (בגיל 90); כ"ד באלול ה'תשל"ו; ירושלים
מקום קבורה	הר המנוחות
מדינה	הממלכה המאוחדת, ישראל
השתייכות	חרדים ליטאים
תחומי עיסוק	ראש ישיבה
תפקידים נוספים	ראש בית דין
חיבוריו	חזון יחזקאל ארץ ישראל נחלת עם ישראל; דיני ממונות; קובץ מאמרים;
צאצאים	שמעון אברמסקי
פרסים והוקרה	פרס ישראל (1956)

הרב יחזקאל אברמסקי (ו' באדר א' ה'תרמ"ו, 11 בפברואר 1886 - כ"ד באלול ה'תשל"ו, 19 בספטמבר 1976) היה ראש בית דין בלונדון, פרשן התוספתא, מראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. חתן פרס ישראל ופרס הרב קוק לספרות תורנית.

שלט רחוב על שם הרב אברמסקי בירושלים.

חייועריכה

נולד לרב מרדכי זלמן במוסט שבמחוז הורדנה (היום בלארוס). למד בישיבת נובהרדוק שם התקרב אל "הסבא מנובהרדוק" ולבקשתו אף למד עם בניו. בגיל 17 נסמך לרבנות על ידי רבה של נבהרדק, הרב יחיאל מיכל אפשטיין, בעל ערוך השולחן. למד גם בישיבת טלז, בישיבת רמיילס וב"קיבוץ" של רבי חיים עוזר גרודזנסקי בווילנה. נישא לבתו של הרב ישראל יהונתן ירושלימסקי, חתנו של הרידב"ז. היה סמוך על שולחן חותנו ולמד גם ממנו דרכי פסיקה. נסע ללמוד גם אצל הרב חיים מבריסק^[^{דרוש מקור]}.

משנת 1912 היה רבה של סמאליאן^[1]. בשנת 1914 עבר לכהן כרב בסמולביצ'י^[2]^[3]. בשנת 1923 החליף בסלוצק את הרב איסר זלמן מלצר, שנמלט מחמת רדיפות השלטון הקומוניסטי. ב-1925 הוציא לאור את החלק הראשון של פירושו על התוספתא. חידש את הופעת כתב העת הרבני "יגדיל תורה" ושימש כעורך הגיליון הראשון^[4], שהיה אחד הפרסומים ההלכתיים האחרונים שפורסמו בברית המועצות^[5].

במרץ 1928 היה בין הרבנים שהוחתמו על ידי הג.פ.או. על איגרת שטענה שאין רדיפות של היהדות ברוסיה^[6]. בסוף 1928 חתם על איגרת נוספת שהכחישה שהחתימה הקודמת ניתנה מתוך לחץ^[7].

באותה שנה הזמינו אותו חברי המושבה פתח תקווה לכהן כרבה^[8]^[9], אך שלטונות ברית המועצות סירבו לתת לו לצאת משם והוא נאלץ לוותר על המינוי^[10]. בהמשך נאסר והואשם ב"פעילות אנטי-סובייטית", בגלל רצונו לעלות לארץ ישראל^[11]. הוא נעצר על ידי הג.פ.או. באלול ה'תר"ץ (1930)^[12], נידון לחמש שנות עבודת פרך ונשלח לחצי שנה למחנה בסיביר.

הודות למאמצים של רבים, בהם הרב חיים עוזר גרודזנסקי, הרב קוק, הרב יוסף צבי הרץ (רבה הראשי של אנגליה), ה"חפץ חיים" ואף חיים נחמן ביאליק^[13] - שוחרר לאחר כשנה, בערב יום הכיפורים ה'תרצ"ב (אוקטובר 1931)^[14], בתנאי שיעזוב את ברית המועצות לצמיתות. הוא גורש ללטביה^[15], משם לפולין ואז ללונדון. משפחתו נשארה בתחילה ברוסיה כ"ערבון"^{[דרושה הבהרה]}. כעבור כמה חודשים הורשו אשתו ושניים מבניו לצאת מהמדינה, ושני הבנים הגדולים הורשו לעשות זאת רק מספר שנים מאוחר יותר, בהשתדלות אנתוני אידן, שר החוץ של בריטניה^[16].

בחורף תרצ"ב (דצמבר 1931) השתקע הרב אברמסקי בלונדון והחל לכהן כרב קהילת מחזיקי הדת בעיר, שפעלה אף היא למען שחרורו^[17]. בשנת 1933 נתמנה כדיין בבית הדין הרבני בלונדון^[18] וב-1935 כראש בית הדין. בשנים אלו המשיך במפעלו - חיבור הפירוש לתוספתא, "חזון יחזקאל", וב-1945 הוציא את ספרו "ארץ ישראל - נחלת עם ישראל". בשנת 1950 קיבל את "פרס הרב קוק לספרות תורנית", מטעם עיריית תל אביב.

בשנת ה'תשי"א (1951), עם פרישתו לגמלאות, עלה לישראל עם משפחתו והתיישב בשכונת בית וגן בירושלים^[16]. בשנת 1956 זכה בפרס ישראל לספרות תורנית. היה מראשי ישיבת סלבודקה (בני ברק)^[19] ומסר בה שיעור כללי אחת לשבוע, אולם לא היה מעורב בניהולה החינוכי. ב-1963 מונה לכהן כנשיא "ועד הישיבות". כן פעל למען החינוך העצמאי, היה מנשיאי ארגון אתרא קדישא בעת הקמתו, וכן נשיאו של המרכז הארצי לטהרת המשפחה.

נפטר בירושלים בשלהי ה'תשל"ו (1976), במוצאי שבת אור ליום א' של סליחות האשכנזים. נקבר בהר המנוחות.

משפחתועריכה

בנו יעקב דוד אברמסקי היה סופר, בלשן וספרן בכיר בבית הספרים הלאומי. בנו של יעקב דוד, יונתן, נהרג בירושלים במלחמת השחרור, סמוך לגיל בר מצווה. בנו פרופסור שמעון אברמסקי היה ראש הקתדרה ליהדות באוניברסיטת לונדון. לרב אברמסקי היו שני בנים נוספים, משה ומנחם עזרא^[2].

מתלמידיועריכה

חיבוריועריכה

מלבד פירושו הגדול לתוספתא, נדפסו לא מעט ספרים של מאמריו וחידושיו, ביניהם:

ארץ ישראל נחלת עם ישראל, באספקלריה של המסורת, בני ברק, ה'תשכ"ט, 1969
דיני ממונות, הגדרת סוגיהם, חוברת ראשונה, לונדון תרצ"ט, מהדורה חדשה בני ברק, ה'תשכ"ט 1969
חזון יחזקאל על מסכת פסחים, ירושלים, ה'תשל"ד 1974
ספר הזיכרון לכבודו ולזכרו של רבי יחזקאל אברמסקי, ירושלים, ה'תשל"ח 1978
חזון יחזקאל על מסכת זבחים, וליקוטים על הש"ס, מאת רבי יחזקאל אברמסקי, וצורף לו קונטרס זכר ישי מאת חותנו, רבי ישראל יהונתן ירושלימסקי, הוצאת בני המחבר, ירושלים, ה'תשמ"א 1981
קובץ מאמרים על ענייני אגדה. בסופו מצורף חיבור מאת חותנו על ענייני הארץ.
חזון יחזקאל על תנ"ך תפילה ודברי אגדה, בני ברק ה'תשס"ט

לקריאה נוספתעריכה

אהרן סורסקי, מלך ביופיו, תולדות חייו של רבי יחזקאל אברמסקי, ירושלים תשס"ד

קישורים חיצונייםעריכה

חזון יחזקאל על התוספתא - סדר זרעים, באתר HebrewBooks
מאיר הילדסהימר, פרשת מאסר רבי יחזקאל אברמסקי, נדפס בהמעין, י'ז, ב', תשל"ז 1977
הפרדס, תשרי תשל"ז, שער פנימי, "הגאון מרן יחזקאל אברמסקי זצ"ל"
הרב אורי רדמן, ‏'מלך ביופיו' לפתח תקווה: פרשת מינויו של הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל כרב המושבה, המעין חנוכה תשע"ב
תולדות הרב יחזקאל אברמסקי, ירחון בית יעקב אדר תשל"ח, עמ' 22, באתר HebrewBooks
תולדותיו וחידושי תורתו בכתב העת "קול התורה" מ"ד, ניסן תשנ"ח, אתר היברובוקס (סדר הדפים הפוך).
ט. פרשל, הרב יחזקאל אברמסקי - בעל פרס ישראל לספרות רבנית, חרות, 15 במאי 1956
יחזקאל אברמסקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ישראל שפירא, ראש הישיבה שכמעט התמנה לרב הראשי באתר כיכר השבת

הערות שולייםעריכה

^ לכלולת ש"ב הרה"ג, המודיע, 28 בפברואר 1913
^ ¹ ² ספר על הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, מעריב, 1 בינואר 1989
^ רשיון מוזר, הארץ, 24 באוקטובר 1919
^ יגדיל תורה Tishrei 5688, באתר HebrewBooks
^ הרב א. שאולי, אחרונים ברוסיה הסובייטית, הצופה, 10 בפברואר 1956
^ איך מחתימים רבנים בס.ס.ס.ר., הארץ, 15 באוקטובר 1928
^ "על חטא" של רבנים, הארץ, 13 בינואר 1929
^ אורי רדמן, ‏שני מכתבים מאת רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל לאנשי פתח תקוה, המעין תמוז תשס"ט.
^ פתח תקווה, הארץ, 19 באפריל 1928
רב חדש למושבה, דואר היום, 26 באפריל 1928
^ מנוי רב ראשי, הארץ, 5 באוגוסט 1930
^ הפרדס, כסלו תשכ"ה, עמוד 38
^ מאסרו של הרב מסלוצק, הארץ, 1 בספטמבר 1930
^ רפאל בנימין פוזן, "כמוך גם הנני פה עובר אורח", פורסם במקור בעיתון הצופה
^ הרב אברמסקי שוחרר, הארץ, 13 באוקטובר 1931
^ מגלגוליו של הרב אברמסקי, הארץ, 15 בנובמבר 1931
^ ¹ ² ג. צימרמן, הרב אברמסקי בא להשתקע, מעריב, 6 במאי 1951
^ הרב אברמסקי מסלוצק רב בלונדון, דואר היום, 21 בדצמבר 1931
^ הרב י. אברמסקי נתמנה לדיין בלונדון, העולם, 27 ביוני 1935
^ Rabbi Frand on Parshas Ki Savo, באתר torah.org

[1] לכלולת ש"ב הרה"ג, המודיע, 28 בפברואר 1913

[עזרא-2] ¹ ² ספר על הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, מעריב, 1 בינואר 1989

[3] רשיון מוזר, הארץ, 24 באוקטובר 1919

[4] יגדיל תורה Tishrei 5688, באתר HebrewBooks

[5] הרב א. שאולי, אחרונים ברוסיה הסובייטית, הצופה, 10 בפברואר 1956

[6] איך מחתימים רבנים בס.ס.ס.ר., הארץ, 15 באוקטובר 1928

[7] "על חטא" של רבנים, הארץ, 13 בינואר 1929

[8] אורי רדמן, ‏שני מכתבים מאת רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל לאנשי פתח תקוה, המעין תמוז תשס"ט.

[9] פתח תקווה, הארץ, 19 באפריל 1928
רב חדש למושבה, דואר היום, 26 באפריל 1928

[10] מנוי רב ראשי, הארץ, 5 באוגוסט 1930

[11] הפרדס, כסלו תשכ"ה, עמוד 38

[12] מאסרו של הרב מסלוצק, הארץ, 1 בספטמבר 1930

[13] רפאל בנימין פוזן, "כמוך גם הנני פה עובר אורח", פורסם במקור בעיתון הצופה

[14] הרב אברמסקי שוחרר, הארץ, 13 באוקטובר 1931

[15] מגלגוליו של הרב אברמסקי, הארץ, 15 בנובמבר 1931

[צימרמן-16] ¹ ² ג. צימרמן, הרב אברמסקי בא להשתקע, מעריב, 6 במאי 1951

[17] הרב אברמסקי מסלוצק רב בלונדון, דואר היום, 21 בדצמבר 1931

[18] הרב י. אברמסקי נתמנה לדיין בלונדון, העולם, 27 ביוני 1935

[19] Rabbi Frand on Parshas Ki Savo, באתר torah.org

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]



תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	11 בפברואר 1886 ו' באדר א' ה'תרמ"ו סוויסלוץ', בלארוס
פטירה	19 בספטמבר 1976 (בגיל 90) כ"ד באלול ה'תשל"ו ירושלים
מקום קבורה	הר המנוחות
מדינה	הממלכה המאוחדת, ישראל
השתייכות	חרדים ליטאים
תחומי עיסוק	ראש ישיבה
תפקידים נוספים	ראש בית דין
חיבוריו	חזון יחזקאל ארץ ישראל נחלת עם ישראל דיני ממונות קובץ מאמרים
צאצאים	שמעון אברמסקי
פרסים והוקרה	פרס ישראל (1956)