יחזקאל אברמסקי
הרב יחזקאל אברמסקי (ו' באדר א' ה'תרמ"ו, 11 בפברואר 1886 – כ"ד באלול ה'תשל"ו, 19 בספטמבר 1976) היה ראש בית דין בלונדון, פרשן התוספתא, מראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. חתן פרס ישראל ופרס הרב קוק לספרות תורנית.
לידה |
11 בפברואר 1886 ו' באדר א' ה'תרמ"ו דשקאוצי, בלארוס |
---|---|
פטירה |
19 בספטמבר 1976 (בגיל 90) כ"ד באלול ה'תשל"ו ירושלים, ישראל |
מקום קבורה | הר המנוחות |
מדינה | הממלכה המאוחדת, ישראל |
השכלה | |
מקום מגורים | לונדון, בית וגן |
תקופת הפעילות | ? – 19 בספטמבר 1976 |
השתייכות | חרדים ליטאים |
תחומי עיסוק | ראש ישיבה |
תפקידים נוספים | ראש בית דין |
רבותיו | יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, חיים הלוי סולובייצ'יק |
חיבוריו |
חזון יחזקאל
|
צאצאים | |
פרסים והוקרה |
|
חייו
עריכהנולד לרב מרדכי זלמן בכפר דשקאוצי (בלא') שבפלך וילנה (היום בלארוס)[1]. למד בישיבת נובהרדוק שם התקרב אל "הסבא מנובהרדוק" ולבקשתו אף למד עם בניו. בגיל 17 נסמך לרבנות על ידי רבה של נבהרדק, הרב יחיאל מיכל אפשטיין, בעל ערוך השולחן. למד גם בישיבת טלז, בישיבת רמיילס וב"קיבוץ" של הרב חיים עוזר גרודזנסקי בווילנה. נישא לבתו של הרב ישראל יהונתן ירושלימסקי, חתנו של הרידב"ז. היה סמוך על שולחן חותנו ולמד גם ממנו דרכי פסיקה. נסע ללמוד גם אצל הרב חיים מבריסק[2].
משנת תרע"ב (1912) היה רבה של סמאליאן[3]. בשנת תרע"ד (1914) עבר לכהן כרב בסמולביצ'י[4][5]. בשנת תרפ"ג (1923) החליף בסלוצק את הרב איסר זלמן מלצר, שנמלט מחמת רדיפות השלטון הקומוניסטי. בשנת ה'תרפ"ה (1925) הוציא לאור את החלק הראשון של פירושו על התוספתא. חידש את הופעת כתב העת הרבני יגדיל תורה ושימש כעורך הגיליון הראשון[6], שהיה אחד הפרסומים ההלכתיים האחרונים שפורסמו בברית המועצות[7].
במרץ 1928 (ה'תרפ"ח) היה בין הרבנים שהוחתמו על ידי הג.פ.או. על איגרת שטענה שאין רדיפות של היהדות ברוסיה[8]. בסוף 1928 (ה'תרפ"ט) חתם על איגרת נוספת שהכחישה שהחתימה הקודמת ניתנה מתוך לחץ[9].
באותה שנה הזמינו אותו חברי המושבה פתח תקווה לכהן כרבה[10][11], אך שלטונות ברית המועצות סירבו לתת לו לצאת משם והוא נאלץ לוותר על המינוי[12]. בהמשך נאסר והואשם ב"פעילות אנטי-סובייטית", בגלל רצונו לעלות לארץ ישראל[13]. הוא נעצר על ידי הג.פ.או. באלול ה'תר"ץ (1930)[14], נידון לחמש שנות עבודת פרך ונשלח לחצי שנה למחנה בסיביר.
הודות למאמצים של רבים, בהם הרב חיים עוזר גרודזנסקי, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב יוסף צבי הרץ (רבה הראשי של אנגליה), החפץ חיים ואף חיים נחמן ביאליק[15] - שוחרר לאחר כשנה, בערב יום הכיפורים ה'תרצ"ב (אוקטובר 1931)[16], בתנאי שיעזוב את ברית המועצות לצמיתות. הוא גורש ללטביה[17], משם לפולין ואז ללונדון. הרוסים השאירו את אשתו וילדיו ברוסיה כדי שישמשו כערבון ליציאתו מהמדינה לצמיתות. כעבור כמה חודשים הורשו אשתו ושניים מבניו לצאת מהמדינה, ושני הבנים הגדולים הורשו לעשות זאת רק מספר שנים מאוחר יותר, בהשתדלות אנתוני אידן, שר החוץ של בריטניה[18].
בחורף תרצ"ב (דצמבר 1931) השתקע הרב אברמסקי בלונדון והחל לכהן כרב קהילת מחזיקי הדת בעיר, שפעלה אף היא למען שחרורו[19]. בשנת 1935 החליף את הרב שמואל יצחק הילמן כדיין ואב בית דין בבית הדין הרבני בלונדון[20]. בשנים אלו המשיך במפעלו - חיבור הפירוש לתוספתא, "חזון יחזקאל", וב-1945 הוציא את ספרו "ארץ ישראל - נחלת עם ישראל". בשנת 1950 קיבל את "פרס הרב קוק לספרות תורנית", מטעם עיריית תל אביב.
בשנת ה'תשי"א (1951), עם פרישתו לגמלאות, עלה לישראל עם משפחתו והתיישב בשכונת בית וגן בירושלים[18]. בשנת 1956 זכה בפרס ישראל לספרות תורנית. היה מראשי ישיבת סלבודקה (בני ברק)[21] ומסר בה שיעור כללי אחת לשבוע, אולם לא היה מעורב בניהולה החינוכי. ב-1963 מונה לכהן כנשיא "ועד הישיבות". כן פעל למען החינוך העצמאי, היה מנשיאי ארגון אתרא קדישא בעת הקמתו, וכן נשיאו של המרכז הארצי לטהרת המשפחה.
נפטר בירושלים בשלהי ה'תשל"ו (1976), במוצאי שבת אור ליום א' של סליחות האשכנזים. נקבר בהר המנוחות.
משפחתו
עריכה- בנו יעקב דוד אברמסקי היה סופר, בלשן וספרן בכיר בבית הספרים הלאומי. בנו של יעקב דוד, יונתן, נהרג בירושלים במלחמת השחרור, סמוך לגיל בר מצווה
- בנו פרופסור שמעון אברמסקי היה ראש הקתדרה ליהדות באוניברסיטת לונדון
- בנו משה
- בנו מנחם עזרא[4].
מתלמידיו
עריכה- הרב יצחק זילברשטיין
- הרב משה מרדכי הלוי שולזינגר
- הרב אברהם יצחק לנאל
- הרב יהושע ברכץ
- הרב דב לנדו
- הרב מיכל זילבר
חיבוריו
עריכהמלבד חיבורו הגדול חזון יחזקאל חיבר ספרים נוספים, וכן נדפסו ספרים נוספים של מאמריו וחידושיו:
- חזון יחזקאל - חיבור על התוספתא,
- ארץ ישראל נחלת עם ישראל
- דיני ממונות, הגדרת סוגיהם,
- חזון יחזקאל על מסכת פסחים
- ספר הזיכרון לכבודו ולזכרו של רבי יחזקאל אברמסקי
- חזון יחזקאל על מסכת זבחים, וליקוטים על הש"ס, צורף לו קונטרס זכר ישי מאת חותנו, רבי ישראל יהונתן ירושלימסקי,
- קובץ מאמרים על ענייני אגדה. בסופו מצורף חיבור מאת חותנו על ענייני הארץ.
- חזון יחזקאל על תנ"ך תפילה ודברי אגדה
לקריאה נוספת
עריכה- אהרן סורסקי, מלך ביופיו, תולדות חייו של רבי יחזקאל אברמסקי, ירושלים תשס"ד
קישורים חיצוניים
עריכהספריו
עריכהחזון יחזקאל על תוספתא
עריכה- תוספתא חזון יחזקאל - סדר זרעים, ירושלים תשמו, באתר היברובוקס
- תוספתא חזון יחזקאל - מועד חלק א, ירושלים תשנב, באתר היברובוקס
- תוספתא חזון יחזקאל - מועד חלק ב, לונדון תשב, באתר היברובוקס
- תוספתא חזון יחזקאל - נשים חלק א, ירושלים תשמח, באתר היברובוקס
- תוספתא חזון יחזקאל - נשים חלק ב, ירושלים תשמח, באתר היברובוקס
- תוספתא חזון יחזקאל - נזיקין חלק א, ירושלים תשנז, באתר היברובוקס
- תוספתא חזון יחזקאל - נזיקין חלק ב, ירושלים תשמו, באתר היברובוקס
- תוספתא חזון יחזקאל - ב"ק, ירושלים תשח, באתר היברובוקס
- תוספתא חזון יחזקאל - קדשים חלק א, ירושלים תשנ, באתר היברובוקס
- תוספתא חזון יחזקאל - קדשים חלק ב, ירושלים תשנ, באתר היברובוקס
- תוספתא חזון יחזקאל - חולין, ירושלים תרחצ, באתר היברובוקס
- תוספתא חזון יחזקאל - טהרות, ירושלים תשמו, באתר היברובוקס
- יחזקאל בן מרדכי זלמן אברמסקי (1886-1976), דף שער בספרייה הלאומית
שאר ספריו
עריכה- חזון יחזקאל - זבחים - ליקוטים על הש"ס, ירושלים תשמא, באתר היברובוקס
- ארץ ישראל נחלת עם ישראל, לונדון תשה, באתר היברובוקס
- דיני ממונות - הגדרת סוגיהם, לונדון תרצט, באתר היברובוקס
- חזון יחזקאל - על תנ"ך, תפלה ודברי אגדה, בני ברק תשסט, באתר היברובוקס
- אגרת מבית דין צדק לונדון והסביבה, באתר אוצר החכמה
- קובץ מאמרים, באתר אוצר החכמה
- שאלה ותשובה להלכה למעשה - חלק א, באתר אוצר החכמה
- שאלה ותשובה להלכה למעשה - חלק ב, באתר אוצר החכמה
ספרים בעריכתו
עריכה- קובץ יגדיל תורה, באתר אוצר החכמה
- קובץ יגדיל תורה, באתר אוצר החכמה
- ספר זכרון - על הרב חיים עוזר גרודזינסקי, באתר אוצר החכמה
עליו
עריכה- מאיר הילדסהיימר, "פרשת רבני מינסק ומאסר רבי יחזקאל אברמסקי", המעין יז [ב], (טבת תשל"ז), עמ' 4–12.
- הרב אורי רדמן, 'מלך ביופיו' לפתח תקווה: פרשת מינויו של הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל כרב המושבה, המעין חנוכה תשע"ב
- תולדות הרב יחזקאל אברמסקי, ירחון בית יעקב אדר תשל"ח, עמ' 22, באתר HebrewBooks
- תולדותיו וחידושי תורתו בכתב העת "קול התורה" מ"ד, ניסן תשנ"ח, אתר היברובוקס (סדר הדפים הפוך).
- ט. פרשל, הרב יחזקאל אברמסקי - בעל פרס ישראל לספרות רבנית, חרות, 15 במאי 1956
- יחזקאל אברמסקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ישראל שפירא, ראש הישיבה שכמעט התמנה לרב הראשי באתר כיכר השבת
- שלום לאופר, זכרונות הרב אברמסקי מחסידות חב"ד
הערות שוליים
עריכה- ^ תולדות הרב יחזקאל אברמסקי, ירחון בית יעקב אדר תשל"ח, עמ' 22, באתר HebrewBooks
- ^ הפרדס, תשרי תשל"ז, שער פנימי, "הגאון מרן יחזקאל אברמסקי זצ"ל"
- ^ לכלולת ש"ב הרה"ג, המודיע, 28 בפברואר 1913 (התאריך לפי הלוח היוליאני)
- ^ 1 2 ספר על הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, מעריב, 1 בינואר 1989
- ^ רשיון מוזר, הארץ, 24 באוקטובר 1919
- ^ יגדיל תורה Tishrei 5688, באתר היברובוקס
- ^ הרב א. שאולי, אחרונים ברוסיה הסובייטית, הצופה, 10 בפברואר 1956
- ^ איך מחתימים רבנים בס.ס.ס.ר., הארץ, 15 באוקטובר 1928
- ^ "על חטא" של רבנים, הארץ, 13 בינואר 1929
- ^ אורי רדמן, שני מכתבים מאת רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל לאנשי פתח תקוה, המעין תמוז תשס"ט.
- ^ פתח תקווה, הארץ, 19 באפריל 1928
רב חדש למושבה, דואר היום, 26 באפריל 1928 - ^ מנוי רב ראשי, הארץ, 5 באוגוסט 1930
- ^ הפרדס, כסלו תשכ"ה, עמוד 38
- ^ מאסרו של הרב מסלוצק, הארץ, 1 בספטמבר 1930
- ^ רפאל בנימין פוזן, "כמוך גם הנני פה עובר אורח", פורסם במקור בעיתון הצופה
- ^ הרב אברמסקי שוחרר, הארץ, 13 באוקטובר 1931
- ^ מגלגוליו של הרב אברמסקי, הארץ, 15 בנובמבר 1931
- ^ 1 2 ג. צימרמן, הרב אברמסקי בא להשתקע, מעריב, 6 במאי 1951
- ^ הרב אברמסקי מסלוצק רב בלונדון, דואר היום, 21 בדצמבר 1931
- ^ הרב י. אברמסקי נתמנה לדיין בלונדון, העולם, 27 ביוני 1935
- ^ Rabbi Frand on Parshas Ki Savo, באתר torah.org