יחזקאל אברמסקי

יחזקאל אברמסקי
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	11 בפברואר 1886; ו' באדר א' ה'תרמ"ו; סוויסלוץ', בלארוס
פטירה	19 בספטמבר 1976 (בגיל 90); כ"ד באלול ה'תשל"ו; ירושלים, ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
מדינה	הממלכה המאוחדת, ישראל
השכלה	ישיבת מיר (בלארוס); ישיבת חברון כנסת ישראל ;
מקום מגורים	לונדון
תקופת הפעילות	? – 19 בספטמבר 1976
השתייכות	חרדים ליטאים
תחומי עיסוק	ראש ישיבה
תפקידים נוספים	ראש בית דין
חיבוריו	חזון יחזקאל ארץ ישראל נחלת עם ישראל; דיני ממונות; קובץ מאמרים;
צאצאים	שמעון אברמסקי; יעקב דוד אברמסקי ;
פרסים והוקרה	פרס ישראל (1956)

הרב יחזקאל אברמסקי (ו' באדר א' ה'תרמ"ו, 11 בפברואר 1886 – כ"ד באלול ה'תשל"ו, 19 בספטמבר 1976) היה ראש בית דין בלונדון, פרשן התוספתא, מראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. חתן פרס ישראל ופרס הרב קוק לספרות תורנית.

שלט רחוב על שם הרב אברמסקי בירושלים.

חייועריכה

נולד לרב מרדכי זלמן במוסט שבמחוז הורדנה (היום בלארוס). למד בישיבת נובהרדוק שם התקרב אל "הסבא מנובהרדוק" ולבקשתו אף למד עם בניו. בגיל 17 נסמך לרבנות על ידי רבה של נבהרדק, הרב יחיאל מיכל אפשטיין, בעל ערוך השולחן. למד גם בישיבת טלז, בישיבת רמיילס וב"קיבוץ" של רבי חיים עוזר גרודזנסקי בווילנה. נישא לבתו של הרב ישראל יהונתן ירושלימסקי, חתנו של הרידב"ז. היה סמוך על שולחן חותנו ולמד גם ממנו דרכי פסיקה. נסע ללמוד גם אצל הרב חיים מבריסק^[^{דרוש מקור]}.

משנת 1912 היה רבה של סמאליאן^[1]. בשנת 1914 עבר לכהן כרב בסמולביצ'י^[2]^[3]. בשנת 1923 החליף בסלוצק את הרב איסר זלמן מלצר, שנמלט מחמת רדיפות השלטון הקומוניסטי. ב-1925 הוציא לאור את החלק הראשון של פירושו על התוספתא. חידש את הופעת כתב העת הרבני "יגדיל תורה" ושימש כעורך הגיליון הראשון^[4], שהיה אחד הפרסומים ההלכתיים האחרונים שפורסמו בברית המועצות^[5].

במרץ 1928 היה בין הרבנים שהוחתמו על ידי הג.פ.או. על איגרת שטענה שאין רדיפות של היהדות ברוסיה^[6]. בסוף 1928 חתם על איגרת נוספת שהכחישה שהחתימה הקודמת ניתנה מתוך לחץ^[7].

באותה שנה הזמינו אותו חברי המושבה פתח תקווה לכהן כרבה^[8]^[9], אך שלטונות ברית המועצות סירבו לתת לו לצאת משם והוא נאלץ לוותר על המינוי^[10]. בהמשך נאסר והואשם ב"פעילות אנטי-סובייטית", בגלל רצונו לעלות לארץ ישראל^[11]. הוא נעצר על ידי הג.פ.או. באלול ה'תר"ץ (1930)^[12], נידון לחמש שנות עבודת פרך ונשלח לחצי שנה למחנה בסיביר.

הודות למאמצים של רבים, בהם הרב חיים עוזר גרודזנסקי, הרב קוק, הרב יוסף צבי הרץ (רבה הראשי של אנגליה), ה"חפץ חיים" ואף חיים נחמן ביאליק^[13] - שוחרר לאחר כשנה, בערב יום הכיפורים ה'תרצ"ב (אוקטובר 1931)^[14], בתנאי שיעזוב את ברית המועצות לצמיתות. הוא גורש ללטביה^[15], משם לפולין ואז ללונדון. הרוסים השאירו את אשתו וילדיו ברוסיה כדי שישמשו כערבון ליציאתו מהמדינה לצמיתות. כעבור כמה חודשים הורשו אשתו ושניים מבניו לצאת מהמדינה, ושני הבנים הגדולים הורשו לעשות זאת רק מספר שנים מאוחר יותר, בהשתדלות אנתוני אידן, שר החוץ של בריטניה^[16].

בחורף תרצ"ב (דצמבר 1931) השתקע הרב אברמסקי בלונדון והחל לכהן כרב קהילת מחזיקי הדת בעיר, שפעלה אף היא למען שחרורו^[17]. בשנת 1933 נתמנה כדיין בבית הדין הרבני בלונדון^[18] וב-1935 כראש בית הדין. בשנים אלו המשיך במפעלו - חיבור הפירוש לתוספתא, "חזון יחזקאל", וב-1945 הוציא את ספרו "ארץ ישראל - נחלת עם ישראל". בשנת 1950 קיבל את "פרס הרב קוק לספרות תורנית", מטעם עיריית תל אביב.

בשנת ה'תשי"א (1951), עם פרישתו לגמלאות, עלה לישראל עם משפחתו והתיישב בשכונת בית וגן בירושלים^[16]. בשנת 1956 זכה בפרס ישראל לספרות תורנית. היה מראשי ישיבת סלבודקה (בני ברק)^[19] ומסר בה שיעור כללי אחת לשבוע, אולם לא היה מעורב בניהולה החינוכי. ב-1963 מונה לכהן כנשיא "ועד הישיבות". כן פעל למען החינוך העצמאי, היה מנשיאי ארגון אתרא קדישא בעת הקמתו, וכן נשיאו של המרכז הארצי לטהרת המשפחה.

נפטר בירושלים בשלהי ה'תשל"ו (1976), במוצאי שבת אור ליום א' של סליחות האשכנזים. נקבר בהר המנוחות.

משפחתועריכה

בנו יעקב דוד אברמסקי היה סופר, בלשן וספרן בכיר בבית הספרים הלאומי. בנו של יעקב דוד, יונתן, נהרג בירושלים במלחמת השחרור, סמוך לגיל בר מצווה
בנו פרופסור שמעון אברמסקי היה ראש הקתדרה ליהדות באוניברסיטת לונדון
בנו משה
בנו מנחם עזרא^[2].

מתלמידיועריכה

חיבוריועריכה

מלבד חיבורו הגדול חזון יחזקאל חיבר ספרים נוספים, וכן נדפסו ספרים נוספים של מאמריו וחידושיו:

חזון יחזקאל - חיבור על התוספתא,

ארץ ישראל נחלת עם ישראל
דיני ממונות, הגדרת סוגיהם,
חזון יחזקאל על מסכת פסחים
ספר הזיכרון לכבודו ולזכרו של רבי יחזקאל אברמסקי
חזון יחזקאל על מסכת זבחים, וליקוטים על הש"ס, צורף לו קונטרס זכר ישי מאת חותנו, רבי ישראל יהונתן ירושלימסקי,
קובץ מאמרים על ענייני אגדה. בסופו מצורף חיבור מאת חותנו על ענייני הארץ.
חזון יחזקאל על תנ"ך תפילה ודברי אגדה

לקריאה נוספתעריכה

אהרן סורסקי, מלך ביופיו, תולדות חייו של רבי יחזקאל אברמסקי, ירושלים תשס"ד

קישורים חיצונייםעריכה

ספריועריכה

הערות שולייםעריכה

^ לכלולת ש"ב הרה"ג, המודיע, 28 בפברואר 1913 (התאריך לפי הלוח היוליאני)
^ ¹ ² ספר על הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, מעריב, 1 בינואר 1989
^ רשיון מוזר, הארץ, 24 באוקטובר 1919
^ יגדיל תורה Tishrei 5688, באתר HebrewBooks
^ הרב א. שאולי, אחרונים ברוסיה הסובייטית, הצופה, 10 בפברואר 1956
^ איך מחתימים רבנים בס.ס.ס.ר., הארץ, 15 באוקטובר 1928
^ "על חטא" של רבנים, הארץ, 13 בינואר 1929
^ אורי רדמן, ‏שני מכתבים מאת רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל לאנשי פתח תקוה, המעין תמוז תשס"ט.
^ פתח תקווה, הארץ, 19 באפריל 1928
רב חדש למושבה, דואר היום, 26 באפריל 1928
^ מנוי רב ראשי, הארץ, 5 באוגוסט 1930
^ הפרדס, כסלו תשכ"ה, עמוד 38
^ מאסרו של הרב מסלוצק, הארץ, 1 בספטמבר 1930
^ רפאל בנימין פוזן, "כמוך גם הנני פה עובר אורח", פורסם במקור בעיתון הצופה
^ הרב אברמסקי שוחרר, הארץ, 13 באוקטובר 1931
^ מגלגוליו של הרב אברמסקי, הארץ, 15 בנובמבר 1931
^ ¹ ² ג. צימרמן, הרב אברמסקי בא להשתקע, מעריב, 6 במאי 1951
^ הרב אברמסקי מסלוצק רב בלונדון, דואר היום, 21 בדצמבר 1931
^ הרב י. אברמסקי נתמנה לדיין בלונדון, העולם, 27 ביוני 1935
^ Rabbi Frand on Parshas Ki Savo, באתר torah.org

[1] לכלולת ש"ב הרה"ג, המודיע, 28 בפברואר 1913 (התאריך לפי הלוח היוליאני)

[עזרא-2] ¹ ² ספר על הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, מעריב, 1 בינואר 1989

[3] רשיון מוזר, הארץ, 24 באוקטובר 1919

[4] יגדיל תורה Tishrei 5688, באתר HebrewBooks

[5] הרב א. שאולי, אחרונים ברוסיה הסובייטית, הצופה, 10 בפברואר 1956

[6] איך מחתימים רבנים בס.ס.ס.ר., הארץ, 15 באוקטובר 1928

[7] "על חטא" של רבנים, הארץ, 13 בינואר 1929

[8] אורי רדמן, ‏שני מכתבים מאת רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל לאנשי פתח תקוה, המעין תמוז תשס"ט.

[9] פתח תקווה, הארץ, 19 באפריל 1928
רב חדש למושבה, דואר היום, 26 באפריל 1928

[10] מנוי רב ראשי, הארץ, 5 באוגוסט 1930

[11] הפרדס, כסלו תשכ"ה, עמוד 38

[12] מאסרו של הרב מסלוצק, הארץ, 1 בספטמבר 1930

[13] רפאל בנימין פוזן, "כמוך גם הנני פה עובר אורח", פורסם במקור בעיתון הצופה

[14] הרב אברמסקי שוחרר, הארץ, 13 באוקטובר 1931

[15] מגלגוליו של הרב אברמסקי, הארץ, 15 בנובמבר 1931

[צימרמן-16] ¹ ² ג. צימרמן, הרב אברמסקי בא להשתקע, מעריב, 6 במאי 1951

[17] הרב אברמסקי מסלוצק רב בלונדון, דואר היום, 21 בדצמבר 1931

[18] הרב י. אברמסקי נתמנה לדיין בלונדון, העולם, 27 ביוני 1935

[19] Rabbi Frand on Parshas Ki Savo, באתר torah.org

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]



תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	11 בפברואר 1886 ו' באדר א' ה'תרמ"ו בלארוס סוויסלוץ', בלארוס
פטירה	19 בספטמבר 1976 (בגיל 90) כ"ד באלול ה'תשל"ו ישראל ירושלים, ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
מדינה	הממלכה המאוחדת, ישראל
השכלה	ישיבת מיר (בלארוס) ישיבת חברון כנסת ישראל
מקום מגורים	לונדון
תקופת הפעילות	? – 19 בספטמבר 1976
השתייכות	חרדים ליטאים
תחומי עיסוק	ראש ישיבה
תפקידים נוספים	ראש בית דין
חיבוריו	חזון יחזקאל ארץ ישראל נחלת עם ישראל דיני ממונות קובץ מאמרים
צאצאים	שמעון אברמסקי יעקב דוד אברמסקי
פרסים והוקרה	פרס ישראל (1956)

יחזקאל אברמסקי

חייועריכה

משפחתועריכה

מתלמידיועריכה

חיבוריועריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

ספריועריכה

חזון יחזקאל על תוספתאעריכה

שאר ספריועריכה

ספרים בעריכתועריכה

עליועריכה

הערות שולייםעריכה