שמואל שמעון בן-ציון
שמואל שמעון בן-ציון (13 בספטמבר 1894 – 20 באוגוסט 1954) היה רב, פעיל ציוני ועסקן ציבור בארצות הברית ובארץ ישראל, מבוני ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, מייסד שכונת כרם משה בתל אביב ושכונות "בן-ציון" בירושלים ובחיפה. נרצח ב-20 באוגוסט 1954.
 | |||
| שמואל שמעון בן-ציון | |||
| לידה |
13 בספטמבר 1894 ירושלים | ||
|---|---|---|---|
| נרצח |
20 באוגוסט 1954 (בגיל 59) תל אביב | ||
| מדינה |
ישראל  | ||
| מקום קבורה |
בית הקברות סנהדריה | ||
| עיסוק | רב, עסקן ציבור | ||
| |||
  | |||
קורות חיים
עריכהבן-ציון נולד בירושלים למרדכי בן-ציון, שהיה בנו של משה-אלתר בן-ציון, ממייסדי מאה שערים, וחתנו של יהושע שטמפפר, ממייסדי פתח תקווה. בקטנותו גדל בבית סבו מצד אמו, ובגיל 9 נסע עם הוריו לארצות הברית והתגורר בפרובידנס שברוד איילנד. ב-1919 קיבל תואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטה בניו יורק. הוסמך לרבנות בבית המדרש לרבנים באמריקה.
קריירה
עריכהשימש רב בקליבלנד, בפילדלפיה ובניו יורק. היה חבר הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית באמריקה וניהל מגביות עבור הקרן הקיימת, קרן היסוד וקרן ארץ ישראל של המזרחי. היה ציר בקונגרס הציוני ה-12. פרסם מאמרים בשבחה של ארץ ישראל בעיתונות היהודית בארצות הברית.
בשנת 1923 שב לארץ ישראל עם משפחתו והתיישב בתל אביב. היה שותף לאביו בייסוד "בנק אמריקה - ארץ ישראל" בתל אביב וכיהן בו כיו"ר ומנהל. כמו כן היה יו"ר הסתדרות עולי אמריקה. בשנת 1924 נבחר כחבר מועצת עיריית תל אביב.
בן-ציון עסק בבניית בתים ברחבי הארץ - בכרמל, בשרון, בתל אביב ובירושלים. הקים את שכונת "כרם משה" בתל אביב, שנקראה על שם סבו משה בן-ציון. כמו כן בנה שכונות מגורים בחיפה[1] ובירושלים, והן כונו על שם משפחתו - שכונת בן-ציון. את בתי הדירות שבנה היה משכיר לדיירים פרטיים. בניין הדירות בחיפה שווק באמצע שנות השלושים כ"בניין הכי יפה וחדיש בהר הכרמל המרכזי"[2]. היה סגן נשיא התאחדות בעלי הבתים בישראל.
הרצח
עריכהעבר להתגורר בירושלים. שנתיים לפני מותו לקה בשיתוק, אולם המשיך בפעילותו הציבורית. בערב שבת, 20 באוגוסט 1954, נורה למוות בדרכו מבית הכנסת בשכונת קריית משה בירושלים. חתנו עו"ד גדעון ריינר נפצע. הרצח בוצע על ידי אחד הדיירים אשר הסתכסך עם בן-ציון לאחר שהתברר לו לטענתו ששילם דמי מפתח גבוהים יותר מהדיירים האחרים בבניין[3]. הדייר הפסיק לשלם דמי שכירות ובעקבות זאת קיבל צו פינוי מהבית[4]. במאי 1955 נידון הדייר למאסר עולם[5].
בן-ציון נטמן בבית הקברות סנהדריה[6]. על שמו נקרא הרחוב שבו שכנו "בתי בן-ציון", בשכונת קריית משה בירושלים.
חיים אישיים
עריכהבשנת 1921 נישא לחנה מירסקי, בת צבי מירסקי. בניו הם יהושע בן-ציון ומשה נתנאל בן-ציון, שהיה רב בווירג'יניה. בנותיו הן יהודית בן-ציון ועו"ד מאירה ריינר, אשת עו"ד גדעון ריינר. ילדיהם של מאירה וגדעון ריינר הם עו"ד צביה בלאו ואיש ההיי-טק שמואל ריינר, המתגוררים באפרת.
קישורים חיצוניים
עריכה- הוטל איפול על חקירת הרצח, מעריב, 22 באוגוסט 1954
- דוד תדהר (עורך), "ד"ר שמואל שמעון בן-ציון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1729
- דני רכט, כרם שלום, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
הערות שוליים
עריכה- ^ את השכונה בחיפה בנה עם אביו.
- ^ להשכיר דירות, דבר, 4 ביולי 1937
- ^ ד"ר בן-ציון המנוח נהג יפה בדייריו - מעיד גיסו של נחמיה, דבר, 28 באוקטובר 1954
- ^ חקירת רצח בן-ציון תסתיים ביום א', דבר, 3 בנובמבר 1954
- ^ רוצח ד"ר בן-ציון למאסר עולם, דבר, 10 במאי 1955
- ^ שמואל שמעון בן-ציון באתר GRAVEZ