שמואל שפירא (ברסלב)

מרבני חסידות ברסלב

הרב שמואל שפירא (ט"ז באדר תרע"ג, 1913כ"א בניסן תשמ"ט, 26 באפריל 1989) היה מהרבנים הבולטים בדור החמישי של חסידות ברסלב.

שמואל שפירא
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 22 בפברואר 1913
ט"ז באדר תרע"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 באפריל 1989 (בגיל 76)
כ"א בניסן תשמ"ט עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת עץ חיים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 26 באפריל 1989 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרב שמואל שפירא (משמאל) בחברת הרב לוי יצחק בנדר

תולדות חייו

עריכה

נולד בירושלים לרב שלמה יצחק שפירא, שהיה בנו של הרב דוד שפירא ונכדו של הרב חיים יעקב שפירא, ולחוה שרה, בתו של הרב שמואל הומינר, שהיה מרבני ירושלים וממייסדי שכונת מאה שערים. אביו היה ספרא דדיינא בבית הדין האשכנזי-פרושי בירושלים (נפטר בחיי אביו, בשנת תרצ"ג). דודיו היו הרב צבי פסח פרנק והרב אריה לוין, שנישאו לאחיות אביו.

למד בישיבת עץ חיים אצל הרב איסר זלמן מלצר. הרב מלצר העריכו ונהג לקום לכבודו. נישא לפריידא, בתו של הרב יוסף קדיש קרישבסקי, תלמיד החפץ חיים שעלה לירושלים.

בשנת 1934 פגש את הרב שמואל הורוביץ, ממנהיגי חסידות ברסלב בירושלים, ונעשה תלמידו.

בשנת תש"ח (1948) היה מתושבי הרובע היהודי אשר נפלו בשבי הלגיון הירדני והובאו לירדן. בהיותו בשבי התאמץ להשיג כמות של תשעה קבים מים הנחוצים לשם תקנת עזרא, כדי שיוכל להיטהר בהם. לאחר שחרורו מהשבי, התגורר בשכונת קטמון. בהמשך עבר לשכונת מאה שערים והיה שכנו של קרוב משפחתו הרב יוסף שלום אלישיב.

בשנת 1970 יצא הרב שפירא למסע רב הרפתקאות שנמשך כמעט שלוש שנים, במטרה להגיע לעיר אומן, כדי להשתטח על קברו של רבי נחמן מברסלב.

אורח חייו

עריכה

היה פרוש מענייני העולם והקדיש את כל זמנו לתורה ולתפילה. היה עולה על משכבו מיד לאחר תפילת ערבית, מתעורר בחצות הלילה והולך לכותל המערבי לאמירת תיקון חצות ולקיום מנהג ההתבודדות האופייני לחסידי ברסלב[דרוש מקור]. בלכתו ברחוב היה כובש את עיניו בקרקע כדי להימנע ממראות אסורים. האדמו"ר מגור רבי ישראל אלתר התבטא עליו כי "שמירת העיניים של ר' שמואל מצילה ומגינה על הדור כולו"[דרוש מקור].

לקריאה נוספת

עריכה
  • שמואל בקוראי שמו, ירושלים תש"ן
  • אהרן קליגר, השרף, תשע"ג

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה