שמן דגים
שמן דגים הוא מוצר המופק מרקמת התאים והכבד של דגי מים קרים ושימש בעבר כמקור חשוב של ויטמינים.
 | |
בישראל בשנות החמישים שווק שמן דגים נוזלי, ובמשפחות רבות ניתן בקביעות לילדים כרפואה מונעת.
כיום, משום טעמו וריחו הלא נעימים הוא נמכר בכמוסות. צורת הכמוסות פרקטית גם משום נטייתו של שמן הדגים לחמצון מהיר הפוגם באיכותו.
שמן דגים מכיל חומצות שומן מסוג אומגה 3, חומצה איקוסאפֶּנטנואית (EicosaPentaenoic Acid המוכרת בראשי התיבות EPA) וחומצה דוקוסהֶקְסנואית (DocosaHexaenoic Acid המוכרת בראשי התיבות DHA), חומרים חיוניים לגוף האדם ולבריאותו התקינה. במחקרים הוכחה פעילות אנטי-דלקתית של שמן הדגים.
במאה ה-21 הייתה מחלוקת רבה לגבי תפקידו של שמן דגים במחלות לב וכלי דם, כאשר מטא-אנליזות אחרונות הגיעו למסקנות שונות לגבי השפעתו הפוטנציאלית.
הדגים המשמשים כמקורות אינם מייצרים למעשה חומצות שומן אומגה-3. במקום זאת, הדגים צוברים את החומצות על ידי צריכת מיקרו-אצות או דגי טרף שצברו חומצות שומן אומגה-3. דגי טורף שמנים כמו כרישים, דג חרב, דג טייל וטונה אלבקור עשויים להיות עשירים בחומצות שומן אומגה-3, אך בשל מיקומם בראש שרשרת המזון, מינים אלה עשויים גם לצבור חומרים רעילים באמצעות הגדלה ביולוגית (Biomagnification). מסיבה זו, הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית ממליצה להגביל את הצריכה (במיוחד עבור נשים בגיל הפוריות) של מיני דגים מסוימים (טורפים, כגון, טונה אלבקור, כריש, מקרל מלכותי, דג טיל ודג חרב) עקב רמות גבוהות של כספית רעילה. דיאוקסינים, כמו PCBs וכלורדן, כמו גם קוטלי חרקים כלוריים אחרים ממשפחת ציקלודיאן, נמצאים גם הם.[1] שמן דגים משמש במזון לחקלאות ימית, בפרט להאכלת סלמון מחוות.[2]
שמן דגים ממקורות ימיים וממקורות מים מתוקים שונה בהרכבו מבחינת תכולת חומצה ארכידונית (Arachidonic acid), EPA ו-DHA.[3] מיני הדגים השונים נעים על הספקטרום שבין דגים רזים לדגים שמנים, כאשר תכולת השומן ברקמותיהם נעה בין 0.7% ל-15.5%.[4] בנוסף, קיים שוני בין המינים בהשפעתם על רמות הליפידים באיברי הגוף.
מחקרים מצאו כי אין קשר מובהק בין (1) צריכה כוללת של דגים או (2) אומדן הצריכה של חומצות שומן אומגה-3 מכלל סוגי הדגים — לבין ריכוז חומצות השומן אומגה-3 בנס sérum הדם. רק צריכת דגים שמנים, ובייחוד דגים ממשפחת הסלמוניים (כגון סלמון ופורל), וכן אומדן הצריכה של EPA ו-DHA מדגים שמנים — נמצאו קשורים באופן מובהק לעלייה ברמות ה-EPA ו-DHA בסרום.[5]
שימושים
שמן דגים משווק ונמכר לעיתים קרובות לצריכה כחלק מהתזונה או כתוסף תזונה בחברות מודרניות. מעבר לשימושו הפנימי, לשמן הדגים נמצאו גם שימושים חיצוניים — בין היתר כחומר מרכך (אמוליינט)[6], במשחות כלליות[7].
בנוסף, קמח דגים ושמן דגים מהווים את המקורות העיקריים לחומצות השומן רב בלתי-רוויות מסוג אומגה-3 (חומצה איקוסאפנטנואית [EPA] וחומצה דוקוסהקסנואית [DHA]) בתעשיית מזון לבעלי חיים.[8]
מקורות מזון
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- אנהד אוקונור, הניו יורק טיימס, מה מוסיף תוסף אומגה 3?, באתר הארץ, 8 באפריל 2015
- topic/cod-liver-oil שמן דגים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Advice About Eating Fish, From the Environmental Protection Agency and Food and Drug Administration; Revised Fish Advice; Availability
- ^ WILD STOCKS AS A SOURCE OF FEED
- ^ Sheila M. Innis, France M. Rioux, Nancy Auestad, Robert G. Ackman, Marine and Freshwater Fish Oil Varying in Arachidonic, Eicosapentaenoic and Docosahexaenoic Acids Differ in their Effects on Organ Lipids and Fatty Acids in Growing Rats, The Journal of Nutrition 125, 1995-09-01, עמ' 2286–2293 doi: 10.1093/jn/125.9.2286
- ^ E. H. Gruger, R. W. Nelson, M. E. Stansby, Fatty acid composition of oils from 21 species of marine fish, freshwater fish and shellfish, Journal of the American Oil Chemists' Society 41, 1964, עמ' 662–667 doi: 10.1007/BF02661403
- ^ Aline Philibert, Claire Vanier, Nadia Abdelouahab, Hing Man Chan, Donna Mergler, Fish intake and serum fatty acid profiles from freshwater fish2, The American Journal of Clinical Nutrition 84, 2006-12-01, עמ' 1299–1307 doi: 10.1093/ajcn/84.6.1299
- ^ Lily Talakoub, Isaac M. Neuhaus, Siegrid S. Yu, Chapter 2 - Cosmeceuticals, Edinburgh: W.B. Saunders, 2009-01-01, The Requisites in Dermatology, עמ' 7–34, ISBN 978-0-7020-3143-4
- ^ Nobuhiro Kishigami, Social Life in Northwest Alaska: The Structure of Iñupiaq Eskimo Nations . Ernest S. Burch, Jr., Journal of Anthropological Research 63, 2007-10, עמ' 434–436 doi: 10.1086/jar.63.3.20479450
- ^ Neil Alexander Auchterlonie, Gretel H. Bescoby, Chapter 4 - Global market for the long-chain omega-3 fatty acids EPA and DHA and their regulation, Academic Press, 2021-01-01, עמ' 79–106, ISBN 978-0-12-821391-9
