שמן שום

תרכובת

שמן שום הוא השמן האתרי שמופק משום.[1] הוא מוכן בדרך כלל באמצעות זיקוק בקיטור וניתן לייצר אותו גם באמצעות זיקוק באתר. הוא משמש בבישול ובתיבול, תוסף תזונה וגם כקוטל חרקים.

הכנה עריכה

שמן שום מוכן בדרך כלל באמצעות זיקוק בקיטור,[1] כאשר שום כתוש מאודה עם העיבוי המופק, המכיל את השמן.[2] שמן שום מכיל תרכובות גופרית נדיפות כמו דיאליל דיסולפיד, המרכיב כ-60% מהשמן.[1] לשמן שום מזוקק בקיטור יש בדרך כלל ריח חריף ולא נעים, צבעו חום-צהוב.[3] ריחו מיוחס לנוכחות של דיאליל דיסולפיד.[1][3] כדי להפיק גרם של שמן שום מזוקק בקיטור טהור, יש צורך בכ-500 גרם שום.[2] לשמן שום לא מדולל יש פי 900 מעוצמתו של שום טרי, ופי 200 משום מיובש.[3]

ניתן להשתמש גם באתר למיצוי שמן שום.[2] סוג זה של שמן שום כולל השריית שום חתוך לקוביות או כתוש בשמן צמחי, אבל התוצר המתקבל אינו שמן שום טהור; אלא שמן המתובל בשום.

שימושים עריכה

שמן שום משמש כתוסף תזונה, ולעיתים משווק בצורה של כמוסות, העשויות להיות מדוללות במרכיבים אחרים.[1][2] חלק מהתכשירים המסחריים מיוצרים ברמות דילול שונות.[3] רפואה מסורתית מייחסת לשמן שום תכונות אנטי-פטרייתיות ואנטיביוטיות,[4] אך לא קיים מספיק מחקר קליני המאשש טענות אלה.[1] הוא נמכר גם בחנויות טבע כמסייע לעיכול.[1]

ניתן להשתמש בו גם כקוטל חרקים על ידי דילול במים וריסוס על צמחים.[4][5]

תערובות טעמי שום מוכנות הנמכרות באופן מסחרי הן לרוב אבקת שום מיובשת המושרה בשמן שום, מה שמגביר את טעמה של אבקת השום.[6]

תופעות לוואי עריכה

ההשפעות השליליות הנפוצות של צריכת שום, שמן שום ותוספי שום הן ריח פה וגוף לא נעימים, כאבי בטן, בחילות, הקאות ותסמינים אחרים של הפרעות במערכת העיכול.[1][7] לצריכת שמן שום עשויות להיות השפעות נוגדות קרישה אצל אנשים מסוימים, לגרום לדימום, ואף עלולה להשפיע על השפעתן של תרופות מרשם.[1]

מחקר בריאותי עריכה

השפעתו של שמן השום על בריאות האדם נבדקה במעבדה ובמחקר קליני ראשוני, התוצאות שהתקבלו אינן חד משמעיות, נכון לשנת 2016.[1]

שמן בטעם שום עריכה

 
שמן בטעם שום: שמן צמחי משולב בשום המשמש לתיבול

שמן בטעם שום מיוצר ומשמש לצורכי בישול ותיבול, ולעיתים משמש כמרכיב בתערובת תבלינים.[2][3] הוא שונה ועדין בהרבה בטעמו משמן שום טהור, הכנתו בדרך כללה כוללת שימוש בשום קצוץ, מרוסק או כתוש המונח בשמנים צמחיים שונים כדי להעניק טעם לשמן.[1]

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 "Garlic and organosulfur compounds" (באנגלית). Micronutrient Information Center, Linus Pauling Institute, Oregon State University. 1 בספטמבר 2016. נבדק ב-8 ביוני 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 4 5 Dr Penny Stanway, The Miracle of Garlic: Practical Tips for Health & Home, Watkins Media Limited, 2012-01-01, עמ' 25, ISBN 978-1-78028-607-5. (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 4 5 Kenneth T. Farrell, Spices, Condiments and Seasonings, Springer Science & Business Media, 1998-08-31, עמ' 101, ISBN 978-0-8342-1337-1. (באנגלית)
  4. ^ 1 2 Barbara W. Ellis, Fern Marshall Bradley, Helen Atthowe, The Organic Gardener's Handbook of Natural Insect and Disease Control: A Complete Problem-Solving Guide to Keeping Your Garden and Yard Healthy Without Chemicals, Rodale, 1996-05-15, עמ' 473, ISBN 978-0-87596-753-0. (באנגלית)
  5. ^ K. Husnu Can Baser, Gerhard Buchbauer, Handbook of Essential Oils: Science, Technology, and Applications, Second Edition, CRC Press, 27 באוקטובר 2015, עמ' 659, ISBN 978-1-4665-9047-2. (באנגלית)
  6. ^ Indian Spices, Spices Export Promotion Council., 1996, עמ' 46. (באנגלית)
  7. ^ Editorial Research Reports, 1989, Cq Press, אפריל 1990, עמ' 778, ISBN 978-0-87187-552-5. (באנגלית)