בישול
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
| |
ערך זה עוסק בעיבוד המזון כדי להכינו לאכילה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו 
בישול הוא פעולת עיבוד מזון על ידי הטמעתו בנוזל רותח. במרבית המאכלים, הבישול גורם לריכוך של המזון, כדי שיהיה קל יותר ללעיסה, בליעה ועיכול. הבישול משנה את טעמו, מרקמו, מראהו ותכונותיו התזונתיות של המזון. יש המתייחסים לבישול כאל סוג של אמנות.
בישול הוא גם שם כללי להכנה של מזון לאכילה בעזרת מקור חום חיצוני. אופני הכנה אחרים של מזון בעזרת חום הם: אפייה, צלייה, טיגון, וקלייה.
חשיבות תרבותיתעריכה
ערך מורחב – גסטרונומיה
הבישול הוא מרכיב אתני חשוב בתרבויות העמים השונים, שכן הוא אחד הסממנים הבולטים להבדלים בין קבוצות עמים. הבדלים אלו ניכרים במרכיביו, טכניקות הבישול שנעשות בו, ובתבלינים המקומיים שמוכנסים אליו. במסורת הסינית, לדוגמה, מושרש החיתוך של המזון הנא לפיסות קטנות, כפעולה מקדימה לטיגונו המהיר, וזאת על שום תקופות ארוכות של מחסור בחומר בערה. במסורת ההודית, אף שהיא עשירה מאד בטכניקות בישול שונות, אופייני הבישול בשמן ובעיקר בגהי.
הבישול משותף לכל החברות האנושיות, ולפחות מבחינה זו ניתן להגדירו כאלמנט נוסף של 'מותר האדם מהבהמה'. ובשונה מכל יתר בעלי החיים, אשר חלקם אוגרים אף הם את מזונם, היכולת של האדם להמתין עד שיושלם תהליך החימום, וזאת בנוסף לתהליכים אחרים האחראים לתוצאה הסופית, מחזקת את ההבחנה לעיל. ובהתאמה, סממנים של תרבות גבוהה, כמו זו הקשורה למעמד האצולה באירופה, מלווים תמיד בכיבוש היצר, ביצירת מרחק בין הסועד לבין התבשיל. גם לאחר שהתבשיל מוכן יש להמתין עד שיוגש לשולחן, עד שכל הסועדים האחרים קיבלו את מנתם, כשלבי ביניים עד למצב שבו רשאי הסועד להשתמש בכלי האכילה שלו.
השפעה פיזיקליתעריכה
- ערך מורחב – גסטרונומיה מולקולרית
חימום מרכך מזון על ידי הפיכת הקולגן לג'לטין. רב סוכרים כעמילן עשויים להתפרק לשרשראות קצרות יותר וסוכרים עוברים תהליך קרמליזציה. בנוסף לכך, החימום יכול לחטא את המזון מחיידקים המתרבים בטמפרטורות שבין 4 ל-60 מעלות צלזיוס.[1]
בישול המזון נועד ליצור טעם חדש על פי בחירת האדם המבשל אותו. נהוג לערבב ולבשל יחדיו מאכלים מסוגי אכילה שונים, כגון ירקות עם בשר, חלב עם סוכר, בצק עם ממרחים שונים ועוד.
בישול ברחבי העולםעריכה
- ערך מורחב – רשימת מטבחים
מטבחי העולם נבדלים זה מזה מחד, אך מושפעים זה מזה מאידך. מאכלים רבים נדדו ממדינה למדינה בנתיבי השיט והסחר ובכל מקום קיבלו גרסה מקומית המשתמשת בחומרים מקומיים. תופעה זו יצרה מגוון מאכלים קרובים אך שונים ששיקפו את הדומה והשונה בכל מטבח על פני כדור הארץ.
ראו גםעריכה
לקריאה נוספתעריכה
- מייקל פולן, קיצור תולדות הבישול: איך השפיע הבישול על חיינו. מאנגלית: ניצן לפידות. מודן הוצאה לאור, 2017
קישורים חיצונייםעריכה
- יורם שורק, הבישול כמאפיין ביולוגי של האדם, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10")
- איתי להט, מאסטר שף, באתר כלכליסט, 3 בנובמבר 2011
- קייט וונג, הקומזיץ הראשון בהיסטוריה, במדור סיינטיפיק אמריקן של מכון דוידסון, 1 בדצמבר 2013
- מאגר מידע וכתבות בנושא בישול ומתכונים מידע מעניין בשפה האנגלית.
- האקדמיה לבישול, ב-ynet
- אורן גירון, מילון למונחים גסטרונומיים, באתר "שפים"
- "תַּבְשִׁיל", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמוד 224, באתר HebrewBooks
- מילון למונחי תבשילים וכלי בישול (1913), באתר האקדמיה ללשון