שמעון ביחובסקי

אין תמונה חופשית

שמעון ביחובסקי (1880, פוצ'פג' בסיוון תרצ"ב, 7 ביוני 1932, קישינב) היה מו"ל עברי, מבקר ועיתונאי. אשתו הייתה המשוררת אלישבע.

ביוגרפיהעריכה

שמעון ביחובסקי נולד בשנת 1880 בעיירה פוצ'פ שבדרום-מערב רוסיה (אוקראינה). היה ידידם הקרוב והמסור של אורי ניסן גנסין ויוסף חיים ברנר, שלמדו בישיבה בעיר. בעזרתם הקים בשנת 1906 את הוצאת הספרים העברית 'נסיונות', ובהּ הוציא לאור את סיפורו הגדול הראשון של גנסין, 'בינתיים'.

שמעון ביחובסקי סייע לברנר בהוצאת כתב העת העברי שלו, 'המעורר', שיצא לאור בלונדון. ביחובסקי היה המפיץ של 'המעורר' ברוסיה ובפולין. הוא יצא מעיירת נעוריו ועקר תחילה לוורשה, ואחר כך למוסקבה. ביחובסקי היה פעיל בארגונים ציוניים, ואף היה תקופה קצרה מזכירו של יחיאל צ'לנוב.

פרסם מאמרים שונים, שלא קובצו, בעיתונות העברית: ב'המעורר' וב'הדאר', ב'הזמן', וב'העולם".

בשנת 1920 נשא לאשה את הסופרת אלישבע, והקדיש את שארית חייו להוצאת ספריה. הוא ליווה אותה במסעותיה בפזורה היהודית, ובשנת 1925, עם עלייתם לארץ ישראל חיפש דרכים להפיץ את ספריה העבריים בארץ ובגולה. באחד ממסעותיו אלה, בעת שהותו בעיר קישינב שבמולדובה, נפטר בפתאומיות. הותיר אחריו את אלישבע ובתם הקטנה.

מאז פטירתו נשתנו חייה של אלישבע לרעה, והיא סבלה מעוני וממחסור, ממחלות ומשכחה.

קישורים חיצונייםעריכה