שמעון בר סבא
מאר שמעון בר סבא (בסורית: ܡܪܝ ܫܡܥܘܢ ܒܪܨܒܥܐ, 316-17 באפריל 344[1]) היה הבישוף של סיליקיא-קטסיפון, באימפריה הסאסאנית, ראש הכנסייה המזרחית (אנ') דה פקטו, עד מותו. הוא היה בישוף במהלך רדיפות הנוצרים של המלך שאפור השני של האימפריה הסאסאנית, והוצא להורג יחד עם רבים מחסידיו בהם אחותו ופוסאי (אנ'). הוא נערץ כקדוש בקהילות נוצריות שונות.
 | |
| לידה |
המאה ה־3 האימפריה הסאסאנית  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
341 קטסיפון, האימפריה הסאסאנית |
| תפקיד |
Catholicos Patriarch of the Assyrian Church of the East |
| השקפה דתית |
הכנסייה הקתולית |
  | |
ביוגרפיה עריכה
שמעון בר סבא נולד בשנת 316 . הוא התמנה לבישוף בשנת 329, בסיליקיא-אקטיספון (כיום מחוזא). בתקופת שאפור השני חשש המלך שהמיעוט הנוצרי ישתף פעולה עם האימפריה הרומית שבאותו זמן כבר קיבלה עליה את הנצרות, ואנשיו הוציאו נוצרים רבים להורג. בהמשך הוא שינה את מדיניותו וקרא לנוצרים להמיר את דתם לזורואסטריות. שמעון בר סבא נעצר בשנת 344 והובא לפני המלך שאפור השני עם עוד 102 בישופים וכמרים. הוא התבקש להתפלל אל השמש אולם סירב לעשות כן. אותם 102 נוצרים הוצאו להורג מול עיניו ולבסוף נערף ראשו של מר סבא עצמו. ההיסטוריונים חולקים על מספרם של המוצאים להורג בתקופה זו והוא עומד בין 16,000 ל-200,000 מוצאים להורג.
תיעוד עריכה
סיפור המרטירים באימפריה הסאסנית נכתב בחיבור סורי מאותה תקופה בשם "פעולות המרטירים הפרסים". קיימים מספר כתבי יד של החיבור. בגרסתו הקצרה והמוקדמת יותר הוא מושווה ליהודה המכבי ותומכיו למכבים עצמם. בגרסה מאוחרת יותר ההשוואה הזו אינה קיימת והם מוּשווים למרטירים הנוצרים הראשונים שנהרגו תחת השלטון הרומי.
סיפורו של שמעון בר סבא מתוך החיבור הגדול של המרטיטרים הפרסים תורגם לאנגלית בידי קייל סמית[2].
לקריאה נוספת עריכה
- David Wilmshurst, The Martyred Church-A History of the Church of the East, London, 2011, p. 16
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "שמעון בר סבא".