פתיחת התפריט הראשי

ערים שנכללו במטרופוליסעריכה

  • קטסיפון - העיר העתיקה ביותר שנבנתה בתקופה הפרתית
  • אספאנבור - עיר מהתקופה הסאסאנית המאוחרת
  • ווה אנטיוך-ח'וסרו - נוסדה ב-540 לספה"נ בידי ח'וסרו הראשון, שהושיב שם שבויים מאנטיוכיה
  • ווה ארדשיר - נוסדה בסביבות 230 לספה"נ בידי ארדשיר הראשון, ומוכרת גם בשם "סלאוקיה". בעיר זו הייתה קהילה יהודית גדולה ומקום מושבו של ראש הגולה

בשנת 637 כבשו המוסלמים את המטרופוליס ורוב אנשי החצר והאצולה הסאסאנית ברחו. התושבים שנשארו נדרשו לשלם את מס הג'יזיה. בהמשך גם בני האצולה חזרו להתגורר שם, והקהילות היהודית והנוצרית המשיכו להתקיים.[1] אל-מדאאין שמרה על חשיבותה זמן-מה, אך לאחר הקמת בגדאד והפיכתה לבירת האימפריה, הלכה ופחתה חשיבותה. תרומתה העיקרית הייתה בחקלאות ובייצור מזון.

סלמאן הפרסי, אחד מחברי הנביא, שימש כמושל וכשמת נקבר שם. את הקבר שלו נוהגים לפקוד גם סונים וגם שיעים. הוא שופץ לאחרונה בידי הסולטאן העותמאני מוראט הרביעי בשנת 1905.[1]

הקהילה היהודיתעריכה

בתקופת התלמוד התקיימה במקום ישיבה גדולה. את הישיבה ייסד רב יוסף בר חמא במאה ה-3. לאחר פטירתו ירש את מקומו בנו, רבא, שביסס את הישיבה והביא לפרסומה, במקביל לישיבת פומבדיתא בראשות חברו ובר הפלוגתא שלו, אביי.

מחוזא נחשבת בתלמוד למקום מגורם של אנשים עשירים, חכמים ומפונקים.

לאחר רדיפות קשות של יהודי בבל בידי המלך הסאסאני קבאד הראשון, ששיאן היה בהוצאתו שלהורג של החכם רב יצחק, פתח מר זוטרא, ראש הגולה של הקהילה היהודית בבבל במרד כנגד השלטון הסאסאני, ולאחר שהביס את הצבא הפרסי בעזרת קומץ חיילים הקים שלטון עצמאי בעיר מחוזא ובסביבותיה למשך שבע שנים, כך שבמחוזא קמה האוטונומיה היהודית האחרונה עד לימינו. קיימת מחלוקת בין החוקרים לגבי תיארוך מרד זה[2].

לבסוף עלו צבאות פרס על האוטונומיה היהודית במחוזא וכבשוה - לפי סדר עולם זוטא, הסיבה האלוקית לתבוסה הייתה ההידרדרות הרוחנית שאחזה ביהודים - ומר זוטרא וסבו, ראש הישיבה רב חנינא, נתלו על גשר מחוזא.

לקריאה נוספתעריכה

  • דב מרדכי יודלביץ, מחוזא - מחיי היהודים בזמן התלמוד, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ז

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 Streck and Morony, “al-Madāʾin”, Encyclopaedia of Islam, 2nd ed., s.v.
  2. ^ Geoffrey Herman, A Prince Without a Kingdom: The Exilarch in the Sasanian Era, Mohr Siebeck, 2012, pp. 295-296.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.