שמעון גרינפלד
רבי שמעון גרינפלד (מהרש"ג; ד' בחשוון תרכ"א, 20 באוקטובר 1860 - י"ט בשבט ה'תר"ץ, 17 בפברואר 1930) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה הונגרי, דיין במונקאטש ורבה של סמיהאלי במשך עשרות שנים. נודע בכינויו המהרש"ג.
 | |
| לידה |
1860  |
|---|---|
| פטירה |
1930 (בגיל 70 בערך) |
| תקופת הפעילות |
? – 1930 |
| רבותיו |
משה שיק |
| אב | רבי יהודה גרינפלד |
  | |
ביוגרפיהעריכה
נולד בעיר חוסט לרב יהודה גרינפלד שנעשה לימים (1875-1907) רבה של סמיהאלי ומחבר הספר "קול יהודא". למד במשך תשע שנים אצל רבי משה שיק ("המהר"ם שיק") שכיהן אז כרבה של חוסט ועמד בראשות הישיבה בעיר, והיה לתלמידו המובהק. לישיבת חוסט נכנס כבר בגיל 11, ואת תשובתו ההלכתית הראשונה[1] כתב בחוסט בגיל ארבע עשרה שנים בלבד. בגיל עשרים ואחד כתב את חידושיו למסכת שבועות שנדפסו שנים לאחר פטירתו ("חידושי מהרש"ג" - שבועות, ירושלים תשל"ד).
נישא לבתו של יהודי עשיר ממונקאטש ולאחר נישואיו עבר לגור בעיר זו. הוא התמנה לדיין ומורה הוראה במונקאטש וגם הקים בה ישיבה ועמד בראשה. לאחר פטירת אביו בתרס"ז התמנה תחתיו כרבה של סמיהאלי וראש הישיבה בה. בישיבתו למדו את כל המסכת בתלמוד הבבלי לפי סדרה, סוגיה אחר סוגיה בלימוד שיטתי של הפשט, בניגוד למקובל באותם ימים ברבות מישיבות הונגריה להקיף בכל נושא את כל הסוגיות הקשורות אליו במישרין ובעקיפין ברחבי התלמוד. בישיבתו לא הוקדשו זמנים מיוחדים ללימוד ספרי חסידות או ספרי מוסר, הוא הסביר כי נהג להתפלל שתלמידים כאלו ש"הוויות דאביי ורבא" לא מספיקות כדי להבעיר בקרבם יראת שמים, לא יבואו אליו. הוא היה דייקן בזמנים. ב-1929 למדו בישיבתו כמאה בחורים, לאחר פטירתו הצטמצם מספר התלמידים והישיבה התקיימה עד פרוץ מלחמת העולם השנייה ושואת יהדות אירופה.
משפחתועריכה
לקריאה נוספתעריכה
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ג, בני ברק, תשמ"ז, עמ' ר-רכא.
קישורים חיצונייםעריכה
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' שמעון גרינפעלד זצ"ל", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 22–23, באתר HebrewBooks
- ספריו
- זהב שבא, ורנוב, תרצ"ג, באתר HebrewBooks
- שו"ת מהרש"ג - חלק א, מהדורה חדשה, ירושלים תשל"ד (מהדורה ראשונה: ורנוב, תרצ"א), באתר HebrewBooks
- שו"ת מהרש"ג - חלק ג, מהדורה חדשה, ירושלים תשמ"ד (מהדורה ראשונה: ברדיוב, תרצ"ט), באתר HebrewBooks