שמעון הקדוש

שמעון הקדוש הוא קדוש נוצרי, מהראשונים שהכירו במשיחיותו של ישו. על פי המסופר בבשורה על-פי לוקאס (ב', 35-25) [1], כשהיה ישו התינוק בן ארבעים יום, העלוהו הוריו לבית המקדש, כדי לקיים את מצוות פדיון הבן ולהקריב קורבן יולדת. שמעון, ביחד עם חנה הנביאה, קיבלו את פניהם של ישו והוריו בבית המקדש.

שמעון הקדוש
שמעון הקדוש אוחז בישו; רמברנדט, 1669
שמעון הקדוש אוחז בישו; רמברנדט, 1669
לידה הגליל
פטירה המאה ה־1 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
קדוש עבור נצרות הקתולית, נצרות אורתודוקסית, הכנסייה האנגליקנית, הזרמים הלותרנים
חג 3 בפברואר
תכונות מתואר בדרך כלל כאיש מבוגר ומזוקן, האוחז בישו הילד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לשמעון, שהיה איש "צדיק וחסיד", נגלה בנבואה שהוא לא ימות בטרם יראה במו עיניו את המשיח. הוא הגיע בהשראת רוח הקודש לבית המקדש באותו היום בו הגיעו מרים, אם ישו, יוסף הקדוש וישו וכאשר ראה את ישו הפעוט לקח אותו בזרועותיו ונשא את תפילת הנונק דימיטיס [1], שעודנה נכללת בליטורגיה של כנסיות שונות. בתאריך זה, שעל פי המסורת חל ב-2 בפברואר, נחוג חג הקנדלמאס.

לפי המסורת של הנצרות האורתודוקסית, היה שמעון אחד החכמים אשר עבדו על תרגום השבעים. כשהוא רצה בספר ישעיהו ז:יד לתרגם "עלמה" כ-"אשה", עצר אלוהים את ידו, ואמר שצריך לכתוב "בתולה", והבטיח שיחיה לראות שזה אכן התרגום הנכון.[2] [3] היום פסוק זה נחשב על ידי הנוצרים לנבואה על בואו של ישו.

כמה חוקרי נצרות מזהים את שמעון הקדוש עם שמעון בן הלל [4].

על פי האגדה, מעט לאחר מכן מת. במאה השישית שרידיו הועברו לקונסטנטינופול, שם היו לפחות עד המאה ה-13 [3].

שמעון נחשב כקדוש בנצרות הקתולית, בנצרות האורתודוקסית ובנצרות האוריינטלית ויום חגו הוא ב-3 בפברואר, אשר מוקדש גם לחנה הנביאה [3].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שמעון הקדוש בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא קדושים נוצרים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.