פתיחת התפריט הראשי

מנזר סן סימון

מנזר יווני אורתודוכסי בקטמון, ירושלים

מנזר סן סימון הוא מנזר יווני-אורתודוקסי, השוכן בלב גן בשכונת קטמון, שאחת ההשערות למקור שמה הוא שיבוש מיוונית של המילים 'קטה-מוניס', שפירושן 'סמוך (ומתחת) למנזר'.

מנזר סן סימון
Bell tower st.simon.jpg
מגדל הפעמון של מנזר סן-סימון
מידע על המבנה
סוג מנזר עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
בעלים הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים
קואורדינטות 31°45′40″N 35°12′21″E / 31.7611°N 35.2058°E / 31.7611; 35.2058
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מנזר סן סימון
סימני ירי במנזר סן סימון

תוכן עניינים

תולדות המנזרעריכה

מנזר סן סימון נבנה באמצע המאה ה-19 על חורבות מבנה מנזר נוצרי קדום[1]. מפות מימי הביניים מלמדות על מסורת שקשרה את המקום לביתו, ואף למקום קבורתו, של שמעון הקדוש, מראשוני המאמינים בישו:

"והנה איש בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקודש הייתה עליו. ולו נגלה ברוח הקודש כי לא יראה המוות עד אם ראה את משיח ה'. ויבוא ברוח אל המקדש. ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות לו בחוקת התורה. ויקחהו על זרועותיו ויברך את האלוהים ויאמר. עתה תפטר את עבדך כדבריך אדני בשלום."

הבשורה על פי לוקס, פרק ב, 24 וגו'

מעל לפתח הכנסייה חקוקה כתובת יוונית בלוח שיש ובה מסופר כי:

"אברהמיוס הנזיר ממדיטוס בנה את המנזר הקדוש על חורבת הקבר הקדוש של קטמון של ימינו ועל האזור כולו סביב, בימי הפטריארך קיריליוס השני בשנת 1859. במשך עשרים שנה ויותר ידע סבל רב וספג הוצאות כבדות כדי להקים על החורבות העתיקות הללו בניינים חדשים וכנסייה אלוהית, ובתוכה הקבר הקדוש של סן סימון, וכן להכשיר את האזור ולנטוע בו מאות רבות של עצי זית. את כל זה השלים בכספו הפרטי והקדיש את הבניינים האלה לעדה הקדושה של הקבר הקדוש (של ישו). מפתחות המנזר הקטן נמסרו להוד קדושתו הפטריארך של ירושלים איארותיוס ב-1879, לזיכרון עצמו ולהוריו."

הכתובת נחקקה ב-1881, ומעל לכתובת מופיע תבליט של כלי עבודה, בהם השתמשו בוני המנזר: איזמל, צבת, קרדום, מחוגה, אנך, כלי מדידה, פטיש ומשור.

בכנסייה מתגורר (נכון ליוני 2009) נזיר בודד בשם האב תיאודוריטוס, אליו מצטרפים לתפילת יום ראשון נזירים ומאמינים ממקומות אחרים בירושלים. הכניסה למבקרים אחרים אסורה.

בשטח המנזר (כנראה מתחתיו היום) מספר מערות קבורה. נמצאו בהן שמות הנקברים, ומסתבר שהם היו כהנים ממשפחה המוכרת לנו מן המקורות. המערות נחפרו בסוף המאה ה-19, והתפרסמו ב-1912 על ידי הנסלר הגרמני. ראש המשפחה היה יהוסף קלון בן שמעון ממשמר הכהנים ישבב, ובניו ובנותיו היו יוסף, שמעון, יחזק, ושלומציון ברת גמלא, שנישאה ליהועזר והם הולידו את שמעון. שמעון בן יהוסף קלון הוליד את שמעון, ויחזק בן יהוסף קלון הוליד את יהועזר, מרים ויועזר.


מעון הפטריארךעריכה

בצד המנזר ניצב בניין ששימש מעון קיץ לפטריארך היווני בירושלים, בניית המבנה הושלמה בשנת 1890, והוא שימש לאחר מכן כמעון גם לצלייני העדה[1]. בתקופת המנדט התגוררו בבניין דיירים בשכירות, ובהם הסופר, המשורר והמתרגם שאול טשרניחובסקי, שהיה חובב מושבע של תרבות יוון, ואף תרגם לעברית את האיליאדה והאודיסאה של הומרוס. טשרניחובסקי התגורר בבית עד מותו ב-1943.

בשנת 1952, לאחר משא ומתן עם הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית, הועבר בית הפטריארך שבמנזר לידי בית החולים אלי"ן, לצורך אשפוז וטיפול בילדים הרבים שנפגעו במגפת הפוליו[2]. בשנת 1971 עבר בית החולים למשכנו החדש ובית הפטריארך הפך להיות מעון לבוגרי בית החולים, עד לפינויו ולהשבתו לידי בעליו, הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית, בשנת 2016.

קרב סן סימוןעריכה

  ערך מורחב – קרב סן סימון
 
מנזר סן סימון, 1948

במלחמת השחרור היה המנזר לזירת קרבות, ובו התחולל אחד הקרבות הקשים ביותר של המלחמה, במסגרת מבצע יבוסי. בפינת הגן מצבת זיכרון לנופלים. לוחמים מפורסמים שהשתתפו בקרב: רפאל איתן (רפול), דוד אלעזר (דדו), אליהו סלע (רעננה) יורם קניוק, בני מהרשק ואורי בן ארי שהיה מפקד הפלוגה. ניתן לראות פגיעת כדורי רובה ופגזים של המשוריין הערבי-עיראקי ממלחמת השחרור במעון הפטריארך.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים החדשה בראשיתה, ירושלים, יד יצחק בן-צבי, 1979 עמוד: 413
  2. ^ אלי"ן : בית חולים שיקומי לילדים, לרגל יובל ה-80. מאת איתי בחור, 2014, ע' 59