מנזר סן סימון

מנזר יווני אורתודוכסי בקטמון, ירושלים

מנזר סן סימון הוא מנזר יווני-אורתודוקסי, השוכן בלב גן בשכונת קטמון, שאחת ההשערות למקור שמה הוא שיבוש מיוונית של המילים 'קטה-מוניס', שפירושן 'סמוך (ומתחת) למנזר'.

מנזר סן סימון
Bell tower st.simon.jpg
מידע על המבנה
סוג מנזר עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
בעלים הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים
קואורדינטות 31°45′40″N 35°12′21″E / 31.7611°N 35.2058°E / 31.7611; 35.2058
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מנזר סן סימון
סימני ירי במנזר סן סימון

תולדות המנזרעריכה

מנזר סן סימון נבנה באמצע המאה ה-19 על חורבות מבנה מנזר נוצרי קדום[1]. מפות מימי הביניים מלמדות על מסורת שקשרה את המקום לביתו, ואף למקום קבורתו, של שמעון הקדוש, מראשוני המאמינים בישו:

"והנה איש בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקודש הייתה עליו. ולו נגלה ברוח הקודש כי לא יראה המוות עד אם ראה את משיח ה'. ויבוא ברוח אל המקדש. ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות לו בחוקת התורה. ויקחהו על זרועותיו ויברך את האלוהים ויאמר. עתה תפטר את עבדך כדבריך אדני בשלום."

הבשורה על פי לוקס, פרק ב, 24 וגו'

מעל לפתח הכנסייה חקוקה כתובת יוונית בלוח שיש ובה מסופר כי:

"אברהמיוס הנזיר ממדיטוס בנה את המנזר הקדוש על חורבת הקבר הקדוש של קטמון של ימינו ועל האזור כולו סביב, בימי הפטריארך קיריליוס השני בשנת 1859. במשך עשרים שנה ויותר ידע סבל רב וספג הוצאות כבדות כדי להקים על החורבות העתיקות הללו בניינים חדשים וכנסייה אלוהית, ובתוכה הקבר הקדוש של סן סימון, וכן להכשיר את האזור ולנטוע בו מאות רבות של עצי זית. את כל זה השלים בכספו הפרטי והקדיש את הבניינים האלה לעדה הקדושה של הקבר הקדוש (של ישו). מפתחות המנזר הקטן נמסרו להוד קדושתו הפטריארך של ירושלים איארותיוס ב-1879, לזיכרון עצמו ולהוריו."

הכתובת נחקקה ב-1881, ומעל לכתובת מופיע תבליט של כלי עבודה, בהם השתמשו בוני המנזר: איזמל, צבת, קרדום, מחוגה, אנך, כלי מדידה, פטיש ומשור.

קרב סן סימוןעריכה

  ערך מורחב – קרב סן סימון
 
מנזר סן סימון, 1948

במלחמת העצמאות היה המנזר לזירת קרבות, ובו התחולל אחד הקרבות הקשים ביותר של המלחמה, במסגרת מבצע יבוסי. בפינת הגן מצבת זיכרון לנופלים. לוחמים מפורסמים שהשתתפו בקרב: רפאל איתן (רפול), דוד אלעזר (דדו), אליהו סלע (רעננה) יורם קניוק, בני מהרשק ואורי בן ארי שהיה מפקד הפלוגה. ניתן לראות פגיעת כדורי רובה ופגזים של המשוריין הערבי-עיראקי ממלחמת העצמאות במעון הפטריארך[2].

לאחר הקמת המדינהעריכה

בשנת 1949, הוכרז רוב השטח שהקיף את המנזר כנכס נפקדים, מאחר שהיה בבעלות ערבים תושבי קטמון שברחו בזמן המלחמה. מאות הדונמים בגבעה עליה ממוקם המנזר היו נטועים עצי זית, תאנה ואורנים עתיקים ועברו לחזקת רשות הפיתוח[3]. חלק מהשטח הוקצה לטובת הקמת חוות הנוער הציוני[4][5], שנחנכה ב-23 בינואר 1950[6]. חלקים אחרים הוקצו לטובת הקמת שיכונים לעולים חדשים[7].

בשנת 1954, עבר השטח מרשות הפיתוח לבעלות עיריית ירושלים, שביקשה להקים גן עירוני בשטחים שעוד לא עברו פיתוח סביב המנזר[3]. בשנת 1962, החלה הקמתו של מושב הזקנים הכללי המאוחד מדרום למנזר[8] ובשנת 1963, ביקשה הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית למכור שטח של 40 דונם שבבעלותה ממערב למנזר, לצורך בנייה[9]. קרקע זו נרכשה על ידי איש העסקים חיים שיף שקידם את תוכניות הבנייה באזור בשותפות עם חבר כנסת ואיש העסקים יוסף קרמרמן[10]. קרמרמן ושיף הקימו בשטח, החל מ-1978, את שכונת גבעת אורנים[11]. שכונה נוספת, הקרויה רשמית "גונן ה'" אך ידועה בשם "שכונת סן סימון" הוקמה בין השנים 1969 ל-1970. בתי שכונה זו מאופיינים בחיפוי אבן נסורה. הסופר והעיתונאי יהודה האזרחי הוביל מאבק נגד תוכנית הבנייה ובעד שימור השטח הפתוח וחורשת האורנים שנותר סביב המנזר, לאחר שרובו הוקצה לבנייה[12][13]. לבסוף חלק קטן מחורשת האורנים, השטח שמדרום וממערב למנזר נשמר כשטח פתוח[14]. החל משנות ה-80 של המאה ה-20 השטח פותח כגן ציבורי באמצעות תרומות שגייסה הקרן לירושלים.

בכנסייה מתגורר (נכון ליוני 2009) נזיר בודד בשם האב תיאודוריטוס, אליו מצטרפים לתפילת יום ראשון נזירים ומאמינים ממקומות אחרים בירושלים. הכניסה למבקרים אחרים אסורה.

מערות קבורהעריכה

בשטח המנזר (כנראה מתחתיו היום) מספר מערות קבורה. נמצאו בהן שמות הנקברים, ומסתבר שהם היו כהנים ממשפחה המוכרת לנו מן המקורות. המערות נחפרו בסוף המאה ה-19, והתפרסמו ב-1912 על ידי הנסלר הגרמני. ראש המשפחה היה יהוסף קלון בן שמעון ממשמר הכהנים ישבב, ובניו ובנותיו היו יוסף, שמעון, יחזק, ושלומציון ברת גמלא, שנישאה ליהועזר והם הולידו את שמעון. שמעון בן יהוסף קלון הוליד את שמעון, ויחזק בן יהוסף קלון הוליד את יהועזר, מרים ויועזר.

מעון הפטריארךעריכה

בצד המנזר ניצב בניין ששימש מעון קיץ לפטריארך היווני בירושלים, בניית המבנה הושלמה בשנת 1890, והוא שימש לאחר מכן כמעון גם לצלייני העדה[1]. בתקופת המנדט התגוררו בבניין דיירים בשכירות, ובהם הסופר, המשורר והמתרגם שאול טשרניחובסקי, שהיה חובב מושבע של תרבות יוון, ואף תרגם לעברית את האיליאדה והאודיסאה של הומרוס. טשרניחובסקי התגורר בבית עד מותו ב-1943.

בשנת 1952, לאחר משא ומתן עם הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית, הועבר בית הפטריארך שבמנזר לידי בית החולים אלי"ן, לצורך אשפוז וטיפול בילדים הרבים שנפגעו במגפת הפוליו[15]. בשנת 1955 החלה הקמתו של אגף חדש לבניין בצמוד למבנה המקורי של מעון הפטריארך[16]. בשנת 1971 עבר בית החולים למשכנו החדש ובית הפטריארך הפך להיות מעון לבוגרי בית החולים, עד לפינויו ולהשבתו לידי בעליו, הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית, בשנת 2016.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים החדשה בראשיתה, ירושלים, יד יצחק בן-צבי, 1979 עמוד: 413
  2. ^ הריסות קטמון לאחר הכבוש היהודי - ביקור בכנסית סן סימון, הבוקר, 11 במאי 1948
  3. ^ 3.0 3.1 גנים בבירה, הבוקר, 13 בספטמבר 1954
  4. ^ כפר נוער חדש בירושלים, הארץ, 22 באוגוסט 1949
  5. ^ בני עלית הנוער בהרי ירושלים, דבר, 26 בינואר 1951
  6. ^ נחנכה חוות "הנוער הציוני" בדרום ירושלים, הארץ, 24 בינואר 1950
  7. ^ ניתן לזהות מבנים אלו בקלות מאחר שהם לא נבנו עם חיפוי של אבן ירושלמית אלא נבנו כשיכונים פונקציונליים מחופי טיח. לדוגמה השיכונים סביב בית החולים משגב לדך או באזור רחוב הפלמ"ח
  8. ^ יעקב שטרן, בין פועלי-בניין בירושלים, קול העם, 15 ביוני 1962
  9. ^ הכנסייה הארמנית תשקיע 40 מיליון ל"י בהקמת מרכז מסחרי, הבוקר, 3 בדצמבר 1963
  10. ^ מתכננים הקמת שכונה מפוארת בסן סימון בירושלים, דבר, 24 בפברואר 1971
  11. ^ כלל השקעות בנדל"ן תשקיע 60 מיליון ל"י ברכישת מבנים , דבר, 19 בינואר 1978
  12. ^ יונתן ישי, איך לא לבנות בירושלים, דבר, 12 ביוני 1970
  13. ^ קולק שוקל תביעה נגד אזרחי, דבר, 24 בינואר 1973
  14. ^ בוטלו תכניות בניה במיתתם סן-סימון, דבר, 17 במאי 1973
  15. ^ אלי"ן : בית חולים שיקומי לילדים, לרגל יובל ה-80. מאת איתי בחור, 2014, ע' 59
  16. ^ יוקם בניין חדש לבהי"ח לילדים נכים בירושלים, הארץ, 7 בפברואר 1955