שמעון הקנאי
שמעון הקנאי (ביוונית: Σίμων ὁ Ζηλωτής, זלוטס, או Σίμων ὁ Κανανίτης, קנאניטס)[1] היה אחד משנים עשר השליחים של ישו.
.jpg) | |
| לידה |
המאה ה-1 גליל |
|---|---|
| הוצאה להורג |
65 או 107 פחל, ירדן  |
| חג | 28 באוקטובר בכנסייה הקתולית, 10 במאי בכנסייה הקופטית |
  | |
זהותו
עריכהמעט ידוע על זהותו ועל חייו והמידע עליו הוא המעורפל ביותר מבין כל השליחים. שמו מופיע בשלוש הבשורות הסינופטיות[2] ובספר מעשי השליחים[3] ללא פרטים נוספים אודותיו מלבד תוארו - "הקנאי", כנראה כדי להבדילו מפטרוס שנקרא אף הוא שמעון. פרשנים קדומים כגון הירונימוס טעו לפרש את תוארו ("קנאניטס"), כמי שבא מקנה, כפר כנא של ימינו. ניתן להניח שיש קשר בין קנאותו של שמעון לקבוצות הקנאים בימי בית שני ("זלוטס"), אלא שאלה החלו לפעול בעיקר בתקופה מאוחרת ביותר מעשר שנים מהתקופה שבה עוסקים הסיפורים בברית החדשה. קיימות גם פרשנויות[4] שטוענות שהוא שמעון אחיו של ישו (אנ') המוזכר בבשורה על פי מרקוס[5] או בן דודו. מסורות אחרות מזהות אותו כשמעון מירושלים (אנ')[6].
שליחותו ומותו
עריכהאיזידורוס מסביליה קיבץ את כל המידע והמסורות אודותיו בספרו החיים והמוות. כמו כן, המעשים והניסים שהוא ביצע מתוארים במקראת הזהב[7]. קיימות גרסאות שונות אודות שליחותו כשעל פי המרכזיות שבהן, הוא ביצע אותה במצרים ולאחר מכן חבר אל תדיאוס הקדוש במסופוטמיה. גם באשר למקום ולצורת מותו חלוקות הגרסאות[8]: הוא נצלב בשומרון, נוסר לשניים בפרס, הומת באיבריה הקווקזית או בארמניה או אף שהוא הגיע לבריטניה והומת בלינקולנשייר. על פי המסורת הוא קבור יחד עם תדיאוס הקדוש בבזיליקת פטרוס הקדוש שברומא.
קישורים חיצוניים
עריכה- שמעון הקנאי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה
- ^ "זלוטס" במעשי השליחים א, 13; ובלוקאס ו, 15. "קנאניטס" במתי י, 4; ובמרקוס ג, 18.
- ^ לוקס ו, 15; מתי י, 4; מרקוס ג, 18
- ^ פרק א, 13
- ^ באנציקלופדיה הקתולית
- ^ פרק ו, 3
- ^ שמעון הקנאי באנציקלופדיה הקתולית
- ^ שמעון ויהודה במקראות הזהב
- ^ אתר על קדושי הנצרות