שמעון פון גלדרן

סופר גרמני

שמעון פון גלדרן או שמעון די גלדר או שמעון בן אליעזר די גלדר[1][2]גרמנית: Simon von Geldern; ‏12 בנובמבר 17201774 או 1788 (?)) היה נוסע, הרפתקן, אוריינטליסט וביבליופיל יהודי גרמני.

שמעון פון גלדרן
איור גלובוס עם תיאור בעברית, מתוך יומנו
איור גלובוס עם תיאור בעברית, מתוך יומנו
לידה 12 בנובמבר 1720
וינה, ממלכת הבסבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1774 (בגיל 53 בערך)
צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

משפחתועריכה

מוצאה של משפחת פון גלדרן (או ון חלדרן, בהולנדית) מהולנד והיא השתקעה בדיסלדורף ב-1628[3] בני המשפחה כיהנו כיהודי החצר המקומית. לאביו קראו אליעזר. אחיו של שמעון היה אבי-אמו של היינריך היינה. היינה כתב על מציאות שמצא בעליית הגג של דודו:

המציאה המובחרת והיקרה ביותר (שמצא בעליית הגג של הדוד) היה פנקס כתוב בידי אחי סבא, שנקרא האביר או איש-המזרח (Morgenländer). הוא היה כנראה אדם משונה ביותר. הוא נקרא איש המזרח משום שערך נסיעות גדולות למזרח, וכשחזר היה לבוש בגדים מזרחיים.

תולדות הרפתקן יהודי במאה השמונה-עשרה[3]

תולדות חייועריכה

מגיל צעיר החל לצאת למסעות. למשפחתו היו קרובים רבים שכיהנו כבנקאים ופקידים בכירים בחצרות מלכי אירופה, וכך התארח שמעון בחצרות מלכים ואנשי אצולה. מפורטוגל עבר למרוקו, ביקר פעמים אחדות במצרים (שם דיווח ב-1753 על הגניזה הקהירית בבית הכנסת בן עזרא) ובסוריה והגיע לארץ ישראל. ב-1751 התפלל בקבר רבי שמעון בר יוחאי ובקבר האר"י בצפת. במקומות אלה חש בחרדת קודש מיסטית. בביקורו בהר המוריה חווה התגלות עליה כתב בספרו (בצרפתית) "Moïse sur le Mont Horeb" ("משה על הר חורב"). לאחר חצי שנה בצפת המשיך לאירופה ופעל זמן מה כשד"ר בגיוס כספים לקהילת יהודי צפת, תוך שהוא מציג מכתבי רבנים המדברים בשבחו.[4]

ב-1755 היה בפריז ונודע כהולל בסלונה של מאדאם דה פומפדור. לאחר מכן שב ויצא שנית למסע לארץ ישראל. ב-1760 התארח אצל וולטר בז'נבה. אחד מעיסוקיו של פון גלדר היה מסחר בספרים וכתבי יד עבריים, בהם בעיקר כתבי קבלה. כך למשל על כתב יד של "כוונות סדר ליל פסח ותיקון ליל שבועות, מחוג מקובלי "קהל חסידים בית אל" בירושלים" נכתב "הובא מארץ הקדושה על ידי.. כמה"ר [=כבוד מורנו הרב] שמעון די גילדיר שי'[חיה] אחד מחשובי עיר הקדושה צפת".[5]

האנציקלופדיה היהודית, על סמך זכרונות היינה מציינת את מותו בשנת 1774 בצרפת (כנראה אלזס). אולם, לפי ספרו של פריץ היימאן, "תולדות הרפתקן יהודי", מונה פון גלדרן בשנת 1778 ל"מקובל החצר" ולסוכן בחצרו של לודוויג התשיעי, רוזן הסן-דרמשטאדט והוא נפטר לאחר מכן.[3]

קישורים חיצונייםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה