שניידר CA1

הטנק הצרפתי הראשון

שניידר CA1צרפתית Char Schneider CA1) היה הטנק הצרפתי הראשון, שהוצג ב-1916, בעת מלחמת העולם הראשונה.

שניידר CA1
Char Schneider CA1
תמונת הטנק
תמונת הטנק
מידע כללי
סוג דגם רכב קרבי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מייצרת צרפת
יצרן שניידר אלקטריק עריכת הנתון בוויקינתונים
שנת ייצור 1916
תקופת השימוש 1916–הווה (כ־108 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכה מרכזית מלחמת העולם הראשונה
יחידות שיוצרו 400 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע טכני
אורך 6.32 מטרים
רוחב 2.05 מטרים
גובה 2.30 מטרים
משקל 14.6 טון (ערוך לקרב)
מהירות 7.5 קמ"ש על כביש
טווח פעולה 48 ק"מ
מנוע שניידר 4 צילינדרים בנזין, 60 כ"ס
שריון 11.5 מילימטר
צוות נהג+5
מערכות נשק
חימוש עיקרי תותח 75 מ"מ

(90 פגזים; טווח 600 מ')
חימוש משני 2 מקלעי 8 מ"מ הוצ'קיס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ניסוי עבירות של מערכת הזחלים של האבטיפוס, 21 בפברואר 1916

הטנק תוכנן במגמה לאפשר לכוח מסתער לפרוץ את מכשולי גדרות התיל של שטח ההפקר שהפריד בין עמדות הביצורים של מלחמת החפירות במלחמת העולם הראשונה. בהגדרה היה על הכלי להיות בעל כושר עבירות, כך שיוכל לעבור מכתשים שנפערו בשטח בשל פגזי הארטילריה מבלי להתהפך, יוכל לעבור שוחות וידרוס מכשולי תיל; יהיה בעל כוח אש עצמאי כך שיוכל להתגונן ויהיה בעל שריון שיגן על צוותו מירי נשק קל של האויב. מטרת הכלי הייתה לפרוץ דרך לחיל רגלים שיבוא בעקבותיו.

ב-16 ביוני 1915 הציג מהנדס חברת שניידר, אז'ן ברילה (Eugène Brillié), אבטיפוס של הטנק לנשיא צרפת, רמון פואנקרה. הטנק השתמש במנגנון זחלי (מזקו"ם) אשר התבסס על מנגנון הנעה של טרקטור ופותח יחד עם חברת סן שאמון (Saint Chamond). בהמשך פיתחה האחרונה טנק משלה בשם זה.

תיאור הכלי

עריכה

הטנק תוכנן לצוות של נהג וחמישה אנשי צוות. חימושו העיקרי היה תותח 75 מ"מ והוא צויד בשני מקלעי הוצ'קיס 8 מ"מ, משני צדדיו, שהותקנו בתוך מיגון אופייני בצורת חצי-כדור. בקדמתו הותקן ברזל-זווית להרס גדרות-תיל.

פעילות מבצעית

עריכה

בספטמבר 1916 סופקו הטנקים הראשונים והטנק הופיע לראשונה בשדה הקרב ב-16 באפריל 1917 בקרב השני על האיזן. ביצועיו בשדה הקרב היו עלובים. מיגון הטנק היה דק מדי ולא הגן על צוותו, שסבל גם מאוורור לקוי. גם טווח הראיה מן הכלי היה מוגבל. למרות שנערכו מספר שינויים הטנק נזנח עד מהרה לטובת הרנו FT-17.

לקריאה נוספת

עריכה
  • Jean-Gabriel Jeudy, Chars de France, E.T.A.I., 1997
  • Alain Gougaud, L'Aube de la Gloire, Les Autos-Mitrailleuses et les Chars Français pendant la Grande Guerre, 1987, Musée des Blindés, ISBN 2904255028

קישורים חיצוניים

עריכה