טרקטור

כלי רכב כבד המשמש לגרירת ומשיכת כלים שונים. נפוץ בחקלאות, עבודות עפר והנדסה

טרקטורלטינית: Trahō, "גורר" או "מושך") הוא כלי רכב כבד, שייעודו העיקרי הוא גרירת ומשיכת כלים אחרים שנועדו למשימות ייעודיות שונות. כיום השימוש הנפוץ ביותר בטרקטור הוא בחקלאות (לא כולל ציוד מכני הנדסי ייעודי). נהג הטרקטור מכונה טרקטוריסט. הלשונאי והבלשן יצחק אבינרי הציע ב-1957 תחת המילה הזו, שצורתה רוסית, את התחדיש טְרַקְטְרָן, מילה שמשקלה כמשקל פסנתרן.[1]

טרקטור למגוון עבודות בשדה ולעיבודי קרקע קלים
מפעל טרקטורים בצ'ליאבינסק

היסטוריהעריכה

עוד לפני המצאת הטרקטור ואף לפני שהאוטומוביל הפך לנפוץ, היו ניסיונות מיכון של העיבוד החקלאי. אחד מהם שנעשה במאה ה-18 ביצע באופן מעשי את הפעולה שמאוחר יותר עשה הטרקטור. הציבו מנוע קיטור גדול בצד השדה, חיברו אליו חבל או כבל שבקצהו להב מחרשה. את הסכין (סכין בודדת נקראה סוק) היו נועצים בצד המרוחק של השדה והמנוע (בעזרת גלגל) היה מושך את הכבל ובעקבותיו את הסכין וכך היה מתבצע חריש. היו אף ניסיונות לשכלל את הפעולה על ידי סיבוב הכבל על תוף בקצה המרוחק ושימוש בשתי סכינים (כמו במחרשת ביסוק) ואף בשני מנועים משני צידי השדה.

לוקומובילעריכה

 
לוקומוביל זחלי

הטרקטורים הראשונים שהיו מונעים על ידי מנוע קיטור ונקראו לוקומוביל (קטר דרכים), מלשון לוקומוטיב, החליפו, החל בשנות ה-50 של המאה ה-19 את השוורים שמשכו את המחרשות בשדה ואת סוסי העבודה שמשכו ציוד כבד בדרכים. אותן מכונות היו איטיות, כבדות, רועשות אולם בעלות כושר גרירה רב.

בשל משקלם הכבד, על מנת להתגבר על קרקע בוצית או קרקע רכה הטרקטורים היו מצוידים בגלגלים גדולים העשויים ברזל, או בזחלים או בשילוב של זוג גלגלים בחזית להיגוי וזחל מאחור (זחלי למחצה). לטרקטורים אלו היה מוט חיבור אליו חיברו את הכלים החקלאיים. הטרקטורים התפתחו והפכו גדולים יותר, חזקים יותר ובעלי עבירות גבוהה יותר.

לחלק ניכר מהטרקטורים של אותה תקופה היה גלגל תמסורת (לרוב בצד המנוע) אליו חיברו חגורות לשם העברת הכוח לציוד נייח כמו מכונות דיש ואף למנסרה.

טרקטור מנוע בעירה פנימיתעריכה

בסוף המאה ה-19, במקביל לפיתוח המכונית פותחו טרקטורים בעלי מנוע בעירה פנימית. במהלך מספר שנים בתחילת המאה ה-20 שווקו הן טרקטורי מנוע קיטור והן טרקטורי מנוע בעירה פנימית עד שמנועי הבעירה הפנימית השתלטו על השוק.

בשנת 1927 פיתחו האחים פרנצ'סקו ויוג'ניו קסאני מאיטליה את דגם קסאני 40 HP, הטרקטור הראשון בעולם שצויד במנוע דיזל.[2]
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור שבור

פרמטרים [ תאריך ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
(הקישור אינו פעיל)

שימושעריכה

בחקלאותעריכה

השימוש הנפוץ ביותר עבור הטרקטור הוא במשקים חקלאיים. הטרקטור מיועד להפעלת כלים חקלאיים שונים כגון מרססים שונים, מדשנות, מלגזות אחוריות במטעים, מכסחות, מרסקות גזם ועוד, וגם לעיבודים שונים בגידולי שדה כגון מחרשה, דיסקוס, מזרעה. טרקטור יכול למשוך או לדחוף כלים שונים (עגלות, אפרונים ונגררים שונים אחרים) בעזרת היצול האחורי או הקדמי המותקנים בו. מאפיינים:

  1. יכולת בלימה נפרדת לכל אחד מהגלגלים האחוריים (והפיכתו על ידי כך למעין ציר סביבו סובב הטרקטור כולו - על מנת להקטין את קוטר הסיבוב) או לחלופין נעילת דיפרנציאל ההנעה וחיוב כל הגלגלים לנוע יחד על מנת להיחלץ ממצבי שקיעה.
  2. יחידת ההינע החיצונית (Power take off) אשר מעבירה כוח ממנוע הטרקטור אל ציוד חיצוני נגרר כמו קומביין או מרסס.
  3. האפשרות להניף ציוד חיצוני כמו מחרשה ומשדדה על זרועות אחוריות הידראוליות.
  4. היכולת לקבע את מהירות סיבובי המנוע על מנת לאפשר עיבוד ומהירות אחידים, זאת בשילוב עם ההילוך המתאים לכל עבודה.

בנוסף, על הטרקטורים הותקנו כפות ו"סכינים" למיניהן בשביל לבצע עבודות עפר. ומהם התפתח ציוד מכני הנדסי. בפרט, מטרקטורים זחליים עליהם הותקנו התוספות התפתח הדחפור - טרקטור זחלי מסיבי ייעודי לעבודות עפר גדולות, שמצויד בכף "סכין" חזקה ובדרך כלל הוא גדול וכבד.

כלים המתחברים לטרקטורעריכה

בטיחות ותקניםעריכה

בישראלעריכה

 
ילדים יושבים על טרקטור המשמש לחקלאות
 
טרקטוריסט בחגיגות 25 שנה לדגניה ב', 1945
 
טרקטור בבקעת בית שאן
 
טרקטור בגן החקלאים שבפתח תקווה

שלושת סוגי הטרקטורים החקלאיים העיקריים בישראל הם:

  • טרקטור מטעים - כלי צר ונמוך, 40 עד 100 כוחות סוס, יכולת הרמה של כאלף קילוגרם.
  • טרקטור גידולי שדה קטן - 100 עד 150 כ"ס, לשטחי ירקות בינוניים (מספר מאות דונמים), יכולת הרמה של כשתי טונות.
  • טרקטור גידולי שדה גדול - מעל 150 כ"ס, לעיבודי שדה נרחבים של אלפי דונמים של חיטה, כותנה וכדומה, יכולת הרמה של כעשר טונות. לגדולים שבהם, מנועי ענק המגיעים ל-550 כ"ס (410 קילוואט).

בשל שימושו הרב בחקלאות ובהתיישבות היהודית והציונית ברחבי ארץ ישראל הפך הטרקטור לאחד הסמלים של הציונות וסמל של קיבוצים ומושבים חקלאיים. גם כיום, קיבוצים ומושבים רבים מציגים טרקטורים ישנים כפיסול סביבתי בכניסה ליישוב. עד היום כּלֵי ציוד מכני הנדסי לעבודות עפר – כגון דחפורים, שופלים ומחפרונים – מכונים בישראל "טרקטורים", מאחר שהמרכב שלהם מבוסס על שלדת טרקטור (זחלי או אופני).

עם כניסת טרקטורים מודרניים לעבודה בישראל, בנוסף להתמעטות מספר החקלאים הפעילים, הפך העיסוק בשיפוץ ושחזור טרקטורים עתיקים לתחביב נפוץ בהתיישבות העובדת בישראל. כמו כן מבוצעים מעת לעת מסעות טרקטורים עתיקים בארץ על ידי יחידים.

כלי רכב דומיםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יצחק אבינרי, יד הלשון, יזרעאל, 1964, עמ' 222, פורסם במקור בפינת הלשון של אבינרי, ג ניסן תשי"ז, 4 באפריל 1957
  2. ^ Cassani 40 HP, SDF Historical Archives and SAME Museum