שניידר אלקטריק
שניידר אלקטריק (Schneider Electric) היא חברה צרפתית ותאגיד רב-לאומי, למוצרים וחומרה בתחום ייצור, הולכה ובקרת מערכות אספקת חשמל. נכון ל-2019 היו לחברה הכנסות של כ-27 מיליארד אירו והיא מעסיקה כ-155,000 עובדים ברחבי העולם[1].
נתונים כלליים | |
---|---|
בורסה | Euronext |
מייסדים | אז'ן שניידר |
תקופת הפעילות | 1836–הווה (כ־188 שנים) |
חברות בנות | |
מיקום המטה | רואי מלמזון |
משרד ראשי | רואל-מלמזיו, או-דה-סן, צרפת |
ענפי תעשייה | תעשיית האלקטרוניקה, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
מוצרים עיקריים | תוכנה, מכשיר חשמלי |
הכנסות | 35,902,000,000 אירו (נכון ל־2023) |
רווח תפעולי | 5,933,000,000 אירו (נכון ל־2023) |
רווח | 4,003,000,000 אירו (נכון ל־2023) |
הון עצמי | 24,440,000,000 אירו (נכון ל־31 בדצמבר 2021) |
מנכ"ל | Peter Herweck |
עובדים | 155,000 (נכון ל־2018) |
www | |
היסטוריה
עריכההחברה נוסדה ב-1836 על ידי האחים אז'ן ואדולף שניידר בעיר קרוזו (Le Creusot) בשם "שניידר ושות'" (Schneider et Cie) ועסקה בייצור מנועים חשמליים וקטרי רכבת. באותה עת הייתה חלק מתאגיד וסטינגהאוס. החברה נודעה בהתמחות עולמית בייצור פטישי קיטור ופטיש הקיטור הענק שייצרה ב-1877 הפך לסמלה של העיר קרוזו.
לקראת מלחמת העולם הראשונה עסקה החברה בייצור תותחים, תותחי רכבת, תותחים ימיים ואף טנק (שניידר CA1, שהיה הטנק הצרפתי הראשון). לאחר המלחמה לא חזרה לעסקי הנשק ופנתה לפיתוח מוצרים בתחום הנדסת חשמל ותעשיית פלדה. בין היתר עסקה בשנים אלה בפיתוח הרכבת התחתית של פריז. החברה, שנקראה "קבוצת שניידר" המשיכה במסלול זה עד 1980.
משנת 1981 מתמקד התאגיד, שנקרא שניידר אלקטריק, בציוד אוטומציה ובקרה וציוד לאבטחת מערכות חשמל. התאגיד רכש חברות משלימות מצרפת ומחוצה לה וכך פיתח קו מוצרים מתקדם והשיג הובלה עולמית בתחומים אלה.
בשנת 2001 רכשה שניידר אלקטריק את המתחרה שלה חברת לגראן (Legrand) תמורת 6.2 מיליארד דולר, אך הנציבות האירופית חסמה את העסקה מחשש לפגיעה בתחרות. המיזוג עמד להפוך את שניידר ליצרנית הגדולה בעולם של ציוד חשמלי[2].
בשנת 2007 רכשה את חברת ספקי הכוח APC - American Power Conversion Corporation.
פעילות
עריכהלחברה משרדים מרכזיים: באו-דה-סן, צרפת; בבוסטון, ארצות הברית; בנוידה, הודו; ובהונג קונג.
פעילות בישראל
עריכההחברה פעילה בישראל משנת 1999, כסניף מקומי של שניידר אלקטריק SE הרב-לאומית. בסניף הישראלי, המנוהל על ידי פיליפ ברמי[3], עובדים כ-120 איש והוא מעורב בפרויקטים רבים, דוגמת הקמתו של מערך האנרגיה בנמל התעופה רמון שבנגב, ופרויקטי תשתיות נוספים[4]. החברה משקיעה גם בחברות סטארט-אפ בישראל[5].
חברת-הבת "APC" פעילה בישראל משנת 2006, עוד בטרם נרכשה על-ידי שניידר אלקטריק SE[6].
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של שניידר אלקטריק (באנגלית ובגרמנית)
- הדי כהן, כך הורידה שניידר אלקטריק בפריז 47% מצריכת האנרגיה, באתר גלובס, 13 באפריל 2015
- שניידר אלקטריק, ברשת החברתית פייסבוק
- שניידר אלקטריק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- שניידר אלקטריק, ברשת החברתית אינסטגרם
- שניידר אלקטריק, ברשת החברתית LinkedIn
- שניידר אלקטריק, סרטונים בערוץ היוטיוב
- שניידר אלקטריק, הבלוג הרשמי
הערות שוליים
עריכה- ^ אורי ברקוביץ', שניידר אלקטריק תקים מרכז חדשנות לסטארט-אפים בתחום תעשייה 4.0 בישראל, באתר גלובס, 8 באוקטובר 2020
- ^ פייננשל טיימס, מנכ"ל שניידר אלקטריק תוקף את חסימת המיזוג עם לגראן ע"י בריסל, באתר גלובס, 4 בדצמבר 2001
- ^ ליאת רון, פורטפוליו | פיליפ ברמי, באתר גלובס, 14 בספטמבר 2017
- ^ הדי כהן, שניידר אלקטריק יקים את מערך החשמל בשדה התעופה בתמנע, באתר גלובס, 19 במאי 2015
- ^ גיא גרימלנד, קרנות ההון סיכון מביעות אמון מלא בסטארט-אפים הישראלים, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2006
טל שחף, שניידר אלקטריק תשקיע ב-12 סטארט-אפים ישראליים, באתר גלובס, 20 ביוני 2018 - ^ יוסי הטוני, שמעון אברבנאל, מבכירי APC-שניידר אלקטריק, פורש, באתר "אנשים ומחשבים", 15 ביולי 2013