שָׁנִית[1] (בלועזית: סקרלטינה, Scarlatina) היא מחלה המתאפיינת באדמומיות בעור. הגורם למחלה הוא מין של החיידק Streptococcus מהמין Streptococcus pyogenes.

שנית
Scarlet fever
אדמומיות בלחיים וחיוורון סביב השפתיים הם מהתסמינים הבולטים של המחלה
אדמומיות בלחיים וחיוורון סביב השפתיים הם מהתסמינים הבולטים של המחלה
תחום מחלות זיהומיות עריכת הנתון בוויקינתונים
גורם Streptococcus pyogenes עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים לשון תותית, לימפדנופתיה, כאב גרון, ring of paleness around the mouth, Pastia's lines, דלקת שקדים, הקאה, פריחה, חום, כאב בטן, טכיקרדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine article/1053253 
DiseasesDB 29032
MeSH D012541
MedlinePlus 000974
סיווגים
ICD-10 A38
ICD-11 1B50 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מקור שם המחלה הוא בצבע השני, כאות לאדמומיות העור האופיינית למחלה. גם בשפות אחרות נגזר שם המחלה משם צבע השני. בלטינית ובשפות אירופאיות רבות השורש המדובר הוא Scarlet, ומכאן נגזר שם המחלה בשפות אלה - למשל, Scarlet fever ("קדחת שנית") באנגלית.

תסמיני המחלה עריכה

 
פריחה בעקבות מחלת השנית

המחלה מידבקת מאוד ויכולה להימשך למעלה משבוע. סימני סיום המחלה מתבטאים בגלדים על-פני הידיים וכפות הרגליים, הנעלמים אחרי האדמומיות בעור. בזמן המחלה נוצרים נוגדנים המונעים הדבקות חוזרת.

טיפול במחלה עריכה

 
לשון בגוון אדום עז - אחד מתסמיני המחלה

מלבד הטיפול בשלשולים ובהתייבשויות, הנגרמים כתוצאה מהמחלה, הטיפול במחלה עצמה הוא באמצעות פניצילין ותרופות אנטיביוטיות דומות כגון האריתרומיצין והקלינדמיצין.

בעבר נמשכה המחלה חודשים. את הירידה במשך המחלה ניתן לייחס לאנטיביוטיקה וכן להתפתחות זנים פחות אלימים של החיידק במרוצת הדורות. באנגלית קיימת הבחנה בין המחלה הקדומה והקשה (Scarlet fever) ובין צורתה הנוכחית (Scarlatina).

אבחנה מבדלת עריכה

במקרים רבים נדרש להבדיל בין מחלה זו לקדחת דמוית-שנית של המזרח הרחוק, מחלה זיהומית אשר זוהתה לראשונה בשנת 1950 ברוסיה. כתוצאה מן הדמיון הרב בין הביטוי הקליני של שתי מחלות אלו, עלתה הסברה כי גם זו מקורה בזיהום סטרפטוקוקי. כיום ידוע שהגורם הוא חיידק הגרם שלילי Yersinia pseudotuberculosis.

הדבקה וחיסון עריכה

המחלה נפוצה בעיקר בקרב ילדים בני שנתיים עד 15. ההדבקה נגרמת בעיקר על ידי שאיפת אוויר שנושא את החיידקים אבל גם על ידי מגע עורי או עם עצמים המועדים להיות נושאים או מדגרות להתפתחות חיידקים. נמצא שבגיל עשר כ-80% מכלל אוכלוסייה זו כבר נושאים את הנוגדנים למחולל המחלה.

טרם נמצא חיסון יעיל כנגד המחלה, בעיקר בגלל אי ההצלחה לפתח נסיוב שיענה על הדרישות המדעיות המקובלות של אישור תרופות.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא שנית בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.