שעון חול הוא מכשיר למדידת זמן. הוא בנוי משתי שפופרות העשויות מחומר שקוף המוצבות אחת מעל השנייה ומחוברות זו לזו כך שביניהן מעבר צר. אחת מהשפופרות מלאה בדרך כלל בחול דק, אשר זורם באמצעות כח הכבידה בקצב קבוע דרך המעבר אל השפופרת התחתונה. מאחר שכמות גרגירי החול קבועה וקצב הזרימה אחיד, פרק הזמן הדרוש עד לריקון השפופרת העליונה - קבוע. פרק זמן זה הוא יחידת המדידה הבסיסית של שעון החול. עם חלוף פרק הזמן הבסיסי, אפשר להפוך את שעון החול וכך למדוד יחידת זמן נוספת זהה לקודמת.

שעון חול בתוך כן עץ
סמן העכבר כשעון חול

עם הגורמים המשפיעים על משך הזמן ששעון החול מודד נמנים: כמות החול, גודל וזווית השיפוע של השפופרות, קוטר הנחיר בין השפופרות וסוג ואיכות החול. חומרים חלופיים לחול הם אבקת קליפות ביצים ואבקת אבן שיש. שעון החול עודו בשימוש, אך בדרך כלל רק לצורכי קישוט, או למדידת זמן שאינה חייבת להיות מדויקת לחלוטין, כמו בבישול או במשחקי לוח, אז משך הזמן של השעון הוא דקות אחדות.

היסטוריה עריכה

אף שטכנולוגיית ייצור הזכוכית הייתה ידועה ליוונים ולרומאים ולבני תרבויות קדומות אחרות, אין כל עדות חד-משמעית לקיומם של שעוני חול בעת העתיקה. מאחר ששעון החול הוא אחד מן האמצעים הבודדים והמהימנים למדידת זמן בים, משערים כי השתמשו בו באוניות כבר מן המאה ה-11 כעזר ניווט בצד המצפן המגנטי. ברם, העדות הקדומה ביותר לקיומם של שעוני חול היא רק מן המאה ה-14, בציור מ-1328 של הצייר אמברוג'ו לורנצטי.

 
שעון חול עשוי מענבר

שעון החול הופיע לעיתים קרובות על דגלי פירטים, וסימל את עובדת היות חיי האדם בני חלוף; באנגליה נהגו להניח שעוני חול בארונות קבורה, כדי לסמל ש"החול בשעון החיים" אזל. בספרות שעונים מייצגים לעיתים את המוות, ובאמנות מוצגת לפעמים דמותו של מלאך המוות כשהוא אוחז בידו שעון חול (לדוגמה, בספרו של טרי פראצ'ט - "איש הקציר").

שעון חול כסמל במחשב עריכה

במערכות ההפעלה חלונות ובמערכות אחרות, משמש שעון החול כסמל בעת שהמחשב מבצע פעולות חישוב אשר מונעות מהמשתמש ביצוע של פעולה אחרת.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה