שערי פלומבו

שערי פָּלוֹמְבּוֹ או שערי החצר היו שערי הכניסה לרחבת משכן הכנסת במשך כארבעים שנה.

שערי פלומבו
The Knesset P5200018.JPG
פַּסל דוד פלומבו עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך יצירה 1966 עריכת הנתון בוויקינתונים
טכניקה וחומרים ברזל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′40″N 35°12′18″E / 31.77786111°N 35.20493056°E / 31.77786111; 35.20493056
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
שערי פלומבו
שערי פלומבו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שערי פלומבו
שערי הזכוכית שהחליפו את שערי פלומבו

היסטוריהעריכה

השערים פוסלו בשנת 1966 על ידי הפסל דוד פלומבו והוזמנו על ידי דורה גד, מעצבת הפנים של הכנסת, לקראת סוף העבודה על המבנה. בשנת 2007 בוצע שיפוץ מקיף ברחבת הכנסת ושערי פלומבו הוחלפו בשערים חדשים מזכוכית. השערים המקוריים הוצבו לצד השערים החדשים אולם הם כבר לא בשימוש כלל. מסוף הכניסה למשכן הכנסת נקרא ביתן פלומבו על שם הפסל והשערים.

לצד השערים במקומם החדש הוצב פסלו של פלומבו הסנה הבוער, שניצב עד שיפוץ הרחבה בכניסה למבנה הכנסת עצמו.

השעריםעריכה

שערי פלומבו מורכבים משישה שערים באורך כולל של כשבעה עשר מטרים ובגובה של כשלושה מטרים. כל שער מורכב מצורות מופשטות של ברזל מרותך. פלומבו הקדיש את השערים לזכר השואה. אשתו, אמנית הברזל יונה פלומבו, שעבדה איתו על השערים, הסבירה: "השערים מבטאים כוחו של עם אשר נלחם והגיע למה שהגיע ועתה הקים לעצמו את בניין הכנסת הראשון שלו."[1] יונה הוסיפה גם שגם הקוצניות שבשערים היא חלק מאופיו המיוחד של העם הזה. פלומבו עצמו הסביר שהכניסה למשכן הכנסת לא צריכה להיות כמו כניסה לסופרמרקט או לאולם נשפים "אני מעוניין ליצור בנכנס מעין הרגשה של ביטחון, הרגשה שתהיה שונה מזו שמוענקת לו בכניסה להיכל".[1]

ביקורתעריכה

אדריכל בניין הכנסת יוסף קלרווין לא אהב את השערים וטען "לא נעים לדבר על זה עכשיו. אולי הוא עשה שער יפה מאד, אבל אני לא מבין את הסימבוליקה שלו. לקחתי לשם את האדריכל הראשי של ניו דאלהי. כשראה את השער אמר: "מה, את זה עשית? זה מזכיר את אושוויץ"".[2] לעומת קלרווין, מבקרת האמנות מרים טל כתבה :

שער הכניסה של פלומבו (...) דומה אמנם בסגנונו לשער "אוהל יזכור" ביד-ושם (...) אך גם שונה ממנו. (...) הצורות האצילות מאונכות או אופקיות, מחודדות במתינות (...) צורות אלו מעוררות אסוציאציות גם עם צמחיה ישראלית – הברוש למשל – וגם עם נשק קדמוני וגם מודרני. בדרך פשוטה ומשכנעת תורגם כאן רעיון הקוממיות ללשון צורות מופשטות איתנות, שמבעדן נראה בניין הכנסת והרחבה שלפניו.[2]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שערי פלומבו בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 תמר אבידר, בשערי הכנסת, מעריב, 28 בינואר 1966
  2. ^ 1 2 שילה הטיס-רולף, ‏משכן הכנסת בגבעת רם – תכנון ובנייה, קתדרה 96, יולי 2000, עמ' 159