שעת הזהב (צילום)
בצילום, שעת הזהב (באנגלית: Golden hour) היא מחזור זמן קצר מיד לאחר הזריחה או לפני השקיעה שבה אור היום נראה אדמדם ורך יותר בהשוואה לזמן בו השמש גבוהה יותר בשמיים.
שעת הזהב נקראת לפעמים גם "שעת הקסם", במיוחד על ידי צלמי קולנוע וצלמים.[1][2] בזמנים אלו, בהירות השמיים תואמת את בהירות פנסי הרחוב, שלטים, פנסי רכב וחלונות מוארים.
פרק הזמן הקצר לפני שעת הקסם בזריחה, או אחריה בשקיעה, נקרא "השעה הכחולה". כאשר השמש נמצאת בעומק משמעותי מתחת לאופק, כאשר אור שמש שיורי ועקיף מקבל גוון כחול בעיקרו, ומתקבלת תוצאה שבה אין צללים חדים כי השמש לא עלתה או שקעה.
פרטים
עריכהכאשר השמש נמוכה מעל האופק, קרני השמש צריכות לחדור לאטמוספירה למרחק גדול יותר, ולהפחית את עוצמת האור הישיר, כך שיותר מהתאורה מגיעה מאור עקיף מהשמים,[3] מה שמפחית את יחס התאורה. מבחינה טכנית זהו סוג של פיזור תאורה. יותר אור כחול מפוזר, כך שאם השמש נוכחת, האור שלה נראה אדמדם יותר. בנוסף, הזווית הנמוכה של השמש מעל האופק מייצרת צללים ארוכים יותר.
המונח “שעה” משמש באופן ציורי; לאפקט אין זמן קבוע ומשתנה בהתאם לעונה ולקו הרוחב בו אנו נמצאים. “שעת זהב” נמשכת בדרך כלל 20 דקות ותלויה מאוד במזג האוויר ובמיקום. אופי התאורה נקבע על פי גובה השמש, וזמן המעבר של השמש מהאופק לגובה מוגדר תלוי בקו הרוחב של המקום ובזמן השנה.[4] בלוס אנג'לס, קליפורניה, בשעה לאחר הזריחה או שעה לפני השקיעה, לשמש יש גובה של בערך 10–12 מעלות. עבור מיקום קרוב יותר לקו המשווה, מגיעים לאותו גובה תוך פחות משעה, ועבור מיקום רחוק יותר מקו המשווה, מגיעים לגובה תוך יותר משעה. עבור מיקום מרוחק מספיק מקו המשווה, ייתכן שהשמש לא תגיע לגובה של 10°, ושעת הזהב נמשכת במשך כל היום בעונות מסוימות.