שקית קניות מפלסטיק
שקית קניות מפלסטיק (גם שקית פלסטיק, שקית מכולת, שקית גופייה ושקית נשיאה חד-פעמית) היא סוג נפוץ של שקית פלסטיק (אנ')[1] המשמשת לאריזת קניות. לרוב שקיות אלו מיועדות לשימוש חד-פעמי לנשיאת פריטים מהחנות לבית. הן משמשות גם בשימוש חוזר לאחסון או כשקיות אשפה. שקית זו מכונה גם "שקית גופייה".
מאפיינים
עריכהשקיות פלסטיק בדרך כלל מיוצרות מפוליאתילן.
שקית הקניות הקלה היא המצאה של מהנדס שוודי בשם גוסטב סטן ת'ולין. הוא פיתח את הרעיון ויצר שקית פשוטה על ידי קיפול יריעת פלסטיק על משטח שטוח כך שהידיות הן חלק מהיריעה הבונה את גוף השקית ללא "תפר". בתחילת שנות ה-60 הוא פיתח את הרעיון עבור חברת אריזה בשוודיה. התהליך שפיתח הפיק שקית פשוטה וחזקה, בעלת כושר נשיאה גבוה, והרעיון הוכר כפטנט בשנת 1965[2].
הבעלות על הפטנט של החברה שקנתה ממנו את הזכויות, העניק לה מונופול וירטואלי על ייצור שקיות מסוג זה, והיא הקימה מפעלי ייצור ברחבי אירופה וארצות הברית עד שנת 1977, אז שוחררו הזכויות לכול.
מאמצע שנות ה-80 הפך השימוש בשקיות פלסטיק נפוץ ככלי לנשיאת מצרכים יומיים, מהחנות לכלי הרכב ולבתים. פעמים רבות נעשה בשקיות אלו שימוש חוזר לעטיפת חפצים או מוצרי מזון, וכן כשקיות אשפה ביתיות.
חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות
עריכה
ערך מורחב – חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות
בשנת 2014 יזם המשרד להגנת הסביבה הצעת חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד–פעמיות,[3] ההצעה אושרה בכנסת[4] והחוק נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2017. סעיף 1 לחוק מציג את מטרתו:
- מטרת חוק זה להביא לצמצום השימוש בשקיות נשיאה כדי להפחית את כמות הפסולת הנוצרת בעקבות השימוש בהן ואת ההשפעות הסביבתיות השליליות של פסולת זו, בין השאר באמצעות הגבלת החלוקה של שקיות נשיאה חד–פעמיות בידי עוסקים בלא תמורה ובאמצעות הטלת היטל בעד מכירתן, והכול לשם הבטחת קיומה של סביבה נאותה, בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, להגנה על המגוון הביולוגי, למניעה ולצמצום של מפגעים סביבתיים ובריאותיים, לשיפור איכות החיים והסביבה, למען הציבור ולמען הדורות הבאים.[5] החוק קובע שעל קמעונאי גדול לגבות לפחות 10 אגורות תמורת כל שקית שניתנת ללקוח, וסכום זה יועבר לקרן לשמירת הניקיון.
על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2016 (בטרם יושם החוק) הוציאו רשתות השיווק סכום של כ־90 מיליון ש"ח לשנה עבור סבסוד שקיות פלסטיק לקונים, ישראלי ממוצע צרך כ־75 שקיות פלסטיק לשנה, ובסך הכל נצרכו בישראל כ־2.2 מיליארד שקיות פלסטיק בשנה[6]. לאחר כניסת החוק לתוקף, נמכרו ברבעון הראשון של 2017 כ-55 מיליון שקיות על ידי הקמעונאים הגדולים. זאת, לעומת הרבעון הרביעי לשנת 2016, שבו דווח על יותר מ-280 מיליון שקיות שנרכשו על ידי הקמעונאים לחלוקה. נתון זה מהווה הפחתה של יותר מ-80%, ומעיד על מידת יישום החוק.[8]
לאחר החלת החוק, גילה סקר פסולת שנערך בחודש יוני 2017 בחופי הארץ, שחלה ירידה של כמעט 50 אחוז בפסולת שקיות הפלסטיק.[9]
במקביל להחלת חוק השקיות שנועד לעודד את צמצום השימוש בשקיות נשיאה חד פעמיות, המשרד להגנת הסביבה פעל גם לעידוד השימוש בשקיות נשיאה רב פעמיות: בשבועיים הראשונים שלאחר כניסת החוק לתוקף, סבסד המשרד חלוקה של סלי קניות רב-פעמיים ברשתות השיווק. כמו כן פיתח המשרד מפרט לסלי קניות רב פעמיים[10] אשר יהיו ניתנים לשטיפה ולכביסה, ניתנים לדחיסה או אריזה בעת שאינם בשימוש, ועשויים מחומרים הניתנים למיחזור.
חלק מרשתות השיווק משתמשות בשיטות שונות לעקיפת החוק, שמונעות את החלת ההיטל מהצרכן. כך לדוגמה, על פי המשרד להגנת הסביבה, רשתות מסוימות משתמשות בשקיות עבות יותר מכפי שהחוק דורש. באופן כזה הן יכולות לחלק ללא תשלום שקיות פלסטיק או נייר שמגדילות את הנפח והמשקל של הפסולת במקום לצמצם אותם, בניגוד לכוונה המקורית של החוק.[11].
ביקורות
עריכהבעיני רבים השימוש בשקיות פלסטיק מסמל את תרבות הצריכה - אשר אינה עולה בקנה אחד עם סביבתנות ודאגה לאיכות הסביבה. הערך הסימבולי של השימוש בשקיות פלסטיק נובע מן הנזק הסביבתי העצום שנגרם כתוצאה מן השימוש בהן. בשל העובדה שאנשים רבים מבצעים בשקיות אלה שימוש חד-פעמי, בנוסף לעובדה שפלסטיק מתכלה לאט - נפח ומשקל רבים מן הפסולת במדינות מערביות מקורו בשקיות פלסטיק[12]. בנוסף, שקיות אשר נסחפות ברוח לאזורים מרוחקים מסביבה אנושית או שקיות המושלכות באזורים שבהם משוטטות חיות בר - עלולות לגרום לנזק רב, למשל במקרה שבעל-חיים מתפתה לאכול אותן. לדוגמה, צבי-ים עלולים לחשוב ששקית פלסטיק היא מדוזה (מהן צבי-הים ניזונים) ולהיחנק כתוצאה מבליעתה[13]. דוגמה נוספת, שקית פלסטיק שהושארה באתר בילוי בטבע עם אוכל בתוכה, עלולה להיאכל בידי חיית בר שחפצה באוכל שבתוך השקית.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- יורם שורק, דברים שיורמים יודעים: מי המציא את השקית והאם היא תכחיד אותנו?, באתר "הידען"
- צמצום השימוש בשקיות נשיאה חד פעמיות באתר המשרד להגנת הסביבה
- יונתן גרופ, למה לא שקיות?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 11 בינואר 2017
- מיכל פלג, איטליה: שקיות הפלסטיק ניצלו בגלל פסיק, מעריב, 19 ביוני 1989
- אביבית שיין, אל תארוז לי, בבקשה, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2007
- אמיר זוהר, כל שנה אתם אוספים מהסופר 5 מיליארד שקיות ניילון שהורגות בעלי חיים ומזהמות את הסביבה - הגיע הזמן להיגמל, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2007
הערות שוליים
עריכה- ^ המכונה בעברית באופן שגוי "שקית ניילון"
- ^ United States Patent US3180557 פטנט אמריקני 3,180,557 Bag with handle of weldable plastic material (שקית עם ידית מחומר פלסטי הניתן לריתוך)
- ^ הצעת חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד–פעמיות, התשע"ה-2014, ה"ח הממשלה 894 מ-27 באוקטובר 2014
- ^ חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות חוק חדש, כנסת פתוחה
- ^ חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד–פעמיות, התשע"ו-2016, ס"ח 2545 מ-7 באפריל 2016
- ^ מורן אזולאי ואילנה קוריאל, אושר סופית: כל שקית בסופר תעלה לנו כסף, באתר ynet, 29 במרץ 2016
- ^ ערן בר-טל, חקיקה צרכנית פורה, באתר ישראל היום, 29 בדצמבר 2017
- ^ לקחו כל שקית ברצינות: הפחתה של יותר מ-80%[7]במכירת שקיות פלסטיק חד פעמיות ברבעון הראשון של 2017 http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2017/may2017/plastic-bag-use-decrease.aspx
- ^ זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה, חוף השקיות, באתר "הידען", 10 בספטמבר 2017
- ^ מפרט "רב-סל", סל קניות רב-פעמי, שפותח על ידי המשרד להגנת הסביבה
- ^ מירב קריסטל ואטילה שומפלבי, "חלוקה פראית": טריק השקיות של שופרסל ודור אלון, באתר ynet, 19 בפברואר 2019
- ^ http://www.green-pack.co.il/apage/26547.php
- ^ ארז ארליכמן, מחקר: פסולת פלסטיק הורגת צבי ים נדירים, באתר ynet, 18 במרץ 2009