כלי חד-פעמי

מוצר המיועד לשימוש

כלי חד-פעמי (חד"פ) הוא מוצר המיועד לשימוש יחיד או לטווח קצר ולאחריו הוא מושלך כפסולת מוצקה או ממוחזר. המונח משמש לעיתים גם למוצרים שניתן להשתמש בהם מספר חודשים (למשל מסנני אוויר חד פעמיים) כדי להבדיל ממוצרים דומים ששהשימוש בהם הוא ארוך טווח (למשל מסנני אוויר רחיצים).

כלי אוכל חד-פעמיים: הכוס מימין מנייר, יתר הכלים מפלסטיק

כלים חד פעמיים מיוצרים מחומרים כגון נייר, אלומיניום ופלסטיק, כותנה או קלקר. כלים חד פעמיים מפלסטיק וקלקר אינם ניתנים למחזור ואינם מתכלים. בניגוד אליהם כלים חד פעמיים מחומרים טבעיים כדוגמת במבוק ועלי תירס מתכלים.

לאור הנזק הסביבתי הרב שגורמים הכלים החד פעמיים, מדינות שונות פועלות לצמצום השימוש בבאמצעות הסברה, חקיקה ומיסוי. ב-2019 הודיע האיחוד האירופי על איסור שימוש בכוסות חד פעמיים עד 2021 על מנת לצמצם את כמויות האשפה, ואת זיהום הסביבה במיקרופלסטיק.[1]

שימושים בכלים חד פעמייםעריכה

מטבחעריכה

 
שקית נוזלים חד פעמית
  • כלי אוכל: סכו"ם וצלחות לשימוש חד-פעמי עשוי בדרך כלל מפלסטיק, וצלחות וכוסות לשימוש חד-פעמי עשויות מפלסטיק או מנייר. מפות ומפיות לשימוש חד-פעמי עשויות מנייר. השימוש בכלים חד-פעמיים נפוץ במסעדות מזון מהיר, במסיבות ובמקומות עבודה, בזכות יתרונו - ביטול הצורך ברחיצת הכלים. יתרון נוסף הוא פתרון בעיית הכשרות של כלים כאשר מי מהסועדים מקפיד על כשרות.
  • כלי אפייה: תבנית אפייה לשימוש חד-פעמי עשויה מאלומיניום דק. גם כאן היתרון העיקרי הוא ביטול הצורך ברחיצת התבנית לשם הכנתה לשימוש נוסף. יתרון נוסף הוא השימוש בתבנית כחלק מאריזת המאפה לשם שיווקו.
  • אריזת מזון: אריזת מזון נעשתה בעבר בכלים לשימוש חוזר, כגון בקבוקי זכוכית, אך בחצי השני של המאה ה-20 עברה תעשיית המזון לשימוש בכלים חד-פעמיים, המבטיחים היגיינה טובה יותר. חלק מהאריזות החד-פעמיות עובר מיחזור, באמצעות שימוש בהן כחומר גלם בתעשייה.
  • סל קניות חד-פעמי עשוי פלסטיק דק, ומחליף סלי קניות לשימוש רב-פעמי.

היגיינהעריכה

 
חבילות של חיתולים חד פעמים

מדע וטכנולוגיהעריכה

  • רפואה: כלים רבים המשמשים ברפואה הם לשימוש חד-פעמי, כדי למנוע העברת מחלות בשימוש חוזר.
  • מצלמה חד פעמית: מצלמה זולה שבה סרט צילום יחיד, שימושית לתיירים שהמצלמה הרגילה שלהם התקלקלה או הושארה בביתם.
  • תאורת LED: גופי תאורה המבוססים על LED, אינם ניתנים לתחזוקה ואין בהם נורות, מה שאומר שאם הגוף מפסיק לעבוד, אין אפשרות לתקן אותו, ויש להחליפו בגוף תאורה חדש.
  • מחסניות דיו אשר מושלכות בעת ריקונן במקום למלא אותן מחדש.

נזקים לסביבהעריכה

מרבית הכלים החד פעמיים אינם ניתנים למחזור ואינם מתכלים, ומוסיפים טונות רבות של אשפה מיותרת.

שקיות מפלסטיקעריכה

בנוסף לעובדה שפלסטיק מתכלה לאט - נפח ומשקל רבים מן הפסולת במדינות מערביות מקורו בשקיות פלסטיק[2]. בנוסף, שקיות אשר נסחפות ברוח לאזורים מרוחקים מסביבה אנושית או שקיות המושלכות באזורים שבהם משוטטות חיות בר - עלולות לגרום לנזק רב, למשל במקרה שבעל-חיים מתפתה לאכול אותן. לדוגמה, צבי-ים עלולים לחשוב ששקית פלסטיק היא מדוזה (מהן צבי-הים ניזונים) ולהיחנק כתוצאה מבליעתה[3]. דוגמה נוספת, שקית פלסטיק שהושארה באתר בילוי בטבע עם אוכל בתוכה, עלולה להיאכל בידי חיית בר שחפצה באוכל שבתוך השקית.

פוליסטירן (קלקר)עריכה

בעלי חיים לא מזהים פוליסטירן מוקצף כחומר מלאכותי ואפילו יכולים לזהות אותו בטעות כמזון. קצף פוליסטירן נסחף ברוח וצף על מים עקב המשקל הסגולי הנמוך שלו. יכולה להיות לו השפעה חמורה על בריאותם של עופות או יונקים ימיים שבולעים כמויות משמעותיות שלו.

פסולת ימיתעריכה

שמונים אחוז מן הפסולת הימית מורכבת ממוצרי פלסטיק. בעלי חיים ימיים רבים בולעים פסולת ימית בטעות כיוון שלעיתים היא דומה במראה למזונם הטבעי. חתיכות פלסטיק מכלים חד פעמיים עלולות להיתקע באופן קבוע בדרכי העיכול של חיות אלה, תוך חסימת מעבר המזון וגרימת מוות בהרעבה או זיהום. פתיתי פלסטיק זעירים דומים במראם לזואופלנקטון, דבר המטעה בעלי חיים הניזונים ממזון זה וגורם לבליעת הפסולת ולהעברתה בשרשרת המזון.

חקיקה בעולםעריכה

לאור הנזק הסביבתי הרב שגורמים הכלים החד פעמיים, מדינות שונות פועלות לצמצום השימוש בבאמצעות הסברה, חקיקה ומיסוי. ב-2019 הודיע האיחוד האירופי על איסור שימוש בכוסות חד פעמיים עד 2021 על מנת לצמצם את כמויות האשפה, ואת זיהום הסביבה במיקרופלסטיק. גם הודו הצהירה כי תאסור את השימוש עד 2022 וטיוואן עד 2030.[1]

ב-2019, קנדה חוקקה שייאסר השימוש בקשיות שתייה, סכו"ם ושקיות מפלסטיק החל מ-2021. הפרלמנט האירופי אישר בהחלטת רוב צעד דומה של החרמת מוצרי פלסטיק חד פעמיים.[4] גרמניה אימצה את היזמה.[5] מדינות בארצות הברית ובאפריקה אסרו להכניס כלים חד פעמיים מפלסטיק לחופי הים.[6] בשלהי נובמבר 2020 הודיעה ממשלת סין כי תדרוש ממסעדות, סוחרים באינטרנט ושירותי משלוחים לדווח על כמות הפלסטיק שהם משתמשים בו. קודם לכן הודיע משרד המסחר הסיני כי השימוש בשקיות ובכלים חד־פעמיים ייאסר בערים המרכזיות עד סוף 2020. במקביל, החוק החדש קידם בניית מתקני מיחזור. נאסר גם שימוש בקשי פלסטיק.[7]

באוקטובר 2020 נכנס לתוקפו באנגליה איסור על שימוש בקשיות חד-פעמיות, בוחשנים וקסמי אוזניים, וזאת על רקע נתונים שלפיהם התושבים משתמשים בכ-4.7 מיליארד קשיות בשנה, 316 מיליון בוחשנים מפלסטיק ו-1.8 מיליארד קסמי אוזניים. האיסור החריג אנשים עם מוגבלויות, הנזקקים לקשיות.[8]

דו"ח של קרן Minderoo האוסטרלית, שנכתב בשיתוף בית הספר לכלכלה של לונדון ומכון סטוקהולם לסביבה מצא כי מאה חברות בלבד אחראיות ל-90% מהשלכת פסולת הפסלטיק החד-פעמי בעולם, ו20 חברות בלבד אחראיות ל-55% מהזיהום. לפי הדו"ח, מזהמת הפלסטיק הגדולה בעולם היא אקסון מוביל, שייצרה 5.9 מיליון טון של פסולת פלסטיק. במקום השני והשלישי נמצאות חברות הכימיקלים דאו האמריקאית (5.5 מיליון טון פלסטיק) ו-Sinopec הסינית (5.3 מיליון טון). [9]

שימוש בכלים חד פעמיים בישראלעריכה

על פי כתבה בכלכליסט מיוני 2018, ישראל היא שיאנית עולמית בשימוש בכלים חד פעמיים. בכל חודש ישראלים משתמשים ביותר מ־250 מיליון כוסות פלסטיק ויותר מ־12 מיליון כוסות נייר.[10] רוב הכלים החד פעמים בישראל אינם מתכלים, כלומר אינם מתפרקים בקומפוסטר ביתי.[11]

על פי ארגון אדם טבע ודין, נכון ל-2020 בישראל מצטברים מדי שנה כמיליון טון פסולת פלסטיק, יותר מ־100 ק"ג לאדם. מדי שנה נצרכים כ־2 מיליארד שקיות חד־פעמיות וכ־1.7 מיליארד בקבוקי שתייה חד־פעמיים. משק בית ממוצע בישראל מוציא כ־800 שקל בשנה על כלים חד־פעמיים, 2 מיליארד שקל בשנה בכלל הציבור, כשבשנים האחרונות נרשם גידול של יותר מ־10% בצריכתם. 90% מהפסולת בחופי הים היא פלסטיק, 38% מתוכה הם כלים חד־פעמיים ו־12% הן שקיות.[12]

בערים כמו רעננה, כפר סבא ופרדס-חנה הוחלט לצמצם את השימוש בכלים אלה במוסדות החינוך.[13]

בסוף 2020, נאסר שימוש בפלסטיק ובכלים חד-פעמיים בחופי הים בעיר אילת[14] ובכך הפכה לעיר הראשונה שעשתה זאת.[15] כמו כן, המשרד להגנת הסביבה הודיע כי יקצה 41 מיליון שקל להתקנת מדיחי כלים בגני משרד החינוך, במטרה להפחית את השימוש בכלים חד-פעמיים. זאת בכפוף להתחייבות של הרשות הרלוונטית לרכוש צלחות וסכו"ם רב-פעמיים.[16] בקריית ביאליק אושר חוק עזר עירוני שיאסור על המבקרים בפארקים להשתמש בכלים חד-פעמיים. זאת בכפוף לאישור שרים בממשלה. אם ייושם, העיר תהיה הראשונה לעשות זאת.[17]

עד לאחרונה לא הייתה בישראל כל חקיקה המגבילה יבוא או ייצור של כלים חד פעמיים.[10] בשנת 2014 יזם המשרד להגנת הסביבה הצעת חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד–פעמיות,[18] ההצעה אושרה בכנסת[19] והחוק נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2017. ביולי 2021 פורסם כי שר האוצר, אביגדור ליברמן והשרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג מקדמים לכלול בתקציב המדינה מס קנייה על כלי פלסטיק חד-פעמיים, כאשר הכוונה היא להכפיל את המחיר של הכלים החל מ-2022.[20]

בהלכהעריכה

טבילת כליםעריכה

מאחר שבכלים חד פעמיים משתמשים לרוב פעם אחת, הם אינם נחשבים לכלים שחייבים בטבילה. ואפילו אם ירצו להשתמש בהם פעמים רבות, הדבר לא ישנה את טבעם שנועדו לשימוש חד פעמי ולכן פטורים מטבילה.

גם כלים שנמכרים עם מאכלים ומשקים בתוכם, כמו צנצנות קפה, ריבות, ומשקאות בבקבוקי זכוכית, מאחר שרגילים לזרוק אותם לאחר שנגמרת תכולתם הם נחשבים ככלים חד פעמיים ואין צורך להטבילם. אך אם מתכוונים להמשיך להשתמש בהם, יש פוסקים שאומרים שצריך להטבילם מאחר שבכך שהחליט להשתמש בהם הפך אותם לכלים רגילים. ויש מקלים שטוענים שמאחר ובעת ייצורם הם נועדו לשימוש חד פעמי, בעת שנקנו היו פטורים מטבילה וגם אם הפכם לכלים רגילים, הם פטורים מטבילה.

כשרות כלים חד פעמיים בפסחעריכה

בשנים האחרונות משווקים כלים חד פעמיים עם כשרויות מיוחדות לפסח. רוב הפוסקים טוענים שמאחר ואין שם טעם מורגש, אין לחשוש לחמץ בכלים.[21]

כוס של ברכה ונטילת ידייםעריכה

חכמים תקנו לברך ברכות שונות על כוס יין למשל: ברכת המזון, ברכות הקידושין והנישואין וקידוש. הכוס צריכה להיות כוס מכובדת ולכן דיונים רבים נעשו סביב האפשרות להשתמש בכלי חד פעמי. רוב הפוסקים נוהגים כיום שניתן להשתמש בכוס חד פעמית מכובדת ורק כשאין כוס אחרת מלבד כוס חד פעמית פשוטה, אפשר בדיעבד לברך עליה.

בנטילת ידיים יש אומרים שלכתחילה אין ליטול בכוס חד פעמית שעשויה מפלסטיק או מקרטון בגלל שהיא לא נחשבת לכלי "בר קיימא" מאחר שעומדים לזרוק אותה לאחר השימוש. אך למעשה רוב הפוסקים טוענים כיום שאין הבדל אם משתמשים בכלי פעם אחת או כמה פעמים, וכיוון שגם כלי חד פעמי הוא כלי שמשתמשים בו במקמות רבים דינו כדין כלי רגיל ומותר ליטול בו ידיים (ציץ אליעזר). אך כולם מסכימים שמשום הידור מצווה עדיף להשתמש בכלי שאין עומדים לזורקו.[22][23]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא כלי חד-פעמי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 "אויב הציבור הבא: כוסות קפה חד פעמיות". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-24 בינואר 2020. 
  2. ^ http://www.green-pack.co.il/apage/26547.php
  3. ^ ארז ארליכמן, מחקר: פסולת פלסטיק הורגת צבי ים נדירים, באתר ynet, 18 במרץ 2009
  4. ^ תמו ימי הקשיות והסכו"ם: קנדה אוסרת על שימוש במוצרי פלסטיק חד פעמיים, m.calcalist.co.il
  5. ^ גרמניה תאסור שימוש בפלסטיק חד פעמי מ-2021, ynet, ‏2020-06-25
  6. ^ אושר: איסור פלסטיק בחופי אילת; הקנס - עד 730 שקל, ynet, ‏2019-12-12
  7. ^ סין תקבל את 2021 עם איסור על שקיות, קשיות וחד"פים, m.calcalist.co.il
  8. ^ בריטניה נלחמת בפלסטיק: מתכננת לאסור שימוש בכלים חד-פעמיים | כלכליסט, calcalist, ‏2021-08-29
  9. ^ מאה חברות בלבד אחראיות ל-90% מפסולת הפלסטיק החד פעמי בעולם | כלכליסט, calcalist, ‏2021-05-24
  10. ^ 1 2 ארי ליבסקר, מדינת חד"פ: כך התמכרה ישראל לכלי פלסטיק חד-פעמיים, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2018-06-23
  11. ^ כלים חד פעמיים: טרגדיה מיתוגית, ynet, ‏2017-10-05
  12. ^ כמות האשפה בישראל: בין הגדולות בעולם, www.maariv.co.il
  13. ^ אשכנזי, שני (23 באוקטובר 2019). "מחאת הורים בת"א: על העירייה לחדול להשתמש בפלסטיק". Globes. בדיקה אחרונה ב-31 בדצמבר 2020. 
  14. ^ הכנסת כלים חד-פעמיים לחופי אילת תיאסר על פי חוק - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-12-31
  15. ^ בלי צלחות, כוסות וקשים: נאסר השימוש בחד פעמי בחופי אילת, Haaretz הארץ
  16. ^ קדרי-עובדיה, שירה; חסון, ניר (28 בדצמבר 2020). "נוצרה הזדמנות להוציא את הפלסטיק החד פעמי מגני הילדים. הכדור אצל ראשי הערים". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-31 בדצמבר 2020. 
  17. ^ N12 - עיריית קריית ביאליק: פיקניק בפארק הציבורי? בלי כלים..., N12, ‏2021-01-02
  18. ^ הצעת חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד–פעמיות, התשע"ה-2014, ה"ח הממשלה 894 מ-27 באוקטובר 2014
  19. ^ חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות חוק חדש, כנסת פתוחה
  20. ^ אורן דורי, ‏התוכנית של זנדברג וליברמן: מחירי הכלים החד-פעמיים יוכפלו בתחילת 2022, באתר ‏מאקו‏‏, ‏19 ביולי 2021‏
  21. ^ כלים חד פעמיים בפסח באתר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד
  22. ^ דיני כוס של ברכה באתר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד
  23. ^ דיני כלי לנטילת ידיים באתר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד