שק הסינה ואזד
| יש לעדכן ערך זה. | |
שֶק הסינה ואזֶד (בבנגלית: শেখ হাসিনা ওয়াজেদ; נולדה ב-28 בספטמבר 1947) היא פוליטיקאית בנגלדשית שכיהנה כראש ממשלת בנגלדש בשנים 1996–2001 ו-2009–2024. מאז 1981 היא מכהנת כנשיאת ליגת אוואמי, אחת המפלגות המרכזיות במדינה. היא הבכורה מבין חמשת ילדיו של מוג'יבור רחמן, נשיא בנגלדש (אנ') הראשון ומייסדה של המדינה.
 | |||||||||||||
| ואזד, 2023 | |||||||||||||
| לידה |
28 בספטמבר 1947 (בת 77) Tungipara Upazila, בנגלדש  | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 בנגלדש | ||||||||||||
| השכלה |
Eden Girls' College | ||||||||||||
| מפלגה |
הליגה האוואמית | ||||||||||||
| בן או בת זוג |
M. A. Wazed Miah (1967–2009) | ||||||||||||
| |||||||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||||||
| |||||||||||||
| חתימה |
 | ||||||||||||
  | |||||||||||||
דרכה הפוליטית
עריכהואזד החלה את דרכה כפעילה פוליטית כשהייתה סטודנטית במכללת עדן (Eden College). היא נבחרה לסגנית נשיא איגוד הסטודנטים במכללה בשנים 1966–1967. בעת היותה סטודנטית באוניברסיטת דקה הייתה חברה בזרוע הסטודנטים של ליגת אוואמי. ואזד לא בלטה בפעילותה הפוליטית לפני שאביה נרצח ב-15 באוגוסט 1975 יחד עם כל משפחתה, למעט הסינה ואחותה רֶהאנה ששהו במערב גרמניה. עד הרצח, אחיה, שק קמאל, סומן כיורש של האב. לאחר הרצח עקרה ואזד לבריטניה ואחר כך גלתה מרצון לניו דלהי בהודו. היא שבה לבנגלדש ב-17 במאי 1981.
בשנת 1981, בעת ששהתה בהודו, נבחרה לנשיאות ליגת אוואמי. זמן קצר לאחר ששבה לארצה, בחודש מאי 1981, נרצח נשיא נוסף של בנגלדש, גִ'יַאוּר רוהמאן, בעת הפיכה. בשנת 1982 עלה לשלטון הוסיין מוּהמוֹד ארשאד בהפיכה שקטה והכריז על שלטון צבאי. בשנת 1983 יצרה ואזד איחוד של 15 מפלגות, ובשנות ה-80 היא נכנסה ויצאה לסירוגין מבתי כלא. מפלגתה, יחד עם המפלגה הלאומית הבנגלדשית, פעלה כנגד המשטר הצבאי במדינה. בשנת 1984 הושמה ואזד במעצר בית לתקופה של חודשים. כך אירע גם בשנת 1985. בין השנים 1986–1987 שימשה כמנהיגת האופוזיציה בפרלמנט. החלטתה להשתתף בבחירות לפרלמנט, אשר נערכו תחת משטר צבאי, ספגה ביקורת בקרב מפלגות אחרות במדינה. בחודש דצמבר 1987 פוזר הפרלמנט.
בשנת 1990 פעל איחוד של 8 מפלגות בראשותה לסיום שלטונו הצבאי של ארשאד. בבחירות הדמוקרטיות הראשונות בבנגלדש בשנת 1991, הייתה ואזד למנהיגת מפלגת האופוזיציה הגדולה בפרלמנט.
כהונתה כראש ממשלה
עריכהבבחירות שנערכו בבנגלדש ב-30 ביוני 1996 זכתה מפלגתה ב-146 מושבים בפרלמנט. בזכות תמיכה של מספר מועמדים עצמאיים ומפלגה נוספת זכתה ואזד בתמיכת למעלה מ-150 מושבים הנדרשים ליצירת רוב בפרלמנט והיא נבחרה לראשות הממשלה. בעת בחירתה התחייבה ואזד ליצור ממשלת אחדות לאומית. אולם, ניסיונה לשתף בממשלה את המפלגה השנייה בגודלה במדינה, ה-BNP, כשל. עם זאת הצליחה לשכנע את שופט בית המשפט העליון שהאבודין אהמד ליטול את תפקיד נשיא המדינה. בחירתה בדמות שאינה מזוהה באופן מפלגתי לתפקיד, זכתה לשבחים.
בשנות כהונתה הראשונות הובילה רפורמות בכלכלה, קידמה את מעמד האישה, חיזקה את יחסי החוץ ואת הדמוקרטיה. אחד מהישגיה הבולטים בראשות הממשלה היה ההסכם שכרתה עם ממשלת הודו בעניין סכר פַרּקָּה על נהר גנגס, אשר היה מוקד למחלוקת בין המדינות מאז עצמאות המדינה. על פי ההסכם הובטח כי בנגלדש תקבל מים מהסכר בכמות של 930 מטר מעוקב בשנייה. כן כרתה ואזד הסכם שלום עם ראשי שבטים מורדים באזור הררי בדרום-מזרח המדינה והביאה לסיום סכסוך שהתקיים מקום המדינה.
מפלגתה הואשמה בכך שהיא נותנת מקלט לראשי כנופיות שהפכו למדינאים. בנוסף, הואשמה המפלגה בהנצחה מוגזמת של אביה. בשנה האחרונה לכהונתה הראשונה כראש ממשלה, הכריז ארגון "שקיפות בינלאומית" (Transparency International) כי בנגלדש היא המדינה המושחתת ביותר בעולם. אף שבנגלדש תמיד הייתה בין חמש המדינות המושחתות ביותר בעולם, בחירתה כמושחתת ביותר הובילה לביקורת בציבור והאשמות כלפי ראשת הממשלה. בשנת 2001 התחלף הממשל ובהמשך נאלצה ואזד לברוח לארצות הברית.
בנובמבר 2008 חזרה לבנגלדש לקראת הבחירות שאמורות היו להתקיים ב-29 בדצמבר. בבחירות סחפה ואזד את מפלגתה לניצחון מוחץ, וב-6 בינואר 2009 נכנסה לתפקיד ראש הממשלה. עם חזרתה לשלטון החל סגנון מנהיגותה להשתנות. היא המשיכה במדיניות של פתיחות לעולם אך החלה להפעיל דיכוי אלים כלפי מתנגדיה. נעשה שימוש במעצרים של אנשי אופוזיציה, ניתוקים תכופים של האינטרנט, "העלמת" מתנגדי שלטון ועוד[1][2]. בקדנציה השנייה ב 2014, השלישית 2018 ,והרביעית ב 2024 נבחרה לאחר שהאופוזיציה החרימה את הבחירות בטענה לבחירות בטענה שהממשלה לא מקיימת בחירות הוגנות. החרמת הבחירות על ידי האופוזיציה בקדנציה הרביעית הייתה גם בגלל שרבים מאנשיה נעצרו. ארצות הברית בריטניה הטילו ספק בתוצאותיהן של בחירות אלה[1].
ביולי ובתחילת אוגוסט 2024 התרחשו אירועים משמעותיים שהשפיעו על המדינה. במהלך כהונתה התמודדה ואזד עם מחאות אזרחיות נרחבות שהיו תוצאה של חוסר שביעות רצון ציבורית מהמצב הכלכלי והפוליטי במדינה. רבות מהמחאות התפתחו לעימותים אלימים בין מפגינים לבין כוחות הביטחון, והובילו לפציעות אזרחים רבים וליותר מ-300 הרוגים.[3][4]
עקב המחאות, ב-5 באוגוסט 2024 התפטרה מתפקידה, ועזבה את המדינה לעיר אגרטלה במזרח הודו.[5][6][7]
קישורים חיצוניים
עריכה
שק הסינה ואזד, ברשת החברתית Goodreads- שק הסינה ואזד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 והסוכנויות, ynet (2024-08-06). "המהפכה בבנגלדש: זו לוחמת הדמוקרטיה שהפכה ל"דיקטטורית" - והופלה אחרי 15 שנה". Ynet. נבדק ב-2024-08-27.
- ^ N12 - "אחד ביום": הפיכה בבנגלדש, באתר N12, 2024-08-25
- ^ מהומות קטלניות בבנגלדש: 151 הרוגים בהפגנות נגד ג'ובים למקורבי הממשלה - וואלה חדשות, באתר וואלה, 2024-07-21
- ^ N12 - המונים נהרגו בהפגנות בבנגלדש: ראש הממשלה התפטרה וברחה, באתר N12, 2024-08-05
- ^ והסוכנויות, ynet (2024-08-05). "טלטלה במדינת הענק המוסלמית: ראש הממשלה התפטרה אחרי 15 שנה ונמלטה". Ynet. נבדק ב-2024-08-05.
- ^ דיווח: ראש ממשלת בנגלדש עזבה את המדינה ״ועברה למקום בטוח״, באתר מעריב
- ^ Bangladesh PM Sheikh Hasina has resigned and left the country, media reports say, South China Morning Post, 2024-08-05 (באנגלית)