רומניט
רומניט (ברומנית: Rumenit) הוא סוג של ענבר שכיח במחוז בוזאו, בדרום מזרח רומניה ובאי סחלין. הרומניט נוטה לצבעים כהים, בין אדום לשחור.
גוש רומניט בן יותר משלושה קילוגרם נשמר באוניברסיטת בוקרשט.
כרייה שיטתית של ענבר רומני התרחשה כבר במאות ה-1 וה-2 לפני הספירה, כאשר דאקיה הייתה פרובינציה רומית. ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על כך שענבר מהקרפטים של רומניה כבר היה ידוע בשלהי התקופה הנאוליתית ועובד לתכשיטים. בשנת 1875 ניתן לענבר שנחצב ברומניה, בבוקובינה, השם "שראופיט" על שמו של הגאולוג האוסטרי Albrecht Schrauf.
הדיווחים הראשונים על הענבר באזור בוזאו הגיעו מהרוזן הרוסי דמידוב, שעבר במקום בשנת 1837. את השם רומניט העניק לענבר זה הגאולוג אוסקר הלם (Oscar Helm). ב-1920 התחיל הניצול השיטתי של הענבר על ידי המהנדס דומיטרו גריגורסקו (Dumitru Grigorescu). ההפקה החלה ב-39 אתרים באזור בוזאו. ב-1923 הופקו 67 קילוגרמים של רומניט, ב-1924 130 קילוגרמים וב-1925 120 קילוגרמים. בשלב זה גריגורסקו החליט לבקש וקיבל את חכירת השטחים ורישיון הפקה ל-50 שנים, עד 1973. הפקת הענבר נמשכה עד מותו של גריגורסקו, בתאונה, ב-1935. הפקת הענבר נמשכה לסירוגין עד פברואר 1948, כשמשרד המכרות החליט על סגירת הפרויקט. ב-1980 נפתח ביישוב קולצי, באזור בוזאו, מוזיאון עם שתי מחלקות, מחלקה אתנוגרפית ומחלקת ענבר עם 270 דוגמאות מקומיות. בשנים 1981 עד 1986 התחדש חיפוש והפקת הענבר ברומניה.
ב-1986, ראשי המפלגה הקומוניסטית באזור בוזאו העניקו לאלנה צ'אושסקו, לרגל יום הולדתה, מתנת תכשיטי ענבר במסגרות כסף, סט שכלל תליון, זוג עגילים וטבעת. אחרי המהפכה הושבו התכשיטים והוצבו במוזיאון הענבר בקולצי[1].
