תאודור דובואה
פרנסואה קלמן תאודור דובואה (בצרפתית: François Clément Théodore Dubois; 24 באוגוסט 1837 – 11 ביוני 1924) היה מלחין, נגן עוגב ומורה למוזיקה צרפתי.
 | |
| לידה |
24 באוגוסט 1837 רוסניי, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
11 ביוני 1924 (בגיל 86) פריז, צרפת |
| מוקד פעילות |
צרפת |
| מקום לימודים |
הקונסרבטואר של פריז |
| זרם |
מוזיקה קלאסית |
| סוגה |
אופרה, סימפוניה |
| שפה מועדפת |
צרפתית |
| כלי נגינה |
עוגב |
| בן או בת זוג |
Jeanne-Adrienne-Fortunée-Augustine Duvinage |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
  | |
קורות חייו
עריכהדובואה נולד ברוסניי במארן. תחילה למד אצל לואי פאנאר (מנצח המקהלה בקתדרלה של ריימס) ובהמשך בקונסרבטואר של פריז אצל אמברואז תומא ואנטואן מרמונטל. הוא זכה בפרס רומא בשנת 1861. ב-1868 התמנה למנצח מקהלה בכנסיית מדליין ובשנת 1871 החליף את סזר פרנק כמנצח המקהלה בכנסיית סן-קלוטילד. בשנת 1877 חזר דובואה לכנסיית מדליין לתפוס את מקומו של קמיל סן-סאנס כנגן העוגב. משנת 1871 לימד בקונסרבטואר של פריז. בין תלמידיו היו המלחינים ידועי השם פול דיקא ופלורן שמיט.
דובואה היה מנהל הקונסרבטואר משנת 1896 (כמחליף לתומא, שהלך לעולמו) עד 1905. הוא אולץ להתפטר אחרי שסירובו להעניק את פרס רומא למוריס ראוול עורר מחאה ציבורית ניכרת, שעוד גברה בעקבות מכתב גלוי מאת הסופר והמוזיקולוג רומן רולאן. גבריאל פורה החליף את דובואה בתפקיד המנהל.
המוזיקה של דובואה כוללת אופרות, אורטוריות ושלוש סימפוניות. יצירתו המוכרת ביותר היא האורטוריה "שבע המילים של ישו" (Les sept paroles du Christ) משנת 1867, העולה מדי פעם לביצוע מחודש; הטוקטה לעוגב משנת 1889 עוד מושמעת גם היא מפעם לפעם. שאר תפוקתו רחבת הממדים נעלם כמעט לגמרי. בתחום ההוראה השפעתו ניכרת ומתמשכת יותר ובכתביו העיוניים Traité de contrepoint et de fugue (על קונטרפונקט ופוגה) ו-Traité d'harmonie théorique et pratique (על הרמוניה) נעשה עדיין שימוש מדי פעם גם כיום.
קישורים חיצוניים
עריכה
תאודור דובואה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
תאודור דובואה, באתר Discogs (באנגלית)- תאודור דובואה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
