תאווה לחיים (סרט)

סרט משנת 1956

תאווה לחייםאנגלית: Lust for Life) הוא סרט ביוגרפי אמריקאי משנת 1956 בבימויו של וינסנט מינלי המבוסס על ספר בשם דומה משנת 1934 מאת אירווינג סטון. הספר והסרט מספרים על חייו של הצייר ההולנדי וינסנט ואן גוך ויחסיו עם חברו, הצייר פול גוגן.

תאווה לחיים
Lust for Life
כרזת הסרט "תאווה לחיים"
כרזת הסרט "תאווה לחיים"
מבוסס על ספר של אירווינג סטון
בימוי וינסנט מינלי, ג׳ורג׳ קיוקור עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ג'ון האוסמן עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט נורמן קורבין, אירווינג סטון עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה אדריאן פזאן עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים קירק דאגלס
אנתוני קווין
מוזיקה מיקלוש רוזה
צילום ראסל הרלן
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה מטרו גולדווין מאייר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה מטרו גולדווין מאייר
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 17 בספטמבר 1956
משך הקרנה 122 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, סרט ביוגרפי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 3,227,000‏$
הכנסות 2,695,000‏$
פרסים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קירק דאגלס, המופיע בתפקיד הראשי, צבע את שערו לאדמדם וטיפח את תספורתו וזקנו עד שנראה כמעט זהה לדמותו של ואן גוך כפי שמופיעה בציורים שלו.

יוצרי הסרט שיבצו ציורים רבים של ואן גוך תוך השוואתם לנוף האמיתי. בתחילת הסרט הם מודים למוזיאונים הרבים שהסכימו להראות את תמונותיו של ואן גוך שנמצאות ברשותם.

אנתוני קווין זכה בפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר לשנת 1956.

קירק דאגלאס היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר אך הפסיד אותו ליול ברינר בסרט המלך ואני. הוא זכה בפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט דרמה לשנת 1957.

תקציר העלילה עריכה

וינסנט ואן גוך (קירק דאגלס) הוא בנו של כומר בעיירה קטנה בהולנד. הוא שאף להמשיך את עיסוקו של אביו ונשלח לשמש ככומר מטיף בעיירת כורים קשי יום בבלגיה. הוא מגיע למסקנה שהטפותיו הדתיות לכורים אינן עושות רושם ומחליט ללמוד את תנאי חייהם בתחילת במקום להטיף להם. הוא יורד למכרה פחם, עובד ומתבונן בעבודת הפרך המסוכנת שהם עובדים, מבוגרים ונערים קטנים. הוא גם התארח בבתיהם ותיאר אותם לאחר מכן בתמונה המפורסמת אוכלי תפוחי האדמה. כשבאים נציגי הכנסייה לבקר אותו הם מוצאים אותו שחור מפחם עם בגדים מלוכלכים וקרועים ומפטרים אותו כי לדעתם הוא מבייש את הכנסייה וכך לא צריך להיראות כומר.

וינסנט חוזר למשפחתו המסתייגת מהתנהגותו פרט לאחיו תיאו (ג'יימס דונלד) שתומך בו כל הזמן, נפשית ופיזית. הוא מבקש את ידה של דודניתו האלמנה קיי אך נדחה על ידה. הוא מתחיל לצייר בשחור אך לא מצליח לבטא בהם את רגשותיו. הוא מתוודע לקריסטין, אם חד-הורית קשת יום וחי אתה ועם ילדה. את רוב הכסף ששולח לו תיאו הוא מוציא על בדים וצבעים ולבסוף, לאחר ריב קשה, היא עוזבת אותו.

תיאו מביא אותו לפריז בה הוא עובד בחברה ליצירות אמנות. וינסנט נפגש שם עם טובי הציירים שאינם מבינים אותו ומזלזלים בציוריו פרט לפול גוגן (אנתוני קווין) המבחין בכישרונו.

וינסנט נשלח לפי בקשתו לארל בדרום צרפת שם מושכים אותו השדות המבהיקים באור השמש עם עובדי האדמה. הוא שוכר בית (הבית הצהוב) ומקווה להקים במקום מושבת אמנים אך אף אחד לא מגיע.

תיאו משכנע את גוגן להגיע לארל ולעבוד עם וינסנט, דבר שיועיל לשניהם.

וינסנט מקבל את גוגן בשמחה ובתקווה שנוכחותו תעזור לו בשיפור ציוריו. כעבור זמן מתפתחים ויכוחים אמנותיים ביניהם שהולכים ומחריפים עד שגוגן מחליט לעזוב אותו. וינסנט נכנס לדיכאון ופוגע בעצמו על ידי חיתוך אזנו.

הוא מבקש מתיאו שיעזור לו להתקבל למוסד לחולי נפש בסאן-רמי כדי להתאושש. שם מתחדשת אצלו חדוות היצירה והוא מצייר ציורי נוף רבים. תיאו מודיע לו שהצליח למכור תמונה אחת שלו בארבע מאות פרנק.

לאחר האשפוז עובר וינסנט לגור באזור כפרי בעיירה אובר-סור-אוּאז, שם הוא נמצא בהשגחה על ידי דוקטור גאשה (אברט סלואן) המעריך את עבודתו ומעודד אותו. וינסנט ממשיך לצייר אבל ההתקפים של מחלת הנפש שלו מתגברים. הוא מרגיש שאינו יכול להעביר את מה שהוא רואה בטבע, אל בד הקנבס ובאחת הפעמים בעת ציור בשדה, הוא יורה בעצמו ומת כעבור זמן קצר כשתיאו לידי מיטתו.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא תאווה לחיים בוויקישיתוף