וינסנט מינלי
וינסנט מינלי (באנגלית: Vincente Minnelli; 28 בפברואר 1903 – 25 ביולי 1986) היה במאי קולנוע ותיאטרון אמריקני, זוכה פרס אוסקר, שמזוהה בעיקר בזכות סרטיו המוזיקליים ובמיוחד בזכות "אמריקאי בפריז".
לידה |
28 בפברואר 1903 שיקגו, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
25 ביולי 1986 (בגיל 83) בוורלי הילס, ארצות הברית |
מקום קבורה | פורסט לאון ממוריאל פארק |
שם לידה | Lester Anthony Minnelli |
מדינה | ארצות הברית |
בן או בת זוג |
|
צאצאים | לייזה מינלי |
פרסים והוקרה |
|
פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
עריכהמינלי נולד בשיקגו תחת השם לסטר אנטוני מינלי להורים עם שורשים איטלקים וסקוטים. אביו, וינסנט צ'ארלס מינלי, היה מנצח מוזיקלי בתיאטרון בעיר, כשבהמשך בנו, וינסנט, עבד במחלקת התלבושות של התיאטרון של שיקגו, בהמשך עבד כמעצב תפאורה עד אשר החל לביים הצגות בעצמו.
עם הרקע מהתיאטרון, נודע מינלי כבמאי סרטים המזוהה מאוד עם סרטיו, בזכות דרך עבודתו העקבית כבמאי שתמיד מביא את הניסיון שלו מהתיאטרון, במטרה למזג בין השניים. סרטו הראשון כבמאי נקרא "Cabin in the Sky", משנת 1943, שהיה עיבוד קולנועי למחזמר מברודוויי, שהפיק ארתור פריד באולפני MGM, האיש שנתן למינלי את ההזדמנות להציג את כישרונו הבימתי על מסך הקולנוע. סרט זה היה אוונגרדי לזמנו, בשל ההחלטה ללהק לסרט אך ורק שחקנים אמריקאים-אפריקאים ובהם אדי אנדרסון ולואי ארמסטרונג. שנה אחר כך ביים מינלי את "פגוש אותי בסנט לואיס", ואז התיידד עם השחקנית הצעירה ג'ודי גרלנד. הם נישאו ביוני 1945, ומנישואים אלו נולדה לייזה מינלי, שגדלה להיות זמרת ושחקנית זוכת פרס האוסקר. אף שמינלי נודע כהומוסקסואל הוא נישא גם בשנית ושמר על מערכת יחסים הדוקה וקרובה עם בתו.
הוא ביים מעל ל-30 סרטים, רובם סרטים מוזיקליים, וביניהם: "אמריקאי בפריז", זוכה שישה פרסי אוסקר, "בריגדון", שניהם בכיכובו של ג'ין קלי, "קרון הלהקה" עם פרד אסטר וסיד צ'ריס, "קיסמט", על פי המחזה זוכה פרס טוני ו"ז'יז'י" (Gigi), עליו קיבל מינלי את פרס האוסקר על הבימוי. עוד ביים מינלי את אליזבת טיילור שלוש פעמים: ב"אבי הכלה" והמשכו "הרווח הקטן של אבא" ובדרמה הרומנטית "אהבה למבוגרים בלבד", בו כיכבה לצד בעלה ריצ'רד ברטון. בין כוכביו האחרים שהופיעו בסרטיו של מינלי נמנים: פרד אסטר ב"שיגיונות זיגפלד" ו"קרון הלהקה", קתרין הפבורן בסרט המתח "מתחת לזרם", אינגריד ברגמן בדרמה על מלחמת העולם השנייה, "ארבעת פרשי האפוקליפסה", קירק דאגלס בדרמה הביוגרפית "תאווה לחיים", המבוססת על חייו של הצייר וינסנט ואן גוך, ובסרט "הרע והיפה", ג'ניפר ג'ונס בעיבוד של מינלי לרומן הידוע של גוסטב פלובר "מאדאם בובארי", גרגורי פק ב"אשת האפנה", רוברט מיצ'ם ב"הביתה מהגבעה", פרנק סינטרה ב"אחדים באו במרוצה", דבורה קר ב"תה וסימפתיה", גלן פורד ב"אבא, עליך להתחתן", "ריצ'רד וידמרק" ב"קורי העכביש, סנדרה די וקיי קנדל בבנות ה-17 מבלות, ג'ודי הולידיי ב"צלצול הפעמונים", בשבועיים בעיר זרה (1962) וברברה סטרייסנד ב"ביום בהיר ניתן לראות לנצח".
מבקריו טענו עם השנים שבסרטיו האסתטיקה גוברת על האמנות ושהדקורציה הופכת להיות העיקר. אולם כיום סרטיו נחשבים ליפים מבין הסרטים הקלאסיים, כשמינלי משמש כאחד מעמודי התווך של ז'אנר הסרטים המוזיקליים שפרחו בהוליווד, הז'אנר המזוהה יותר מכל עם הקולנוע הקלאסי.
קישורים חיצוניים
עריכה- וינסנט מינלי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- וינסנט מינלי, באתר AllMovie (באנגלית)
- וינסנט מינלי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- וינסנט מינלי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- וינסנט מינלי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- וינסנט מינלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הקודם: 1957: דייוויד לין (הגשר על הנהר קוואי |
פרס גילדת הבמאים של אמריקה – במאי בסרט קולנוע 1958: וינסנט מינלי (ז'יז'י) |
הבא: 1959: ויליאם ויילר (בן חור) |