תהילים ל"ט הוא המזמור השלושים ותשעה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-38). זהו אחד משלושה מזמורים המתחילים ב"לידותון" ומתייחסים לידותון שהיה אחד מראשי משפחת משוררים לויים.[1]

תהילים ל"ט
מִזְמוֹר לְדָוִד לְהַזְכִּיר.

(א) לַמְנַצֵּחַ לידיתון (לִידוּתוּן) מִזְמוֹר לְדָוִד.
(ב) אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְרָכַי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם בְּעֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי.
(ג) נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר.
(ד) חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי.
(ה) הוֹדִיעֵנִי ה' קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי.
(ו) הִנֵּה טְפָחוֹת נָתַתָּה יָמַי וְחֶלְדִּי כְאַיִן נֶגְדֶּךָ אַךְ כָּל הֶבֶל כָּל אָדָם נִצָּב סֶלָה.
(ז) אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ אַךְ הֶבֶל יֶהֱמָיוּן יִצְבֹּר וְלֹא יֵדַע מִי אֹסְפָם.
(ח) וְעַתָּה מַה קִּוִּיתִי אֲדֹנָי תּוֹחַלְתִּי לְךָ הִיא.
(ט) מִכָּל פְּשָׁעַי הַצִּילֵנִי חֶרְפַּת נָבָל אַל תְּשִׂימֵנִי.
(י) נֶאֱלַמְתִּי לֹא אֶפְתַּח פִּי כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ.
(יא) הָסֵר מֵעָלַי נִגְעֶךָ מִתִּגְרַת יָדְךָ אֲנִי כָלִיתִי.
(יב) בְּתוֹכָחוֹת עַל עָו‍ֹן יִסַּרְתָּ אִישׁ וַתֶּמֶס כָּעָשׁ חֲמוּדוֹ אַךְ הֶבֶל כָּל אָדָם סֶלָה.
(יג) שִׁמְעָה תְפִלָּתִי ה' וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ כִּי גֵר אָנֹכִי עִמָּךְ תּוֹשָׁב כְּכָל אֲבוֹתָי.
(יד) הָשַׁע מִמֶּנִּי וְאַבְלִיגָה בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְאֵינֶנִּי.

תוכנו של המזמור עריכה

מזמור ל"ט מורכב מארבע עשרה פסוקים ומחולק לשלושה חלקים:

א'-ד' עריכה

המשורר עוצר את עצמו בכוח מלבטא את כאבו בקרבו מחשש שיגיד דברים קשים: "אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְרָכַי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי" (ב), והשתיקה גורמת לצער נוסף:"וּכְאֵבִי נֶעְכָּר"(ג), עד שהיא גורמת לתחושות של רצון עז לדבר:"חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי"(ד).

ה'-ז' עריכה

המשורר מבקש באלוהים לדעת עד כמה הוא חדל: "הוֹדִיעֵנִי ה' קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי"(ה), והוא מבין שהאדם הוא יצור חולף עם זמן חיים קצוב ולא ידוע: "אַךְ כָּל הֶבֶל כָּל אָדָם"(ו).

ח'-י"ד עריכה

בסופו של דבר, פונה המשורר אל האלוהים הנצחי כי רק הוא תקוותו:"וְעַתָּה מַה קִּוִּיתִי אֲדֹנָי תּוֹחַלְתִּי לְךָ הִיא"(ח) והוא מבקש מחילה על חטאיו בגלל שהוא יצור חולף: "כִּי גֵר אָנֹכִי עִמָּךְ תּוֹשָׁב כְּכָל אֲבוֹתָי הָשַׁע מִמֶּנִּי וְאַבְלִיגָה בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְאֵינֶנִּי" (יג-יד).

בתרבות עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא תהילים ל"ט בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מזמור ל"ט, מזמור ס"ב ומזמור ע"ז
  2. ^ הניגון להאזנה מתוך היכל הנגינה באתר היכל מנחם