תהילים ע"ז
תהילים ע"ז הוא המזמור ה־77 בספר תהילים חלק משנים עשר המזמורים המיוחסים לאסף בן ברכיהו וחלק מהתיקון הכללי.
תהילים ע"ז
|
|---|
|
(א) לַמְנַצֵּחַ עַל ידיתון [יְדוּתוּן] לְאָסָף מִזְמוֹר. |
תוכן המזמור עריכה
מזמור ע"ז מורכב מעשרים ואחת פסוקים ומחולק לשלושה חלקים:
א'-ג' עריכה
המזמור נפתח בתפילת המשורר וצעקתו לאלוהים: "קוֹלִי אֶל אֱלֹהִים וְאֶצְעָקָה קוֹלִי אֶל אֱלֹהִים וְהַאֲזִין אֵלָי" (ב'), "בְּיוֹם צָרָתִי אֲדֹנָי דָּרָשְׁתִּי יָדִי לַיְלָה נִגְּרָה וְלֹא תָפוּג מֵאֲנָה הִנָּחֵם נַפְשִׁי" (ג').
ד'-י' עריכה
בחלקו השני של המזמור מזכיר המשורר איך בעבר אלוהים היה עמו: "אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה אָשִׂיחָה וְתִתְעַטֵּף רוּחִי סֶלָה" (ד'), "אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי" (ז'), לעומת עכשיו שאלוהים זונח את המשורר: "הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח אֲדֹנָי וְלֹא יֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד" (ח'), "הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ גָּמַר אֹמֶר לְדֹר וָדֹר" (ט').
חלקו השני של המזמור מסתיים בתהיית המשורר האם שכח אלוהים את מידות החנינה והרחמים: "הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל אִם קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו" (י).
י"א-כ"א עריכה
בחלקו האחרון של המזמור עובר המשורר לתפילה לאלוהים בה הוא מבקש ממנו שישוב לעשות את הפלאים שעשה בעבר: "וָאֹמַר חַלּוֹתִי הִיא שְׁנוֹת יְמִין עֶלְיוֹן" (י"א), "אֶזְכּוֹר מַעַלְלֵי יָהּ כִּי אֶזְכְּרָה מִקֶּדֶם פִּלְאֶךָ" (י"ב).
המזמור נחתם בתיאור המשורר כמה אירועים חשובים בתולדות עם ישראל שכמוהם הוא מבקש מאלוהים שיחזרו:
יציאת מצרים: "גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף" (ט"ז),
קריעת ים סוף: "רָאוּךָ מַּיִם אֱלֹהִים רָאוּךָ מַּיִם יָחִילוּ אַף יִרְגְּזוּ תְהֹמוֹת" (י"ז),
הנהגת ישראל על ידי משה ואַהֲרֹן: "נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן" (כ"א).
בתפילה היהודית עריכה
מזמור ע"ז הוא השישי מעשרת המזמורים המרכיבים את התיקון הכללי.[1]
בתרבות עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
תהילים פרק ע"ז – הרב יהודה קרויזר, סרטון בערוץ "אתר שי לשי", באתר יוטיוב (אורך: 8:12)
