תהילים ק"ב
תהילים ק"ב הוא המזמור ה-102 בספר תהילים ולא ידוע מי חיברו. קריאת הפרק הומלצה בספרי הסגולות כסגולה לאישה עקרה ולשלום עם חברו.[1]
תהילים ק"ב
|
---|
(א) תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ. |
תוכן המזמור
עריכהמזמור ק"ב מורכב מ29 פסוקים ומחולק לארבעה חלקים:
א'-ג'
עריכההמזמור נפתח בבקשת המשורר מאלוהים שישמע את תפילתו: "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ" (א'), "ה' שִׁמְעָה תְפִלָּתִי וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא" (ב').
ד'-י"ב
עריכהבחלקו השני של המזמור מתאר המשורר לאלוהים כי מצבו נחות וירוד: "(ד) כִּי כָלוּ בְעָשָׁן יָמָי וְעַצְמוֹתַי כְּמוֹקֵד נִחָרוּ" (ד'), ומה קרה לו בעקבות זאת: "כׇּל הַיּוֹם חֵרְפוּנִי אוֹיְבָי מְהוֹלָלַי בִּי נִשְׁבָּעוּ" (ט').
המשורר מודיע כי מכעס אלוהים הגיעו אליו הצרות: "מִפְּנֵי זַעַמְךָ וְקִצְפֶּךָ כִּי נְשָׂאתַנִי וַתַּשְׁלִיכֵנִי" (י"א).
י"ג-כ"ג
עריכהבחלקו השלישי של המזמור עובר המשורר מתפילתו הפרטית ומתרכז בתפילה על בניין ירושלים.
את החלק השלישי פותח המשורר בהצהרה: "לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וְזִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר" (י"ג) ואחר כך מבקש מאלוהים שירחם על ירושלים ושיחנון אותה: "אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד" (י"ד).
המשורר מנמק ומסביר את תפילתו בקידוש ה' שיתגלה בעולם: "וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם ה' וְכׇל מַלְכֵי הָאָרֶץ אֶת כְּבוֹדֶךָ" (ט"ז), "כִּי בָנָה ה' צִיּוֹן נִרְאָה בִּכְבוֹדוֹ" (י"ז), וגם: "לְסַפֵּר בְּצִיּוֹן שֵׁם ה' וּתְהִלָּתוֹ בִּירוּשָׁלִָם" (כ"ב), "בְּהִקָּבֵץ עַמִּים יַחְדָּו וּמַמְלָכוֹת לַעֲבֹד אֶת ה'" (כ"ג).
כ"ד-כ"ט
עריכהבחלקו האחרון של המזמור חוזר המשורר לצרתו, ומבקש מאלוהים שלא יקצר את ימיו: "אֹמַר אֵלִי אַל תַּעֲלֵנִי בַּחֲצִי יָמָי בְּדוֹר דּוֹרִים שְׁנוֹתֶיךָ" (כ"ה). המזמור נחתם בהצהרת המשורר כי ה' הוא האלוהים ושהוא נצחי לעומת בני האדם: "וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמּוּ. בְּנֵי עֲבָדֶיךָ יִשְׁכּוֹנוּ וְזַרְעָם לְפָנֶיךָ יִכּוֹן" (כ"ח-כ"ט).
בתפילה
עריכהבתפילת העמידה המיוחדת לתעניות גשמים (ולחלק מהדעות בכל תענית ציבור), תפילת עשרים וארבע, מזמור ק"ב הוא הנוסח של אחת משש הברכות המיוחדות הנוספות לתפילה. לאחר אמירת המזמור, חתימת הברכה היא ”מִי שֶׁעָנָה אֶת דָּוִד וְאֶת שְׁלֹמֹה בְּנוֹ בִּירוּשָׁלַיִם, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְרַחֵם עַל הָאָרֶץ:”[2]
לפי מנהג עדות המזרח נהוג כיום להגיד מזמור זה לאחר תפילת מנחה בתענית ציבור (במקום למנצח).
בתרבות
עריכה- תפילה לעני - מרדכי בן דוד.[3]
- תפילה לעני - משה גולדמן באלבום להודיע (מחנה שלווה 18).
- תפילה לעני - יעקב יהודה דסקל בלחן של פינקי ובר באלבום שומע תפילה.
- אתה תקום - לחן של חיים בנט בביצוע של שלמה כהן באלבום אנעים זמירות.
- תפילה - בשירו של עטר מיינר יש שימוש נרחב בתפילה בלחנו של פינקי ובר
קישורים חיצוניים
עריכה- תהילים פרק ק"ב – חגי בן ארצי, סרטון בערוץ "raheli bezalel", באתר יוטיוב (אורך: 42:20)
- * תהילים ק"ב באתר הפיוט והתפילה
- "תפילה לעני כי יעטוף" בנעימה בנוסח יהדות מרוקו, חיים לוק
הערות שוליים
עריכה- ^ תהילים נגד עין הרע, באתר מוקד תהילים ארצי, ב' בתמוז ה'תשע"ט
- ^ משנה, מסכת תענית, פרק ב', משנה ד'; ארבעה טורים, אורח חיים, סימן תקע"ט. זו הדעה המקובלת במפרשים ובפוסקים, אולם לפי הרמב"ם המזמור נאמר כחלק מן ההרחבות בברכת גאולה, ולא כברכה עצמאית (משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות תעניות, פרק ד', הלכה ה').
- ^ תפילה לעני, בביצוע מרדכי בן דוד, סרטון באתר יוטיוב