תובלה אווירית
פעילות תעופה צבאית הנערכת להובלת מטענים וכוח אדם
תובלה אווירית היא תובלה צבאית באמצעות כלי טיס. זהו תחום עיסוקו של כוח אווירי המתמקד בשינוע לוגיסטי של ציוד, אמצעי לחימה וכוח אדם, על ידי מטוסי תובלה או מסוקי סער, לשם השגת מטרות צבאיות.
תובלה אווירית מתחלקת לשתי דוקטרינות עיקריות: תובלה אסטרטגית בה מטוסי תובלה כבדים מובילים את הציוד והאספקה למרחקים גדולים ובמטרה לתמוך בצבא כמערכת. ותובלה טקטית המתבצעת על ידי מסוקי ומטוסי תובלה קלים יותר בתוך זירה מסוימת כדי לאפשר המשך פעילות מבצעית או כחלק מפעילות מבצעית, לדוגמה הצנחת אספקה בשדה הקרב, הצנחת כוחות אל תוך הקרב או חילוצם ממנו, וכן למבצעים מיוחדים כגון מבצע אנטבה, מבצע כחול וחום וכדומה.
מטוסי תובלה אווירית
עריכה| המדינה | סוג המוס | משקל המטען בטונות | משקל המראה מרבי (Max takeoff weight) בקילוגרם | אורך תא המטען (Cargo hold length) במטרים | רוחב תא המטען (Cargo hold width) במטרים | גובה תא המטען (Cargo hold height) במטרים | טווח טיסה ללא מטען
בק"מ |
טווח טיסה עם מטען מרבי
בק"מ |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אוקראינה | אנטונוב An-225 | 247 | 640,000 | 43.35 | 6.4 | 4.4 | 15,400 | |
| אוקראינה | אנטונוב An-124 רוסלן | 150 | 402,000 | 36 | 6.4 | 4.4 | 14,000 | 3,700 |
| ארצות הברית | לוקהיד C-5 גלקסי | 129.274 | 381,018 | 37 | 5.8 | 4.1 | 13,000 | 4,260 |
| אוקראינה | Antonov An-22[1] | 80 | 250,000 | 32.7 | 4.44 | 4.44 | 5,000 | |
| ארצות הברית | בואינג C-17 גלובמאסטר III[2] | 77.5 | 265,352 | 26.83 | 5.49 | 3.76 | 11,540 | |
| סין | שיאן Y-20 | 66 | 220,000 | 20 | 4 | 4 | 7,800 | |
| אוזבקיסטן | איליושין Il-76 | 60 | 190,000 | 24.54 | 3.45 | 3.4 | 9,300 | |
| מדינות אירופה
(נאט"ו) |
איירבוס A330 MRTT[3] | 45 | 233,000 | 45 | 5.28 | 2.54 | 14,816 | |
| מדינות אירופה
(נאט"ו) |
איירבוס A400M | 37 | 141,000 | 17.71 | 4 | 3.85-4 | 8,900 | 3,300 |
| יפן | Kawasaki C-2 | 36 | 141,000 | 16 | 4 | 4 | 9,800 | 4,500 |
| ברזיל | אמבראר C-390 מילניום | 26 | 86,999 | 18.5 | 3.00 | 3.04 | 6,240 | 2,000 |
| סין | Shaanxi Y-9[4] | 23 | 65,000 | 16.2 | 3.2 | 2.35 | 5,800 | |
| מדינות ברית המועצות לשעבר | Mil Mi-26[5] | 20 | 56,000 | 12 | 3.3 | 2.9 | 800 | |
| ארצות הברית | לוקהיד מרטין C-130J סופר הרקולס[2] | 19.8 | 70,370 | 12.5 | 3.05 | 2.75 | 3,334 | |
| אוקראינה | אנטונוב An-178 | 16 (18 max) | 51,000 | 13.21 | 2.73 | 2.73 | 5,500 | |
| ארצות הברית | סיקורסקי CH-53K קינג סטליון | 15.876 | 39,916 | 9.14 | 2.46 | 2 | 1,851 | |
| איטליה | Alenia C-27J Spartan[6] | 11.6 max | 32,500 | 11.43 | 3.33 | 2.59 | 5,926 | 1,759 |
| ארצות הברית | בואינג CH-47 צ'ינוק[7] | 10.886 | 22,680 | 9.14 | 2.53 | 1.98 | 1,173 | |
| ספרד | CASA C-295 | 7 (9.25 max) | 23,200 | 12.69 | 2.7 | 1.9 | 5,000 | 1,555 |
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ "Antonov An-22". Aerocorner. נבדק ב-3 בנובמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Comparison of military transport aircraft". theaviationzone.com. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Airbus A330 MRTT". Aerocorner. נבדק ב-3 בנובמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Shaanxi Y-9". Military Today.
- ^ "Mi-26 HALO". Federations of American Scientists - Military Analysis Network. נבדק ב-3 בנובמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "C-27J Capabilities and Cost Analysis Report" (PDF). wildfiretoday. Convergent Performance, LLC. נבדק ב-3 בנובמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "CH-47 Chinook". helis.com. נבדק ב-3 בנובמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה)
