תומאס טלפורד

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

תומאס טלפורדאנגלית: Thomas Telford; 9 באוגוסט 1757 - 2 בספטמבר 1834) היה מהנדס אזרחי סקוטי.

תומאס טלפורד
Thomas Telford
לידה 9 באוגוסט 1757
אסקדייל, סקוטלנד
פטירה 2 בספטמבר 1834 (בגיל 77)
לונדון, אנגליה
מדינה הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מנזר וסטמינסטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע מהנדס
פרסים והוקרה Scottish Engineering Hall of Fame (2011) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טלפוד היה מהמהנדסים החשובים של ראשית המאה ה-19 בבריטניה, הוא תכנן מספר רב של פרוייקטים בעיקר בתחומי התחבורה, בהם גשרים ותעלות. בשנותיו הראשונות פעל בעיקר במחוז שרופשייר וצפון ויילס ובהמשך פעל ברחבי סקוטלנד. טלפורד נבחר לנשיא הראשון של מוסד המהנדסים האזרחיים (ICE), תפקיד בו כיהן במשך 14 שנים עד מותו. מספר רחובות, מוסדות ובמבנים קרויים על שמו, בהם מכללת טלפורד באדינבורו והעיירה טלפורד בשרופשייר.

ביוגרפיה

עריכה

טלפורד נולד ב-9 באוגוסט 1757 בחווה באסקדייל שבמחוז דמפרישייר, דרום סקוטלנד. אביו ג'ון טלפורד היה רועה צאן ומת זמן קצר לאחר הולדתו, תומאס גדל בעוני על ידי אמו ג'נט ג'קסון.[1] בגיל 14 הוא התלמד כסתת אבן, הוא עבד זמן מה באדינבורו ובשנת 1782 עבר ללונדון, שם הכיר את האדריכלים רוברט אדם וסר ויליאם צ'יימברס ולקח חלק בבניית תוספות בית סאמרסט. שנתיים לאחר מכן מצא טלפורד עבודה במספנת פורטסמות', שם הרחיב את כישרונותיו בתכנון וניהול של פרויקטי בנייה.

 
רישום מוקדם של גשר מנאי.

בשנת 1787, בעזרת פטרונו ויליאם פולטני, התקבל לעבוד כמהנדס מחוז שרופשייר. הפרויקטים שלו כללו שיפוץ של טירת שרוסברי, בית הכלא של העיירה, כנסיית סנט מרי מגדלנה, ברידג'נורת' וכנסיית סנט מייקל, במדלי. הוא נקרא לייעץ לגבי גג דולף בכנסיית סנט צ'אד שרוסברי ב-1788, והזהיר שהכנסייה נמצאת בסכנת קריסה מיידית; המוניטין שלו גדל משמעותית לאחר שקרסה 3 ימים לאחר מכן מה שהוכיח כי צדק.

בשנת 1790 תכנן טלפורד גשר על כביש לונדון-הוליהד (כביש A5) מעל נהר סוורן במונטפורד, בהמשך תכנן עוד כ-40 גשרים ברחבי שרופשייר. המוניטין של טלפורד בשרופשייר הוביל למינויו בשנת 1793 לניהול התכנון והבנייה של תעלת אלסמיר, המחברת את מפעלי הברזל ומכרות הפחם של רקסהאם דרך העיירה אלסמיר שבצפון-מערב שרופשייר, עם צ'סטר, תוך שימוש בתעלת צ'סטר הקיימת ובהמשך הדרך בנהר המרזי.

אחד המבנים המוכרים ביותר שתכנן היה אמת פונטקיסילטה מעל נהר הדי בעמק ל'אנגול'ן, שם השתמש טלפורד בשיטת בנייה חדשה המורכבת משקתות עשויות לוחות ברזל יצוק ומקובעות בבנייה. מתארך למעל 1,000 רגל (300 מטרים) עם גובה של 126 רגל (38 מטרים) מעל קרקעית העמק, אמת המים של פונטסיסילטה מורכבת מתשע עשרה קשתות, כל אחת עם 45 רגל (14 מטרים) קשתות. בהיותו חלוץ בשימוש בברזל יצוק עבור מבנים בקנה מידה גדול, טלפורד נאלץ להמציא טכניקות חדשות, כמו שימוש בסוכר רותח ועופרת כחומר איטום על חיבורי הברזל. מהנדס התעלות הבולט וויליאם ג'סופ פיקח על הפרויקט, אך הוא השאיר את הביצוע המפורט של הפרויקט בידיו של טלפורד. אמת המים הוגדרה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשנת 2009.[2]

יצירות אחרות של טלפורד כוללות את רציפי סנט קתרין (1824–1828) בקרבת גשר מצודת לונדון במרכז לונדון, שם עבד עם האדריכל פיליפ הארדוויק, תעלת הספינות של גלוסטר וברקלי (היום ידועה בשם תעלת גלוסטר ושארפנס), מעל גשר ליד גלוסטר, מנהרת הרקאסל השנייה על תעלת טרנט ומרסי (1827), ותעלת צומת בירמינגהם וליברפול (היום חלק מתעלת שרופשייר) - התחילה במאי 1826 אך הסתיימה, לאחר מותו של טלפורד, בינואר 1835. בזמן בנייתו בשנת 1829, גשר גלטון היה הטווח היחיד הארוך ביותר בעולם. טלפורד סקר ותכנן את תעלת מקלספילד, שהושלם על ידי ויליאם קרוסלי (או קרוסלי). [3] הוא גם בנה את נמל Whitstable בקנט בשנת 1832, בקשר עם רכבת קנטרברי ו-Whitstable עם מערכת יוצאת דופן לשטיפת בוץ באמצעות מאגר גאות ושפל. הוא גם השלים את ה- Grand Trunk לאחר שג'יימס ברינדלי מת עקב עבודה יתר.

בשנת 1820, טלפורד מונה לנשיא הראשון של מוסד המהנדסים האזרחיים שהוקם לאחרונה, תפקיד בו כיהן עד מותו. [4]

פרוייקטים עיקריים

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Waterston, Charles D; Macmillan Shearer, A (ביולי 2006). Former Fellows of the Royal Society of Edinburgh 1783–2002: Biographical Index (PDF). Vol. II. Edinburgh: The Royal Society of Edinburgh. ISBN 978-0-902198-84-5. אורכב מ-המקור (PDF) ב-4 באוקטובר 2006. נבדק ב-25 בספטמבר 2010. {{cite book}}: (עזרה)
  2. ^ "Pontcysyllte Aqueduct and Canal". UNESCO – World Heritage List. UNESCO. נבדק ב-17 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "History of the Macclesfield Canal". www.penninewaterways.co.uk. נבדק ב-17 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Watson, Garth (1988). The Civils. London: Thomas Telford Ltd. p. 251. ISBN 0-7277-0392-7.