תזכר
תזכר (געז: ተዝካር)[1] נקרא גם קורבן (ቍርባን) הוא שמו של טקס אזכרת הנפטר בתרבות החבשית, שמקורו עוד לפני הגעת הנצרות לאתיופיה.[2]
נוצרים עריכה
אצל הנוצרים החבשים התזכר נערך ביום הארבעים ממותו של אדם, כיוון שהאמונה גורסת כי ביום זה נשמת האדם עומדת בפני האל. התזכר נערך במקום קבורת הנפטר ובו משתתפים קרוביו. תזכר נוסף נערך לאחר שמונים יום, חצי שנה ושנה לאחר התזכר הראשון.
כמנתים עריכה
בקרב הכמנתים הטקס נערך תוך מספר חודשים מאז שהאדם נפטר. בטקס עצמו הכהנים מתפללים לאלים ובעיקר לאל מזגה כדי שנשמת הנפטר תיכנס לגן עדן. לאחר מכאן נערכת סעודה גדולה, שבמהלכה האורחים מתפללים גם הם בזכות הנפטר. כמו כן כל שנה מאז התזכר מצוין יום השנה לטקס המכונה "עמתת", טקס זה נערך במשך עשרות שנים לאחר שהאדם נפטר ומצוין במקום קבורת הנפטר.[2]
ביתא ישראל עריכה
אצל ביתא ישראל התזכר הוא בגדר חובה ונערך לראשונה לאחר שחלף שבוע מאז נפטר האדם, תזכר נוסף נערך שנה לאחר הראשון. התזכר עצמו הוא למעשה סעודה לעילוי ותיקון הנשמה.[3] נהוג לשחוט קורבן לסעודה, אך אם הדבר אינו מתאפשר מוותרים על כך. בני המשפחה מתכנסים ונערכים לאורחים שיגיעו ומכינים אוכל ושתייה למענם, לכהנים מוקדש שלחן והם מתפללים למען נשמת הנפטר וקוראים בעיקר מספר תהלים[4] ומצוואת אברהם.[3]
אין עורכים תזכר למנודה, מומר, ערל ולסוטה. בעבר היה נהוג לא לערוך תזכר לאדם שלא עבר וידוי אצל הכהן.[3]
בביתא ישראל קיימים שני חגים שבהם יש את המילה תזכר: הראשון הוא תזכר לכל דבר המכונה תזכר אברהם וחל בכ"ח באלול והוא טקס למות שלושת אבות שבו קוראים בצוואת אברהם, יצחק ויעקב. החג השני מכונה אף הוא תזכר אברהם חל בא' בתשרי והוא יום זיכרון לעקדת יצחק.[1]
בקרב יוצאי אתיופיה בישראל נשמר התזכר תוך שילובו עם טקס האזכרה של היהדות הרבנית.
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 "תזכר" משמש גם כמילה שמשמעותה זיכרון בשפות האתיו-שמיות ראו Wolf Leslau, Comparative Dictionary of Geʻez (Classical Ethiopic): Geʻez-English, English-Geʻez, with an index of the Semitic roots, Otto Harrassowitz Verlag, 1987, ISBN 9783447025928, p. 636
- ^ 1 2 Frederick C. Gamst, The Qemant: a pagan-Hebraic peasantry of Ethiopia, University of Massachusetts, 1969, p. 133-115
- ^ 1 2 3 אהרן זאב אשכולי, ספר הפלשים - יהודי חבש תרבותם ומסורותיהם, מוסד הרב קוק וראובן מס, תש"ג, עמ' 52-53
- ^ Asres Yayeh, Traditions of the Ethiopian Jews, 1995, ISBN 0969924704, p. 50