טקס

אירוע סמלי המורכב מרצף פעולות, המבוצע בסביבה מסוימת ובמחזוריות סדירה

טקס הוא אירוע סמלי המורכב מרצף פעולות, המבוצע בסביבה מסוימת ובמחזוריות סדירה, לרוב בעל משמעות עבור המבצע אותו. הפעולות הסמליות המהוות את הטקס, מכילות לרוב חלקים מהאלמנטים הבאים: עלילה, שירה, תהלוכה, ריקוד, פעילות עם אובייקטים קדושים ועוד.

טקס לרוב מקושר עם פעילות מסוימת המקדימה לו, למשל טקס ההלוויה מתבצע לאחר פטירתו של אדם. טקסים אחרים מקושרים לעיתים עם תקופת זמן או מועד מסוים, למשל טקס קריאת שמע על המיטה מתבצע לפני השינה. כשמדובר בטקס קבוצתי, מהלך הטקס מביע משמעויות חברתיות המהוות מכנה משותף עבור המשתתפים והקשרים החברתיים ביניהם מתחזקים. באמצעות הטקס היחיד והחברה מבטאים את החשיבות שהם מייחסים לנושאים המועלים בו.

המשמעות

עריכה
 
חלק מטקס החלפת המשמר בארמון בקינגהאם בלונדון

תחושת ההזדהות של הפרט עם הקבוצה או האומה באה לידי ביטוי על ידי טקסים שהוא משתתף בהם השתתפות ישירה או עקיפה. מי שמשתתף בטקס הדלקת המשואות בערב יום העצמאות מבטא בזאת את הזדהותו עם העם והמדינה, אך גם במי שצופה בטקס זה בטלוויזיה יכול הטקס לחזק את תחושת הסולידריות הלאומית. טקסים מסוג זה משמשים תזכורת לבני הקבוצה לערכים החברתיים הבסיסיים המשותפים להם, להיותם חברים בקהילה הדוגלת בערכים מסוימים.

הטקס קשור במיוחד בפולחנים של הדת הממוסדת. סוגים חשובים של טקסים הם טקסים של חיקוי, המציגים מיתוס מקודש. טקס הוא פעולה הממירה הווייה משמעותית של משתתפיו לרעיון אבסטרקטי, המסמל את ההווייה. טקס נבדל מפעולות שאינן טקסיות בפעולה שתכליתה אינה מעשית אלא סמלית, כגון הדלקת נר או נשיאת לפיד כדוגמה. בשל (מופשטות) הרעיון יישומו ערטילאי ותלוי בתרבות ובתודעה האנושית היוצרת אותה.

ישנם פעולות ועזרים סמליים להמחשת ההמרה. תכלית המרה זו היא לשנות מצב רגשי, בעקבות התניה שהסימול מעורר או בשל חזרה על הפעולות שמפתחות את ההתניה הרצויה. על ההתניה להיות תואמת את ההווייה על פי כוונת, פרשנות ויכולת הביצוע של יוזמי, עורכי, משתתפי או צופי הטקס.
כדי שאירוע ייחשב כטקס עליו לכלול שלושה מרכיבים: 1) פעולה מסמלת, 2) ביצוע על ידי אדם, 3) רוטינה: לא כתנאי אלא כמאפיין.

  1. פעולה מסמלת אחת או כמה פעולות המייצגות רעיון שהוא מושא הטקס. על לפחות אלמנט אחד בטקס, בדרך כלל האלמנט המרכזי, להיות מרכיב אבסטרקטי המסמל מהות. הסמלה היא ייחוס לאובייקט משמעות השונה מהווייתו וקשירתו להוויה אחרת. דמות אדם עומד המוארת באדום על עמוד בצומת, מסמלת סכנה בחציית כביש ומנחה עמידה, בעוד שדמות פוסעת בצבע ירוק מסמלת הנחיה למעבר בשל סימולי עצירה המופעלים סימולטנית על תנועה מוטורית מסכנת. אריג מעוטר בצבעים מסוימים מתנפנף על תורן מסמל סמכות שלטונית על טריטוריה מסוימת. ככזה, תכלית יישומו של האובייקט המסמל איננה פרקטית או תועלתנית במהותו הראשונית, אלא בייחוס התודעתי אליו. (אם תכלית פעולת הסרת העורלה היא קידום בריאות הנימול, הפעולה הייתה נעשית ללא תפילות. כך, בהיעדר הגורם המסמל, זה המקשר את פעולת ההסרה היישומית עם אידאה של קשר – במקרה זה ברית הנימול עם מי שעבר פעולה דומה, הפעולה איננה בבחינת טקס, אלא, ניתוח מטעמי בריאות או אסתטיקה),
  2. ביצוע הפעולות המסמלות ייעשה על ידי אדם (אחד לפחות). אם ישנם צופים יהיו אלה חשובים כנוטלים בטקס חלק אם יש להם התייחסות תודעתית לסימול. בהיעדר אדם מהפעולה, מרכיב ה'פעולה המסמלת' שמחייבת תיווך תודעה אנושית איננו, במקרה כזה הפעולה לא תהיה טקסית. (הדלקת נר נשמה, גם אם הוא חשמלי היא פעולה טקסית, וזאת בשל כוונת המדליק, ההתייחסות, סימול ההקשר לנשמת הנפטר),
  3. רוטינה תתקיים בביצוע טקס במועדים קבועים או בעקבות מאורעות חד-פעמיים. במקרים אלה הרוטינה הטקסית מופעלת על כל מי שנמנה עם קבוצה מסוימת שקיבלה על עצמה פרוצדורה קבועה, שיש בה לפחות מרכיב מסמל אחד ומבוצעת על ידי לפחות אדם אחד. (טקס לוויה נערך פעם אחת לנפטר, באותו אופן – רוטינה, אופיינית לקהילות בעלות מכנה טקסי משותף). בשל דומיננטיות מרכיב הרפטטיביות של טקס, יש הנוטים לייחס לפעילויות חזרתיות טקסיות. פעילויות אלה, אם תהיינה מבוצעות על ידי אדם, אך ללא ממד הסמלה לא תהיינה בחזקת טקס.

המרה נעשית על ידי פעולות שתכליתן הטקסית היא לחזק את הקשר בין הפרטים המשתתפים להווייה, בעקבות זאת בין הפרטים לבין עצמם, וזאת בשל ההתייחסות המשותפת להווייה. תכלית חשובה לא פחות היא העצמת יוזמי, עורכי, מושאי, משתתפי הטקס, כולם או חלקם בתפישת המשתתפים. המשתתפים יכולים לקחת חלק פעיל בטקס או להיות צופים. לעורכי ומשתתפי הטקס יש כוונה להעצים את ההתייחסות הרגשית להווייה, וזאת כדי להעמיק את השפעת קיום הטקס בתודעת משתתפיו, וזאת כדי להחליף את המהות המעשית הנעדרת.

 
בטקסים ציבוריים החוגגים אירועים משמחים נוהגים לשגר זיקוקין די-נור

טקס חגיגת יום העצמאות, חתונה והלוויה, הם ביטוי סמלי לפעולה של הקמת מדינה במועד מסוים, החלטה של זוג על חיים משותפים או מוות של אישיות. טקסי יום עצמאות וחתונה אמורים לשמח, וככאלה נעזרים במוזיקה זיקוקים או אלכוהול וכדומה, שמקומם ייפקד בטקס כלווייה שתכליתו להעצים תחושת עצבות. טקסים הנחשבים כמוצלחים הם אלה שמהווים השראה להחצנת ביטויי רגש.

לעיתים קרובות טקסים כוללים ביצוע תהליכים קבועים מראש כשרבים מהטקסים חוזרים על עצמם על בסיס זמן או אירוע קבוע. התהליכים הקבועים והחזרתיות עוזרים להטמעת ההתניה של משתתפי הטקס למצב התודעתי שיוזמי הטקס התכוונו אליו. עם זאת, בניואנסים של טקסים יש שינוי, וזאת כדי להתאימם למרחב וזמן בו הוא נערך, ולמקד את עניין משתתפיו.

תכלית הטקס היא חיזוק המכנה המשותף של הקבוצה המתייחסת לטקס, מתוך כך למנהיגיה או ליוזמי הטקס וזאת על ידי העצמת תחושת הערך למשתתפי הטקס.

דתות וארגונים חברתיים כמדינות ותנועות עממיות עושים שימוש נרחב בטקסים לחיזוק המכנה המשותף של המשתתפים בהם ולבידולם מהשונים מהם.

אטימולוגיה

עריכה

מקורה של המילה טקס הוא מהמילה היוונית taxis שמשמעותה סדר, ארגון. המילה היוונית שימשה בעיקר בהקשרים צבאיים, כמו סידור כוחות לקרב. המקבילה המדויקת של משמעות זו היא המילה מערכה.

המילה חדרה לעברית של לשון חז"ל, כך למשל: ”שלוש שורות של תלמידי חכמים לפניהן... מכאן ואילך לא היה שם טקס אלא כל הקודם את חבירו לתוך ארבע אמות זוכה.” (תוספתא ח, ב) [מקור שבור].

הכתיב של המילה קיים בשתי צורות: טֶכֶס[1] או הצורה השכיחה יותר טֶקֶס.[2]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ בכ"ף רפה
  2. ^ טקס או טכס?, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏23 באפריל 2012