משומד

(הופנה מהדף מומר)
Disambig RTL.svg המונח "מומר" מפנה לכאן. לערך העוסק בחוטא הנכשל בקביעות בעבירה חמורה, ראו משומד לדבר אחד.
המרתו של שאול התרסי בדרך לדמשק (קאראווג'ו, 1601)

משומד הוא מי שהמיר את דתו מהיהדות לדת אחרת. במרוצת הדורות, בעקבות הצנזורה הנוצרית על ספרי הקודש היהודיים, הומר הכינוי "משומד", שהובן על ידי הנוצרים כגנאי לנצרות, ותחתיו נכתב בכל מקום "מומר", במובן של המרת דת. המילה "משומד" קשורה לשורש ש.מ.ד ולהשמדה.[1] יש שטענו כי היא צורת "שפעל" של הפועל "עמד" או "אמד" במשמעות של טבילה או צלילה (בדומה למילה "אמודאי"), ומקורה בארמית של ארץ-ישראל.[2]

סוגים ומעמדם בהלכהעריכה

בהלכה משמש המושג 'משומד', או בעקבות הצנזורה, 'מומר', לא רק לציון מי שהמיר את דתו במוצהר לדת אחרת, אלא גם למי שעובד עבודה זרה, או שמחלל שבת בפרהסיה.

'מומר' הוא אדם שאינו שומר מצווה מסוימת או שאינו שומר מצוות כלל. מבחינים בין מומר לדבר מסוים, "מומר לדבר אחד". לבין מומר לכל המצוות, "מומר לכל התורה כולה". כמו כן קיימת הבחנה בין מומר שעובר על המצוות בגלל תאוותו, "מומר לתיאבון", לבין מומר שעובר על המצוות בגלל שהוא כופר בהם, "מומר להכעיס".[1]

על השאלה אם המשומד הוא יהודי או שאינו יהודי, הייתה מחלוקת במשך דורות רבים. לפי שיטת רש"י, המשומד הוא יהודי[3], ולפיה נפסק בשולחן ערוך: "ישראל מומר שקידש, קידושיו קידושין גמורים".[4] זו הייתה גם עמדתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג שאמר שהמשומדים נשארים בקדושתם, אך הם "בעלי מומים ויהודים רעים".[5] לעומת זאת, דעת הרדב"ז שמעיקר הדין המשומד נחשב כגוי לכל דבר,[6] ויש שכתבו שאינו בכלל 'אחיך' האמור בתורה. לפי כל הדעות, אם המשומד יחזור בתשובה, הוא יחזור להיות יהודי ללא צורך בגיור.

ברכת למשומדים (למינים)עריכה

  ערך מורחב – ברכת המינים

בתפילת שמונה עשרה נאמר "לַמְּשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה...". במרבית נוסחי התפילה היום השתרש שינוי שנערך מאימת הצנזורה הנוצרית, ובמקום "משומדים" מופיעות המילים "מינים" או "מלשינים" ולעיתים שתיהן. המילים המקוריות מופיעות רק בנוסח האר"י ובנוסח התימני.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • משה ברוך לזבניק, המשֻמד, מסורת עם, ורשה : הוצאת לוין אפשטין, תרע"ד.
  • יוסף ארן, דיוקנו של יהודי משומד, מאזניים, סז, 10, (תשנג) 1993, עמ' 55-59.
  • נפתלי בן מנחם,‬ יחזקאל הוגה,‫ סיני, ס, (תשכז) 1967, עמ' 182-183.
  • אסף תא-שמע, משומד לכל התורה ברמב"ם, גלֻת, ד, (תשנו) 1995, עמ' 291-295.
  • תשובות גדולי אשכנז בעניין גט של משומד, מוריה, ו, י-יא (תשלו) 1976, עמ' 4-12.
  • תשובת רבינו ישראל מברונא בעניין גט של משומד, ‫ מוריה, ו, יב, (תשלו) 1976, עמ' 5-8.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מילון אבן-שושן, הערך: משֻמד. אנציקלופדיה מאיר נתיב, הערך: מומר [או משמד].
  2. ^ כלומר, הפועל "שמד" במשמעות של המרת-דת נגזר מהצורה המוקדמת "שעמד", "להטביל, לגרום למישהו לצלול". על פי ארנסט קליין, מילון אטימולוגי של השפה העברית.
  3. ^ מיהו לא יהודי? - להגדרת יהודי "בן דת אחרת" בחוק השבות, 21 באוקטובר 2010, משרד המשפטים, המחלקה למשפט עברי
  4. ^ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן מ"ד, סעיף ט'
  5. ^ משה חיים אפרים בלאך, הנחשב המשומד ליהודי, המאור, חשון תשי"ח, עמ' 24-27.
  6. ^ שו"ת רדב"ז חלק א' סימן שנא: "דקדושי מומר לאו דאורייתא נינהו אלא משום חומרת אשת איש אמרו מומר שקדש חוששין לקדושיו דמדין תורה הרי הוא כעכו"ם לכל דבריו"

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.