תזמורת פילהרמוניה

תזמורת פילהרמוניה (אנגלית: Philharmonia Orchestra) היא תזמורת סימפונית, שמשכן הקבע שלה הוא לונדון. אכסניית הקבע שלה מאז 1995 היא ברויאל פסטיבל הול. בבריטניה היא משמשת גם כתזמורת הבית באולם דה מונפור, לייסטר ובבורסת הדגן ואילו בצרפת היא מופיעה מדי שנה ב"תיאטר דה שאטלה" בפריז.

תזמורת פילהרמוניה
Philharmonia Orchestra
תאריך ייסוד 1945 עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד וולטר לג
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
מיקום לונדון, הממלכה המאוחדת
אולם קונצרטים רויאל פסטיבל הול
מנצח סאנטו-מתיאס רובלי
פרסים היכל התהילה של גראמי, היכל התהילה של גראמי עריכת הנתון בוויקינתונים
www.philharmonia.co.uk
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

התזמורת נוסדה בשנת 1945 על ידי וולטר לג, ואף כי הופיעה מדי פעם בקונצרט חי, נועדה בעיקר לשמש תזמורת הקלטות בשביל EMI, שלג היה מנהלה. תומאס ביצ'ם הציע לנצח על התזמורת, אך לג דחה את הצעתו.

בשנותיה הראשונות, באו מנצחים רבים, מן הראשונים במעלה בעולם, להקליט עם ההרכב, בהם ארטורו טוסקניני ווילהלם פורטוונגלר. אבל היה זה הרברט פון קאראיין (שלא הורשה לעבוד בגרמניה או באוסטריה בשנים ההן בגלל עברו הנאצי) ששמו נקשר יותר מכל מנצח אחר עם הפילהרמוניה בשנים ההן. קאראיין בנה את התזמורת לאחד ההרכבים המשובחים בעולם והקליט הקלטות לאין מספר, בהן כל הסימפוניות של בטהובן.

בשנת 1954 עזב קאראיין כדי לעמוד בראש הפילהרמונית של ברלין. לג, בחיפושיו אחר מנצח חדש לתזמורת, פנה אל אוטו קלמפרר, שהקריירה שלו הייתה אז בדעיכה. זו התגלתה כהחלטה רבת השראה, ושמו של קלמפרר נקשר לאין הפרד בזה של התזמורת במהלך קיץ אינדיאני של הקלטות מצוינות. בשנת 1959 התמנה קלמפרר למנהל מוזיקלי לכל חייו.

ביום שלישי, 10 במרץ 1964 הודיע לג על כוונתו להשעות את תזמורת פילהרמוניה. במפגש הקלטה עם אוטו קלמפרר כונסה אספה ובה הסכימו הנוכחים פה אחד, שלא יאפשרו לפרק את התזמורת. קלמפרר הכריז בו במקום על תמיכתו וב-17 במרץ 1964 בחרו חברי התזמורת מוסד מנהל משל עצמם ואימצו את השם "תזמורת פילהרמוניה החדשה". קונצרט הפתיחה של תזמורת פילהרמוניה החדשה כפטרונית לעצמה התקיים ב-27 באוקטובר. בקונצרט בוצעה הסימפוניה התשיעית של בטהובן בניצוח קלמפרר, שהיה עכשיו נשיא כבוד של התזמורת.

התזמורת הופיעה עכשיו, בשלטונה העצמי, בהרבה יותר קונצרטים חיים מאשר בתקופת ניהולו של לג. היא המשיכה בשם "תזמורת פילהרמוניה החדשה" ורכשה מחדש את הזכויות לשם "תזמורת פילהרמוניה" בשנת 1977. בשם זה היא נודעת מאז ועד היום.

קלמפרר פרש מניצוח בשנת 1971 אבל המשיך, באופן רשמי, לכהן כמנצחה הראשי עד מותו בשנת 1973. במשך השנתיים הללו החזיק לורין מאזל במשרת מנצח ראשי חבר (1971 - 1973) והיה, למעשה, המנצח בפועל. ריקרדו מוטי היה מנצח ראשי מ-1973 עד 1982; החליף אותו ג'וזפה סינופולי (1984 - 1994). בשנת 1997 קיבל עליו כריסטוף פון דוהנאני את המשרה.

אחרי פרישתו של דוהאני בשנת 2008 החליף אותו בתפקיד אסה-פקה סאלונן מפינלנד. ב-2021 נכנס לתפקיד המנצח הראשי סאנטו-מתיאס רובלי.

הפילהרמוניה היא התזמורת המוקלטת ביותר בעולם, עם יותר מאלף הקלטות.

מנצחים ראשיים

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא תזמורת פילהרמוניה בוויקישיתוף