אשליה אופטית

סוג של אשליה המאופיינת בתפיסה חזותית מוטעית
(הופנה מהדף תעתועי ראיה)

אשליה אופטית (תעתועי ראייה) היא סוג של אשליה המאופיינת בתפיסה חזותית מוטעית של תמונה או צורה. מידע חזותי נאסף בידי העין ומתורגם על ידי המוח. אולם, ישנן דרכים להטעות את המוח, ולגרום לו לתפוס דבר מה באופן מסוים או בצורה מסוימת, על אף שאיננו כזה. חלק מן האשליות נוצרות בגלל מאפייני הקשב במוח.

אשליה אופטית. לריבוע A אותו גוון של אפור כמו לריבוע B
באשליה זו נראה כאילו הילד מחזיק את ראשו בנפרד משאר הגוף
באשליה זו אפשר לראות גולגולת או נערה שמסתכלת במראה

ישנן אשליות גופניות, המתרחשות באופן טבעי, וישנן אשליות הכרתיות, שנוצרות בכוונה כדי לגרום למוח לראות משהו בצורה מוטעית, וזאת על ידי הכרת דפוסי הזיהוי של המוח האנושי ושימוש בתכסיסים שיגרמו למוח 'לראות' דבר בצורה מסוימת, על אף שבעצם הוא לא כך.

כיוון שאשליות קשורות לקלט חושי, הרי שיש אשליות המתרחשות וקשורות ליחסים בין החושים ועיבוד המידע של כל חוש, למשל אפקט מקגורק, פיתומות ו-Double Flash Illusion המערבות את חושי השמיעה והראייה. ברוב האשליות המערבות גם את חוש השמיעה (דומיננטי מבחינת תזמון), חוש הראייה יותר דומיננטי (בפרט מבחינת תפיסת מיקום), ומשפיע על תוצאת האשליה (כמו באפקט מקגורק). The Double Flash Illusion היא מהבודדות בהן השמיעה דומיננטית על הראייה, ומשפיעה על התפיסה החזותית.

אשליה גופנית

עריכה

אשליות גופניות, כמו למשל דמות גרר, היא אשליה אופטית שנוצרת בעקבות צבעים בהירים או כהים מאוד, לסירוגין, או כשלים בעיבוד הנתונים של המוח במקרים של תבניות של צורות, צבעים, או קווים המתחלפים לסירוגין בצורה מהירה מאוד.

בנוסף, ניתן להטעות את העיניים וליצור תמונה תלת־ממדית[1], על ידי ניצול ראיית עומק של העיניים, הדרך שבה מעבדות העיניים תמונות. ניתן ליצור צורות או צבעים שונים, ולגרום לעין לפרש אותם לצורה תלת־ממדית או לצורה מסוימת.

התמונה הלא נכונה במוח נוצרת בעיקר בעקבות הפעלת גירוי מופרז על המוח או העיניים. למוח ולעיניים קשה לדעת איך לפרש דברים מסוימים: צבעים זוהרים מתחלים, תנועה מהירה, צורות מתחלפות לסירוגין, וכיוצא בזה. המוח מתבלבל, ולכן מפרש את המידע שהעיניים מקבלות בצורה מוטעית, והתוצאה היא שאנחנו רואים דבר מה לא כפי שהוא באמת.

אשליה הכרתית

עריכה
 
"נגן האורגן" - מתאר פראידוליה במערת הנטיפים מערת נפטון באלגרו (עיר) (סרדיניה)

אשליות הכרתיות הן לרוב מפורסמות וידועות יותר. בניגוד לאשליות 'טבעיות' המבוססות על דרך עיבוד הנתונים של המוח או העיניים, האשליה ההכרתית היא אשליה 'מלאכותית'. סוג האשליות הזה מבוסס על הבנת מנגנון התפיסה האנושי ועל ניצול מגבלותיו כדי 'לרמות' אותו, ובכך לגרום לו להגיע למסקנות שגויות לגבי הצורה או הצבע שאנו רואים.

בדרך כלל, מחלקים את האשליות ההכרתיות למספר סוגי אשליות: 'אשליות דו משמעות', 'אשליות עיוות', אשליות פרדוקסליות' או 'אשליות בדויות'. לדוגמה, מיראז' היא אשליה שנוצרת כתוצאה מתופעה אופטית טבעית. על אף שזו לא אשליה אופטית, אלא יותר אשליה הכרתית או תפיסתית.

  • אשליות מפותחות, הכוללות תופעות כמו קוביית נקר ואשליית הסורגים (ראו תמונות) אשליות אלה נקראות גם 'אשליות התגלות' בגלל צורה או צבע שמתגלים כאשר מסתכלים בצורה זמן מסוים או בצורה מסוימת. הבנת האשליות האלה יכולה לסייע להבנת ההגבלה ביכולת הזיהוי הוויזואלי של המוח.
  • אשליות דו-משמעות הן תמונות או אובייקטים שניתן לפרש אותם בצורות שונות, ומכל נקודת מבט אחרת תתגלה לנו צורה שונה. בהתאם לזווית ההסתכלות תתגלה לנו צורה שונה. אשליות אלה דומות לאשליות מפותחות.
  • אשליות עיוות הן אשליות שבהן מוצגות אשליות של צבע, צורה, אורך, או רוחב בצורה מסוימת, מה שגורם לנו לחשוב לדוגמה, שריבוע מסוים הוא כהה יותר, או צבע מסוים כהה יותר, על אף שהוא לא. הרבה מהאשליות האלה הין אשליות גופניות, כמו אשליית הקירות העקומים, או אשליית מולר-לייר, המנצלות את הדרך שבה מערכת הזיהוי הוויזואלי במוח מזהה צורות, אורך, ויושר.
  • אשליות פרדוקסליות הן אשליות שבהן רואים דבר מה בלתי מתקבל על הדעת מבחינה הגיונית או בלתי אפשר מבחינה פיזיקלית. למשל, מדרגות שאין להן התחלה ואין להן סוף, או משולש בעל צורה בלתי אפשרית. דוגמאות נוספות לאשליות כאלה, ניתן לראות בעבודותיו של הצייר מאוריץ קורנליס אשר.
  • אשליות בדויות הן אשליות שבהן רואה הצופה דבר לא כמו שהוא במציאות, למשל צבעים מעוותים או גוונים שונים. אשליות אלה נגרמות בדרך כלל על ידי סמים או סכיזופרניה.
  • סוג נוסף של אשליות, פחות מוכרות, הן אשליות שבהן יש התנגשות בין המידע שרואה העין לבין דפוסי החשיבה של המוח.

ישנן גם אשליות שנוצרות על ידי השלמת מידע אוטומטית של המוח (Top-Down Processing[2]), כדי להגיע אל צורות מוכרות, כמו באשליית משולש קניצה.

אשליות אופטיות באמנות

עריכה
 
"מיצב בית דלסטון" מאת ליאנדרו ארליך, מזרח לונדון, אנגליה, יולי 2013. מיצב אינטראקטיבי שבו מראה ענקית שמוצבת בזווית של 45° מעל דגם של חזית בית עירוני ויקטוריאני. הדגם הוא בגודל טבעי ומונח על הקרקע, ונוצרת אשליה אופטית של אנשים מטפסים או תלויים באוויר מחוץ לבניין.

בתחילת המאה ה-20, בתקופת האמנות המודרנית, אמנים רבים השתמשו באפקט האשליה האופטית ביצירותיהם. בין האומנים בזרמים המודרניים ניתן למנות בין היתר את מאוריץ קורנליס אשר, סלבדור דאלי מהזרם הסוריאליסטי, ומרסל דושאן מתנועת הדאדא. בין האמנים העכשוויים ניתן לציין את ליאנדרו ארליך, אמן קונספטואלי, שמשתמש ביצירותיו באמצעים כמו מראות או מים כדי ליצור אשליה אופטית אצל הצופים.

אשליות אופטיות גם מנוצלות במקרים רבים בתעשיית הסרטים, על ידי הטכניקה 'פרספקטיבה מאולצת'.

 
תמונה זאת נראית אמיתית אבל היא בעצם ציור קיר

גלריה

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ראו למשל סטריאוסקופיה ואנגליף 3D.
  2. ^ Top-Down Processing: How It Influences Perception, Verywell Mind (באנגלית)
  3. ^ Hermann Grid, The Illusions Index (באנגלית בריטית)