פתיחת התפריט הראשי

תרגום בשפת הסימנים הישראלית

איציק אדרי, יו"ר ויקימדיה ישראל, נואם בעברית, ומתורגמנית לשפת הסימנים הישראלית, חפצי שריד, מתרגמת את דבריו, 11 בינואר 2019.

תרגום בשפת הסימנים הישראלית (שס"י) לחירשים מבוצע על ידי מתורגמניות השולטות בשס"י, אחרי שהשתלמו בתחום זה במוסד להשכלה גבוהה. השירות ממומן על ידי סל תקשורת וניתן על ידי עמותות ישראליות בדרך של מכרז המבוצע על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.[1]

משנת 2001,[2] סופקו התרגומים לחירשים על ידי אגודת החרשים בישראל (אח"א), עמותת שמע,[3] המכון לקידום החירש בישראל[4] ושמעיה.[5] לחלופין, ניתן השירות על ידי נותני השירות עצמם, כמו ערוצי הטלוויזיה בישראל.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

המתורגמניות הראשונות היו בנות שומעות להורים חירשים (אנ') כמו אביבה גר ואסתר ברק, ותירגמו לפי סטנדרטי הפדרציה העולמית של החירשים (אנ').

באח"א נערך קורס ראשון למתורגמניות בשנת הלימודים ה'תשנ"ה, שבו למדו המתורגמניות על מבנה האוזן, דציבל ואודיוגרמה,[6] תרבות החירשים, שפה מסומנת מול שפת סימנים, ואתיקה בתרגום.[7] באותו הזמן לימדה אוניברסיטת תל אביב חינוך ללקויי שמיעה,[8] ושם למדו גם שפת סימנים, אך זה היה מסלול להוראת ילדים חירשים וכבדי שמיעה בבית הספר ובגן, כולל חינוך בלתי פורמלי, ולא מסלול למתורגמניות שס"י.

בישראל אין חקיקה למתורגמניות, והן פועלות מכוח סל התקשורת. לכך התייחסה לי דן בתגובתה מאפריל 2003 לחירשים וכבדי שמיעה בנושאי תרגום, כשטענה כי עליהם לקדם את העניין.[9]

עם התפתחותו של סל התקשורת, פתחה היחידה ללימודי המשך של בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן תוכנית להכשרת מתורגמניות בשס"י.[10] במסלול זה מלמדת האוניברסיטה את המתורגמנים לפי סילבוס שהיא קבעה, והתוצאה היא מתורגמנית שאיננה עומדת תמיד בציפיות הלקוח החירש, כפי שהציגה בדצמבר 2018 נעמה וייס, מתורגמנית וחברת ועד המתורגמניות, בסרטון[11] שהפיקה כפארודיה על הסרטון So-Low ביוטיוב, שנוצר על ידי השחקן איתי זבולון.[12] בסרטון זה דרשה וייס בין השאר שלא יגעו לה בכתף ולא ידברו איתה בסוף תרגומים, אמרה שאין לה חברים בקהילת החירשים וכבדי השמיעה, אין לה טפסים של סל תקשורת, ואיננה סובלת תרגומי ישיבות.

נוכח היעדר חקיקה למתורגמניות, קבע להן משרד הרווחה כללי אתיקה בנספח ו' למכרז 245/2010 עבור שירותי התרגום. עיקרי הכללים היו:

  • המתורגמנית תגיע בזמן.
  • המתורגמנית תתרגם את הנאמר במלואו, לא תשמיט במכוון חלקים מהנאמר, לא תוסיף מידע על דעת עצמה, ולא תעשה שימוש אישי במידע שקיבלה בעת התרגום.
  • המתורגמנית לא תעדיף צד זה או אחר במהלך התרגום.
  • המתורגמנית תשמור על חיסיון מתורגמנית לקוח.
  • המתורגמנית תשלוט באוצר המילים של שפת הסימנים הישראלית.
  • המתורגמנית תכבד מתורגמניות אחרות.

כמו כן הקים משרד הרווחה ועדה מייעצת שבה חברים נציגי אגף השיקום במשרד הרווחה, משרד החינוך, ארגוני החירשים, מתורגמנים והמוסד לביטוח לאומי. בראש הוועדה נמצאת קלינאית התקשורת הארצית של משרד הרווחה.[13]

בעניין זה פנו בכתב בשנת 2016 חבר הכנסת אילן גילאון וד"ר לורה ורטון[14] אל שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ, וציינו בפניו כי מחויבות המתורגמנית ללקוח צריכה להיות כמו מחויבותו של עורך דין ללקוחו, גם אם נשכרה המתורגמנית על ידי נותן השירות.[15] בהמשך, הודיע במאי 2019 ארגון המתורגמנים לשפת הסימנים הישראלית על השקת מיזם מתורגמן חונך, שבו יקבל מתורגמן חדש או חוזר ליווי של מתורגמן ותיק.[16]

בפברואר 2019 הפיקו מתורגמניות סרטון בשם "מאמא תרזה", שבו סיפרו על תגובות נפוצות של שומעים לעבודתן.[17]

תרגום לחירשים עיווריםעריכה

בישראל, התרגום לחירשים עיוורים נעשה בדרך כלל על ידי מתורגמנים חירשים, הנקראים בשפה מקצועית "מעתיקים", משום שהם מעבירים את שפת הסימנים במגע עם ידי החירשים עיוורים.[18] הלן קלר למדה את שפת הסימנים האמריקאית באיות על כף ידה, והמילה הראשונה שלמדה הייתה מים.[19][20] בישראל, חירשים עיוורים מקבלים תרגום בשפת הסימנים עצמה ולא באיות, משום שרובם מכירים את שפת הסימנים מהזמן שבו ראו, ושפת הסימנים מהירה מאיות. ניתן לתרגם לחירשים עיוורים גם משחק כדורגל בשידור חי.[21] יש חירשים עיוורים המעדיפים שיכתבו להם אותיות רגילות על כף ידם.[22]

תרגום בעולםעריכה

נישטה דודז'ה, מיס הודו החירשת 2018 ומיס אסיה החירשת 2018 הלומדת לתואר MA בכלכלה ושולטת באנגלית ובהינדית, אמרה בראיון למגזין נגישות בהודו כי בהודו יש 250 מתורגמנים מוסמכים לאוכלוסייה המונה כ-7 מיליון חירשים וכבדי שמיעה, כאשר בארצות הברית יש כ-16 אלף מתורגמנים לאוכלוסייה המונה כשליש.[23]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מכרז 245/2010 למתן שירותי תרגום/תמלול והעתקת סימנים, באתר משרד הרווחה, 13 בספטמבר 2010.
  2. ^ אהרון 33 (אהרון עיני, יו"ר אח"א), לנועם וערן ולכל מתעניינים בתוצאות מאבק, בפורום החירשים וכבדי השמיעה בוואלה, 20 באפריל 2001.
  3. ^ אתר עמותת שמע.
  4. ^ אתר עמותת המכון לקידום החרש.
  5. ^ אתר עמותת שמעיה.
  6. ^ הסבר על אודיוגרמה.
  7. ^ wikiHow Staff, How to Become an Interpreter for the Deaf and Hard of Hearing, wikiHow website (באנגלית).
  8. ^ חינוך ללקויי שמיעה באוניברסיטת תל אביב.
  9. ^ לי דן, תגובה על התרגום, מתורגמניות, וחירשים, וואלה!, "אתם אלו שצריכים לפעול, להזיז, לקום מהכיסא ולנער את הארגון או האחראים! אם אתם לא תעשו אף אחד לא יעשה בשבילכם", ‏22 באפריל 2003.
  10. ^ תוכנית להכשרת מתורגמנים ביחידה ללימודי המשך בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן.
  11. ^ סולואו מתורגמניות שפת סימנים, בעמוד הפייסבוק של Naama Weiss, ‏18 בדצמבר 2018 (אורך: 3:38).
  12. ^   So-Low Haifa 2018‏ 23 באוקטובר 2018, בביצוע איתי זבולון, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:25).
  13. ^ הוועדה המייעצת לקוד האתיקה לתרגום שפת הסימנים הישראלית, באתר כל-זכות.
  14. ^ ד"ר לורה ורטון באתר מרצ.
  15. ^ פניית ח"כ גילאון וד"ר ורטון אל שר הרווחה מיום 4 בפברואר 2016, עם העתק לנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
  16. ^ אנו שמחות לבשר על פתיחת פרויקט חדש שייצא לפועל בשבוע הבא – "פרויקט מתורגמן חונך", בעמוד הפייסבוק של מלאח – ארגון מתורגמנים לשפת הסימנים הישראלית, 10 במאי 2010.
  17. ^ מאמא תרזה, בעמוד הפייסבוק של המתורגמניות, 22 במאי 2017 (אורך: 2:47 דקות), שמות המתורגמניות מופיעים בסוף הסרטון.
  18. ^ שפת סימנים במגע, באתר של מכון בית דוד.
  19. ^ ענת בלזברג, מעל דפי ההיסטוריה: הלן קלר, באתר ynet, 10 במרץ 2008.
  20. ^ Helen Keller's Moment, The Attic, "עמדתי שקטה, מלוא תשומת ליבי נתונה לתנועות אצבעותיה, ומסתורין השפה נגלה לי. ידעתי שמ-י-ם כוונו לדבר הנפלא והקריר שזרם על ידי". (באנגלית).
  21. ^   Deaf-Blind guys watched OSU vs ND football game, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 7:49), Dawn Watts, מדקה 3:20 ואילך, מספרים המתורגמנים בשפת הסימנים האמריקאית על תרגום לחירשים עיוורים, 6 בינואר 2016.
  22. ^ כתיבת אותיות רגילות על כף היד, באתר של מכון בית דוד.
  23. ^ Sukirti Gupta, Nishtha Dudeja – First Indian to Win Miss Deaf Asia, Ability Magazine, Dudeja: "In India, there are only 250 certified sign language interpreters for a hearing impaired population of about 7 millions, as compared to about 16,000 interpreters in USA with less than one-third population". (באנגלית).