תרסה מאווילה
תרסה מאווילה (Teresa de Ávila; 28 במרץ 1515 - 4 באוקטובר 1582) הייתה נזירה, מיסטיקאית, קדושה ודוקטור של הכנסייה הקתולית. הייתה דמות מרכזית בקונטרה-רפורמציה ככותבת וכסמל, וייסדה את מסדר הכרמליתיות היחפות. חיה במאה ה-16 בספרד.
![]() | |
תרסה הקדושה מאווילה של פטר פאול רובנס | |
לידה |
28 במרץ 1515 ספרד ![]() |
---|---|
פטירה |
4 באוקטובר 1582 (בגיל 67) ספרד ![]() |
קדוש עבור | נצרות קתולית, נצרות לותרנית, השיתוף האנגליקני |
תארים | דוקטור של הכנסייה |
ביאטיפיקציה | 24 באפריל 1614, רומא על ידי פאולוס החמישי |
קאנוניזציה | 12 במרץ 1622, רומא על ידי גרגוריוס החמישה עשר |
חג | 12 באוקטובר |
פטרונית של | ספרד |
![]() ![]() |
קורות חייםעריכה
טֶרֶסָה סַנְצֶ'ס דֶה סֶפֶּדָה אי אַאוּמַדָה בתם של ביאטריץ ד'אווילה אי אאומדה ואלונסו סנצ'ס דה ספדה, נולדה ב-28 במרץ 1515 באווילה. לטרסה היו שורשים יהודיים: הסב מצד האב היה מהאנוסים.
חזיונותיה וכתביהעריכה
תרסה חוותה כמה התגלויות. היא כתבה שירה ומדיטציות עמוקות לחיבור האדם עם נפשו ואלוהיו (מדיטציה לפי החלטת האקדמיה בּוֹנְנוּת). היא גם כתבה את הספר "המצודה הפנימית" המסמלת את ההגנה שבחיפוש האמת הפנימית מפני הרוע שבחוץ. (בתבליט המוצב בכנסיית המנזר סטלה מאריס בחיפה, נראית המצודה הפנימית שנמצאת באווילה ומעליה יונה המסמלת את רוח הקודש).
ספרה הטירה הפנימית בתרגום עברי של דניס הרן בן-דור הופיע בחדקרן הוצאה לאור בשנת 2015.
ציטוט כתיבתהעריכה
"אֱלֹהִים, אַתָּה יוֹדֵעַ טוֹב מִמֶּנִי עַצְמִי שֶׁאֲנִי מִזְדַקֵן וְיוֹם אֶחָד אֶהְיֶה אָדָם זָקֵן. שְׁמוֹר אוֹתִי מִפְּנֵי הָהֶרְגֵּל הָהַרְסָנִי לוֹמַר מַשֶׁהוּ עַל כָּל נוֹשׂא וּבְכל הִזְדַּמְנּות. שַׁחְרֵר אוֹתִי מִפְּנֵי התאֲוה לְאַרְגֵּן אֶת עִנְיָניהֶם שֶׁל אֲחֵרִים. עֲשֵׂה אוֹתִי חוֹשֵׁב אַךְ לֹא מְדֻכְדָךְ. עוֹזֵר אַךְ לֹא שְׁתַלְּטָן. עִם מַאֲגר הַחָכְמָה הַגָּדוֹל שֶׁלּי, נִרְאֶה לִי טִפּשִׁי שֶׁלֹא לְהִשְׁתַּמשׁ בְּכֻלּוֹ, אַךְ אַתָּה הַיּוֹדֵעַ, אֱלּהִים, שֶׁאֲנִי זָקוּק לַחֲבֵרִים לִקְרַאת הַסּוֹף. שְׁמוֹר אֶת מַחְשַׁבְתִּי חָפְשִׁיָּה מִיֶּדַע מְיֻתָּר שֶׁל אֵין קֵץ פְּרָטִים, וְתֵן לִי כְּנָפַיִּם לְהַגִּיעַ לָעִקָּר. נְצוֹר אֶת לְשׁוֹנִי לְגַבֵּי יִסּוּרַי וּמַכְאוֹבַי, הֵם מִתְרַבִּים מְאֹד, וְהַחֵשֶׁק לְסַפֵּר עֲלֵיהֶם הוֹפֵךְ מָתוֹק יוֹתֵר וְיוֹתֵר כְּכָל שֶׁהַשָּׁנִים חוֹלְפוֹת. אֵינִי מֵעֵז לְבַקֵשׁ אֶת הַחֶסֶד לֵהָנוֹת מִסִּפּוּרֵי כְּאֵבֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים, אַך עֲזוֹר לִי לָשֵׂאת אוֹתָּם בְּסַבְלָנוּת. אֵינִי מֵעֵז לְבַקֵשׁ זִכָּרוֹן טוֹב יוֹתֵר, אַך אֲנִי מִתְפַּלֵל לְיֶתֶר עֲנָוָה וּלְפָחוֹת בִּטָחוֹן גַּאֲוְתָּנִי כַּאֲשֶׁר זִכְרֹונִי מִתְנַגֶּשׁ עִם זִכְרוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים. לַמֵּד אוֹתִי אֶת הַשִּעוּר הַמְּפֹאָר שֶׁלְעִתִּים אֲנִי עָשׂוּי לִטְעוֹת. שְׁמוֹר אוֹתִי חָבִיב בְּמִדָּה מִתְקַבֶּלֶת עַל הַדַּעַת. אֵינִי רוֹצֶה לִהְיוֹת קָדוֹשׁ, עִם כַּמָּה מֵהֵם כֹּה קָשֶׁה לִחְיוֹת, אַךְ אָדָם זָקֵן מַר נֶפֶשׁ הוּא אַחַת מִיְצִירוֹת הַפְּאֵר שֶׁל הַשָׂטָן. תֵּן לִי אֶת הַיְּכֹלֶת לִרְאוֹת דְבָרִים טוֹבִים בִּמְקוֹמוֹת בִּלְתִּי צְפוּיִים, וּלְגַּלוֹת כִּשָׁרוֹן בַּאֲנָשִׁים בִּלְתִּי צְפוּיִים. וְהַעֲנֵק לִי, אֱלֹהִים, אֶת הַחֶסֶד לִהְיוֹת מְסֻגָּל לוֹמַר לָהֶם זֹאת"[1].
תהליך הקדשתהעריכה
- תרסה הוכרזה כמבורכת ב-24 באפריל 1614 על ידי האפיפיור פאולוס החמישי.
- ב-1617 הוכרזה כפטרונית של ספרד.
- ב-12 במרץ 1622 הוכרזה כקדושה על ידי האפיפיור גרגוריוס החמישה עשר.
דמותה בתרבות ובאמנותעריכה
- היצירה המפורסמת ביותר שנוצרה בהשראתה היא האקסטזה של תרזה הקדושה קבוצת פסלים שיצר הפסל האיטלקי ג'ובאני לורנצו ברניני בין השנים 1647 - 1652. היצירה נמצאת בכנסיית סנטה מריה דלה ויטוריה ברומא והיא נחשבת לאחת מיצירות הבארוק הידועות ביותר.
- תרסה היא הדמות המרכזית באופרה "ארבעה קדושים בשלוש מערכות" ( Four Saints in Three Acts) של וירג'יל תומסון לפי ליברית של גרטרוד שטיין.
- תרסה היא נושא השיר "Theresa's Sound-World" של להקת הרוק האלטרנטיבי סוניק יות'.
- תרסה היא נושא הפואמה "ברייקדאנסינג" (Breakdancing) של המשוררת יורי גרהאם (Jorie Graham).
- תרסה היא מושא הבלדה The Humility of St. Teresa of Ávila, מאת המשוררת האמריקאית רושל הארט.
לקריאה נוספתעריכה
- אפי זיו, הצופן הנוצרי באמנות, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, 2015, עמ' 352-350, ISBN 978-965-566-137-8
קישורים חיצונייםעריכה
- על תרסה מאווילה וכתביה באתר חדקרן הוצאה לאור
הערות שולייםעריכה
- ^ מתוך הספר "בואי אמא" 2004 מאת לאה נאור וגם בספר "לסקוב - ביוגרפיה" 1988, מאת ד"ר מרדכי נאור הוצאת כתר והוצאת משרד הביטחון