תרעומת

לא ציינת את שם הערך המורחב. מידע נוסף ניתן למצוא כאן.במשפט העברי, תרעומת הוא מונח בו משתמשים חז"ל בכמה מקומות לתאר את ההשלכות המשפטיות של פעולה שאינה גורמת נזק ממוני אך גורמת לעוגמת נפש. ההשלכות המשפטיות של דין זה אינן ברורות, חז"ל אינם טורחים לפרש את המשמעות המשפטית של המונח תרעומת, אך מצד שני הם טורחים לברר באילו מקרים חל דין זה. רבי ישראל מסלנט מפרש שמשמעות המונח תרעומת הוא שישנה חובת פיוס של הפוגע על המתרעם,[1] בעל הדרכי חושן פוסק להלכה שלמתרעם מותר להוציא דיבה על הפוגע.[2]

הנידון התלמודיעריכה

במשנה נאמר: "השוכר את האומנין והטעו זה את זה אין להם זה על זה אלא תרעומות".[3] כלומר, במקרה זה, התרעמות חלה כאשר בעל הבית או הפועלים מבצעים הפרת אמון ומבטלים את ההסכם ביניהם.

בתלמוד מוסבר כי מהמילים "והטעו זה את זה" מופנות כלפי שני פועלים המטעים זה את זה, כלומר - שליח של בעל הבית המטעה את הפועלים. הגמרא מציעה ארבע אפשרויות מהו המקרה המדובר:[4]

אפשרות ראשונה: בעל הבית מבקש מהשליח לשכור פועלים בשלושה זוזים והשליח אומר לפועלים שבעל הבית רוצה לשכור אותם בארבעה זוזים,[5] הפועלים מתרעמים כי הם חשבו שהם מקבלים ארבעה זוזים אך לבסוף הם קיבלו שלושה, הם יכולים לטעון שאילו ידעו שבעל הבית משלם שלושה הם היו טורחים ומוצאים עבודה ששכרה ארבעה זוזים.

אפשרות שנייה: לפועלים יש שדה משלהם והם טוענים שאילו היו יודעים שבעל הבית משלם רק שלושה זוזים הם היו מעדיפים לעבוד בשדה שלהם.

אפשרות שלישית: מכיוון שהפועלים חשבו שהם מקבלים ארבעה זוזים הם עבדו עבודה ששווה ארבעה זוזים, הם מתרעמים כי אילו ידעו שבעל הבית משלם שלושה, הם לא היו עובדים עבודה באיכות של ארבעה זוזים.

אפשרות רביעית: מדובר במקרה שבעל הבית ביקש מן השליח לשכור פועלים בארבעה זוזים, והשליח שכר פועלים בשלושה זוזים, לכאורה לפועלים לא אמורה להיות תרעומת, מכיוון שהם הסכימו לקבל שלושה זוזים, אך בכל זאת הגמרא מצטטת את הפסוק "אַל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו".[6] כלומר למרות שהם הסכימו לקבל שלושה זוזים, מגיע להם לקבל את הזוז הרביעי.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 'אור ישראל', נתיבות אור, עמ' 210
  2. ^ דרכי חושן, ח"א עמ' ש
  3. ^ משנה, מסכת בבא מציעא, פרק ו', משנה א'.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ע"ו, עמוד ב'
  5. ^ מדובר במקרה שהשליח אומר "שכרכם על בעל הבית", במידה והוא אומר "שכרכם עלי" השליח נדרש לשלם את ההפרש
  6. ^ ספר משלי, פרק ג', פסוק כ"ז
  ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.