פועל (משפט עברי)

במשפט העברי, פועל הוא אדם שנשכר לעשות מלאכה לאדם אחר. ההלכה מחלקת בין שני סוגי פועלים: פועל שכיר, שנשכר לעבוד עבודה במשך זמן מסוים והתשלום המשולם לו הוא עבור העבודה, לעומת קבלן, שהתשלום שמקבל הוא עבור התוצאה, הוא נשכר כדי לעשות מלאכה מסוימת, והוא יכול להחליט בעצמו מתי לעשות אותה.

ההבדל בין שכירות לקבלנותעריכה

בספר תרומת הדשן[1] נכתב שפועל ששכרו אותו להפיק סכום מסוים של חביות יין, גם אם מכורח השעה הוא נאלץ להפיק אותן מכרמי הענבים בזמן הבציר הוא נחשב לקבלן, שכן התשלום הוא עבור התפוקה ולא עבור העבודה. לעומת זאת, אם תובעים ממנו לעשות פעולה מסוימת בזמן מסוים בדווקא, נחשב העבודה לשכירות ולא לקבלנות, כך קובע הנתיבות המשפט[2].

כללי שכירותעריכה

מכיוון שעבודתו של פועל דומה יותר לעבדות, בכך שהוא משולם עבור העבודה ולא עבור התפוקה, וכל אשר יפיק בזמן העבודה שייך לבעל הבית גם אם שווה בהרבה מהתשלום, דבר המנוגד לאמירת התורה "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם", - "ולא עבדים לעבדים"[3] קבעו חז"ל כי פועל יכול לחזור בו אפילו באמצע היום[4], כך שמלכתחילה נמצא שההתחייבות לפועל היא כאילו לא חל שום שעבוד על הפועל בשעת העבודה וממילא אינו דומה לעבד. וזאת בשונה מפועל קבלן השוכר בו שלמרות שאם כאשר הוא חוזר בו בזמן שאין בעל הבית יכול לשכור פועל אחר, הוא גורם נזק לבעל הבית אינו חייב לשלם כי הוא נחשב רק גרמא בנזיקין, מותר לבעל הבית להטעות אותו ולומר לו שישלם לו שכר כפול ולמעשה לא לשלם, או לשכור פועלים אחרים ולשלם את שכרן מתשלומי הפועל על השעה שכבר עבד או מכליו של השוכר שבאו לידו של בעל הבית[5].

כללי קבלנותעריכה

פועלי קבלנות שחזרו בהם מהסכם העבודה היום העבודה או שהמעביד חזר בו, כך שהפועל שחשב שיש לו עבודה מובטחת ליום זה צריך לחזר אחרי עבודה אחרת, או בעל הבית שחשב שיש לו פועלים צריך לטרוח בזמנו הקצוב לחפש פועלים, מכיוון שהפועלים עדיין לא התחילו לעבוד לא חל מעשה קניין המשעבד את הפועלים לבעל הבית ואת בעל הבית לפועלים ואין להם זה על זה אלא תרעומת. אם הפועלים התחילו לעבוד, הם לא יכולים לחזור בהם על פי ההלכה ואם חזרו בהם חלים עליהם קנסות שונים כדי לפצות את בעל הבית על הנזק. אך אם יש פועלים אחרים במקום הם יכולים לומר לבעל הבית שיזכור מפועלים אלו, ואין להם זה על זה אלא תרעומת.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ סימן שכט.
  2. ^ רסד, סק"ח.
  3. ^ יוקרא כה נה
  4. ^ בבא מציעא יב א
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ע"ו, עמוד ב' ע"ז