Discovery (אלבום של דאפט פאנק)
Discovery (בעברית: דיסקברי) הוא אלבומם השני של צמד האלקטרוני הצרפתי, דאפט פאנק, שיצא לאור ב-12 במרץ 2001 על ידי וירג'ין רקורדס. בניגוד לאלבום הבכורה של הצמד, "Homework", אשר התאפיין בצלילי האוס-טכנו גסים ומתכתיים, אלבום זה הציג סגנון מוזיקלי מפתיע של סינת'-פופ ודיסקו. השינוי הדרסטי בסגנון ספג ביקורות לא מעטות, הן מצד קהל המעריצים הוותיק והן מצד הביקורת, אך בחלוף הזמן, נעשה אלבום זה לאחד מהאלבומים המוערכים ביותר בז'אנר. תומא בנגלטר תיאר את Discovery כחקירה של מבני שירים, צורות מוזיקליות ונוסטלגיה ילדותית, בהשוואה למוזיקה האלקטרונית ה"גולמית" של Homework.
 | ||||||
| אלבום אולפן מאת דאפט פאנק | ||||||
| יצא לאור | 2001 | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| הוקלט | 1999-2000 | |||||
| סוגה | סינת'-פופ • האוס • דיסקו • פאנק • אלקטרו-פאנק | |||||
| שפה |
אנגלית  | |||||
| אורך | 61:01 | |||||
| חברת תקליטים | וירג'ין רקורדס | |||||
| הפקה | דאפט פאנק | |||||
| ||||||
| ||||||
  | ||||||
Discovery הוקלט בביתו של בנגלטר בפריז בין השנים 1998 ל-2000. הוא כולל סמפלים נרחבים, חלק מהסמפלים הם מתקליטים ישנים יותר, בעוד שאחרים הוקלטו על ידי דאפט פאנק. המוזיקאים האלקטרוניים רומנטוני, טוד אדוארדס ו-DJ Sneak שיתפו פעולה בכמה שירים. עבור הקליפים, דאפט פאנק פיתחו קונספט שכלל מיזוג של מדע בדיוני עם תעשיית הבידור. בהשראת אהבת הילדות שלהם לאנימה יפנית, הצמד שיתף פעולה עם לייג'י מאטסומוטו כדי להפיק את אינטרסטלה 5555, סרט אנימה שהאלבום שומש כפסקול.
לפני שחרורו של Discovery, דאפט פאנק אימצו את הפרסונה הרובוטית שלהם. הם גם השיקו את Daft Club, אתר שהציג שירים בלעדיים וחומרי בונוס אחרים. Discovery זכה להצלחה ביקורתית ומסחרית, והגיע לשיא במספר מצעדים בינלאומיים עם יציאתו. המבקרים שיבחו את דאפט פאנק על כך שחידשו במוזיקת האוס כפי שעשו עם Homework. מהאלבום יצאו שישה סינגלים, "One More Time" היה המצליח ביותר שלה, והפך ללהיט מועדונים. בשנת 2020, הרולינג סטון כלל את Discovery במקום ה-236 ברשימה המעודכנת של "500 האלבומים הטובים ביותר בכל הזמנים".[1] מגזין Spin כלל את האלבום במקום הרביעי ברשימת "300 האלבומים הטובים ביותר ב-30 שנים האחרונות (1985–2014), שנערך בשנת 2015.[2]
רקע
עריכהלאחר יציאת אלבום הבכורה שלהם, Homework, תומא בנגלטר וגי-מנואל דה הומם-קריסטו בילו את רוב שנת 1997 בסיבוב הופעות ב-Daftendirektour.[3] במחצית הראשונה של 1998, הצמד התמקד בלייבלים האישיים שלהם, תוך כדי עבודה על אוסף הווידאו D.A.F.T.: A Story About Dogs, Androids, Firemen and Tomatoes. בשנים 1999 ו-2000, זמנם התחלק בין יצירת מוזיקה עבור חברות התקליטים שלהם לבין הקלטת Discovery. בנגלטר ציין כי Homework השפיע על אמנים רבים אחרים לחקות את הצליל שלו, מה שגרם לדאפט פאנק לחפש כיוון אחר כדי לבדל את עצמם טוב יותר.[3]
שמו של האלבום
עריכהישנם אנשים המפרשים את שמו של האלבום כ-"Very Disco" ("מאוד דיסקו" וגם אנגרמה של Discovery) עקב ההשפעה הברורה של מוזיקת הדיסקו על אלבום זה. עם זאת, תומא בנגלטר, מחצית מהצמד, בריאיון למגזין הצהיר אחרת:
האלבום ותכניו קשורים באופן הדוק לילדות שלנו ולזיכרונות שלנו מהתקופה הזאת. אפשר לראות זאת גם כמערכת יחסים שלנו עם הזמן ההוא. האלבום הוא פחות מחווה למוזיקה של 75'-85' ויותר התמקדות על התקופה בה היינו בני אפס עד עשר. כאשר היית ילד, לא שפטת או ביקרת מוזיקה. אהבת מוזיקה כי פשוט אהבת אותה ולא התעניינת האם זה נראה מגניב או לא. לעתים, אפילו התחברת לאלמנט אחד בשיר, כמו צליל גיטרות. האלבום הספציפי הזה מסתכל על המוזיקה בגישה כיפית, מהנה וצבעונית, בלי לשאול יותר מדי שאלות. כל הרעיון מתבסס על קשר כנה, פשוט ואמיתי שיש לך עם המוזיקה ברגע שאתה פותח את הלב שלך אליה.
הקלטה
עריכהדאפט פאנק הקליטו את Discovery באולפן שלהם, Daft House, בביתו של בנגלטר בפריז, צרפת. העבודה החלה בשנת 1998 ונמשכה שנתיים.[4] בנגלטר והומם-קריסטו יצרו מוזיקה ביחד ובנפרד, בתהליך דומה ל-Homework.[3] במקום להסתמך על מכונות התופים האופייניות למוזיקת האוס, הרולנד TR-808 וה-TR-909, דאפט פאנק השתמשו ב-LinnDrum ו-Sequential Circuits Drumtraks.[3] הם השתמשו בסמפלרים כולל Akai MPC ו-E-mu SP-1200, ופסנתרים חשמליים: פנדר רודס וורליצר, ווקודרים: Roland SVC-350 וסולן DigiTech, ואפקטים שונים של פאז'ר. הם השתמשו בתוכנה לתיקון גובה הצליל אוטו-טיון בשירה "באופן שהיא לא תוכננה לעבוד".[3] בנגלטר אמר: "אנחנו מעוניינים לגרום לדברים להישמע כמו משהו אחר ממה שהם. יש גיטרות שנשמעות כמו סינתיסייזרים, ויש סינתיסייזרים שנשמעים כמו גיטרות".[3]
אחד השירים הראשונים שיצאו מהסשנים של האלבום, "One More Time", הושלם בשנת 1998 ונשאר "יושב על מדף" עד ליציאת הסינגל שלו בשנת 2000. לאחר שהשלימו את "Too Long" בשלב מוקדם של הפקת האלבום, דאפט פאנק החליטו שהם "לא רוצים לעשות עוד 14 רצועות האוס" באופן שבו הז'אנר מוגדר בדרך כלל, ולכן החליטו לשלב מגוון סגנונות לאלבום.[5][6] האלבום כולל השתתפויות של רומנטוני, טוד אדוארדס ו-DJ Sneak. הומם-כריסטו ציין כי רומנטוני ואדוארדס היו שניים מהמפיקים שהשפיעו רבות על דאפט פאנק. הצמד רצה לעבוד איתם על Homework, אך התקשה לשכנע אותם לעשות זאת מכיוון שדאפט פאנק עדיין היו אלמונים יחסית.[3] DJ Sneak כתב את המילים לשיר "Digital Love" וסייע בהפקת השיר.[4]
אינטרסטלה 5555
עריכה
ערך מורחב – אינטרסטלה 5555
ב-2003, דאפט פאנק, יחד עם יוצר האנימה היפני לייג'י מאטסומוטו, הוציאו לאקרנים את סרט האנימה, אינטרסטלה 5555. הסרט אשר נתפר סביב אלבום דיסקברי, הציג את סיפורם של להקת פופ חייזרית, חטיפתם לכדור הארץ והצלתם. כל סצנה בסרט תפורה למידותיה של הרצועה המתאימה באלבום הן בעלילה ובמילים והן בקצב ואווירה. סרט זה ייחודי ביותר עקב העובדה שמעטים הם הסרטים, אשר נתפרים סביב פסקולם ולא ההפך.
רשימת רצועות
עריכה| Discovery | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מס' | שם | משך | |||||||
| 1. | One More Time(סומפל מ- "More spell on you" של אדי ג'ונס בשיתוף עם יוצר ההאוס האמריקאי רומנטוני) |
5:20 | |||||||
| 2. | Aerodynamic |
3:27 | |||||||
| 3. | Digital Love(סומפל מ-"I Love You More" של ג'ורג' דיוק בשיתוף עם התקליטן DJ Sneak) |
4:58 | |||||||
| 4. | Harder, Better, Faster, Stronger(סומפל מ-"Cola Bottle Baby" של אדווין בירדסונג) |
3:45 | |||||||
| 5. | Crescendolls(סומפל מ-"Can You Imagine" של Little Anthony & The Imperials) |
3:31 | |||||||
| 6. | Nightvision |
1:44 | |||||||
| 7. | Superheroes(סומפל מ-"Who's Been Sleeping In My Bed" של בארי מנילו) |
3:57 | |||||||
| 8. | High Life |
3:22 | |||||||
| 9. | Something About Us |
3:51 | |||||||
| 10. | Voyager |
3:47 | |||||||
| 11. | Veridis Quo |
5:44 | |||||||
| 12. | Short Circuit |
3:26 | |||||||
| 13. | Face to Face(בשיתוף עם יוצר ההאוס האמריקאי טוד אדוארדס) |
3:58 | |||||||
| 14. | Too Long(בשיתוף עם יוצר ההאוס האמריקאי רומנטוני) |
10:00 | |||||||
משך כולל: |
60:50 | ||||||||
קרדיטים
עריכהכל הקרדיטים שלהלן לקוחים מהערות האלבום.
- דאפט פאנק - שירה (שירים 3, 4, 9), ווקודר, רצפים, סמפלינג, סינתיסייזרים, פסנתר חשמלי וורליצר, גיטרות, בס, טולקבוקס, מכונות תופים, הפקה, קונספט, ניהול אמנותי
- רומנטוני - שירה (שירים 1, 14), קופרודוקציה (רצועה 14)
- טוד אדוארדס - שירה וקופרודוקציה (רצועה 13)
- נילש פאטל – מאסטרינג
- אלכס ומרטין - קונספט ניהול אמנותי
- סדריק הרבט - קונספט ניהול אמנותי
- גילדס לואיק - קונספט, ניהול אמנותי
- סיימון סקוט - קונספט, ניהול אמנותי
- דניאל ונגארד - קונספט, ניהול אמנותי
- פדרו וינטר - קונספט, ניהול אמנותי
- מיטשל פיינברג - תמונות מתכת נוזלית
- לואיס סאנצ'יס - צילום פסנתר
- טוני גרדנר, אלתריאן - הנדסת ביוניקה
- טאמיוקי "ספייק" סוגיאמה - מחבר טוקיו
קישורים חיצוניים
עריכה
מידע על האלבום Discovery באתר MusicBrainz
מידע על האלבום Discovery באתר AllMusic
האלבום Discovery באתר Discogs
האלבום Discovery באתר ספוטיפיי
האלבום Discovery באתר דיזר
האלבום Discovery באתר אפל מיוזיק
האלבום Discovery באתר יוטיוב- דאפט פאנק - האתר הרשמי
- Discovery - ביקורת באתר MOOMA
- ביקורת על Discovery, באתר השרת העיוור (עותק שמור)
- כיצד מיקססו דאפט פאנק את אלבומם? (באנגלית)
.svg){kind=logo}
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
עריכה- ^ Rolling Stone, Rolling Stone, The 500 Greatest Albums of All Time, Rolling Stone, 2020-09-22 (באנגלית אמריקאית)
- ^ SPIN Staff, The 300 Best Albums of the Past 30 Years (1985-2014), SPIN, 2015-05-11 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 ROBOPOP, web.archive.org, 2008-05-03
- ^ 1 2 15 Things You Didn't Know About Daft Punk's Discovery, web.archive.org, 2017-10-06
- ^ MTVe.COM | DAFT PUNK EMBARK ON A VOYAGE OF DISCOVERY, web.archive.org, 2006-03-27
- ^ Condé Nast, Daft Punk: Cover Story Outtakes, Pitchfork, 2013-05-15 (באנגלית אמריקאית)