המבקר סקוט ינאו מאתר Allmusic העניק לאלבום 4 כוכבים מתוך 5, באמרו "סט עדין זה מוצא את ברטון וקוריאה מעוררי השראה זה לזה באמצעות אלתור מלודי וספונטני מאוד. כדאי להקשיב היטב"[2]. האלבום זכה להצלחה ניכרת, והגיע למקום ה-14 במצעד אלבומי הג'אז של בילבורד[5]. במגזין All About Jazz האמריקני נכתב על האלבום כי "דואט משקף הרבה מהניסויים הקומפוזיציוניים של קוריאה עם הפרויקטים האחרים שלו, אך כתמיד, הפסנתרן מצא דרכים לפשט את המוזיקה מבחינה אינסטרומנטלית, אך עם זאת ובאופן פרדוקסלי הצליח לעסוק ברמה מורכבת יותר, בצמד שלו עם ברטון"[6].
| 1. |
Duet Suite |
15:41 |
| 2. |
Children's Song No. 15 |
1:15 |
| 3. |
Children's Song No. 2 |
0:56 |
| 4. |
Children's Song No. 5 |
1:14 |
| 5. |
Children's Song No. 6 |
2:13 |
| 6. |
Radio |
5:15 |
| 7. |
Song to Gayle |
7:13 |
| 8. |
Never |
7:37 |
| 9. |
La Fiesta |
10:17 |
- ^ ECM 1140, web.archive.org, 2010-12-03
- ^ 1 2 סקוט ינאו, ביקורת על האלבום באתר Allmusic
- ^ ריצ'רד קוק ובריאן מורטון, The Penguin Guide to Jazz Recordings, ספרי פינגווין 2008, עמ' 204
- ^ ג'יי סוונסון, The Rolling Stone Jazz Record Guide, רנדום האוס/רולינג סטון 1985, עמ' 34
- ^ Duet: Chick Corea & Gary Burton - Chick Corea, Gary Burton | Awards | AllMusic (באנגלית), נבדק ב-2021-08-20
- ^ Duet | Chick Corea (באנגלית אמריקאית)
.jpg)
[2]
מידע על האלבום Duet באתר MusicBrainz
מידע על האלבום Duet באתר AllMusic
האלבום Duet באתר Discogs.svg){kind=logo}
