Fire and Ice
אש וקרח הוא אחד משיריו הפופולריים של המשורר רוברט פרוסט. השיר פורסם בשנת 1920 בירחון הארפרז ובשנת 1923 בספרו הרביעי, ניו המפשייר.
מילות השיר עריכה
מילות השיר[1]:
Some say the world will end in fire,
Some say in ice.
From what I've tasted of desire
I hold with those who favor fire.
But if it had to perish twice,
I think I know enough of hate
To know that for destruction ice
Is also great,
And would suffice.
השראה עריכה
מקור אפשרי להשראה מהשיר הוא פסקה בקנטו 32 מחלקה הראשון של הקומדיה האלוהית, שמציגה את המעגל התשיעי של הגיהנום, מעגל הבוגדים, בו החוטאים למעשה קופאים[2].
מקור אפשרי נוסף, נובע מדברי האסטרונום האמריקאי הארלו שפליי (ממציא המונח אזור ישיב) אשר טען[3] שהוא נתן את ההשראה לשיר. שפליי תיאר דיון שניהל עם פרוסט שנה לפני פרסום השיר. לדבריו, באותו הדיון פרוסט שאל אותו איך העולם יסתיים, ולאותה שאלה שפליי ענה שאו שהשמש תתפוצץ ותצית את כדור הארץ, או שכדור הארץ יחמוק איכשהו מגורל זה ויקפא לאטו בחלל. שפליי טען שהוא הופתע לראות את השיר שנה לאחר מכן ואמר שהוא רואה בכך דוגמה להשפעה שעשויה להיות למדע על האמנות או להבנתה.
מבנה וסגנון עריכה
השיר מורכב מבית אחד בן תשע שורות אשר מצטמצמות מאוד בשתיים האחרונות. בנוסף, השיר מאופיין בדילוג חלקי גם לפני השורות עצמן.
מבחינה מוזיקלית, השיר עונה למבנה החריזה א-ב-א א-ב-ג ב-ג-ב המאופיין את טרצינה, מבנה שהיה פופולרי בימי הביניים והראנסס (תקופת כתיבת הקומדיה האלוהית).
פרשנויות עריכה
לשיר יש מגוון פרשנויות. האחת נוגעת לכך שהשיר על סוף העולם ומתייחס ליסודות המרכזיים כאש וקרח. כאשר אש מסמל תשוקה וקרח מסמל שנאה.
לפי פרשנות זו, הדובר מביע הזדהות עם רגש התשוקה, אך הוא טוען שיספיק לו גם חורבן של הקרח, דבר שמאפיין את רגש השנאה ובכך יוצר אירוניה.
תרגום השיר עריכה
לשיר מבנה מוזיקלי וסמנטי אופייני, ולכן תרגומי השיר מנסים לבטא רוח זו תוך מגבלות השפה.
עם כך, יצאו לשיר תרגומים רבים על ידי מבחר מתרגמים[4], כמו רנה ליטוין, ראובן אבינועם, וזיוה שמיר (לו פרסמה גם עדכון[5]). התרגומים מאופיינים במתן שמות עבריים שונים למילים Fire ו-Ice כפשרה לדרישות המוזיקליות הרצויות.
בתרבות הפופולרית עריכה
לדברי הסופר, ג'ורג' ר. ר. מרטין, השראה חלקית לשם של סדרת הספרים המצליחה, שיר של אש וקרח, באה מיצירו זו של פרוסט[6].
בסרט דמדומים 3:ליקוי חמה, הדמות הראשית, איזבלה סוואן, מקריאה את השיר.
קישורים חיצוניים עריכה
- תרגום השיר מאת רענן אייכלר,
אש וקרח, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2015. - ניצה פרילוק, אש וקרח: מפגש עם שיר ותרגומיו מ ִ מבט סמנטי, באתר משרד החינוך.
הערות שוליים עריכה
- ^ Fire and Ice באתר ויקיציטוט
- ^ דברי ג'פרי מאייר "On fire and ice"
- ^ דברי טום האנסון "On fire and ice"
- ^ ניצה פרילוק אש וקרח: מפגש ע שיר ותרגומיו מ ִ מבט סמנטי באתר משרד החינוך
- ^ ניצה פרילוק אש וקרח: מפגש עם שיר ותרגומיו מ ִ מבט סמנטי באתר משרד החינוך
- ^ ג'וזפין הארדי ‘Game of Thrones’ Author George R.R. Martin Reveals ‘Winds of Winter’ Details and More באתר Young Adult Book Reviewer