Get Rich or Die Tryin'‎

אלבום מאת 50 סנט

Get Rich or Die Tryin'‎עברית: התעשר או שתמות בדרך) הוא אלבום הבכורה של הראפר האמריקאי 50 סנט. האלבום יצא לאור ב-6 בפברואר 2003, על ידי חברות התקליטים אינטרסקופ רקורדס, אפטרמת' אנטרטיינמנט של ד"ר דרה, שיידי רקורדס של אמינם וג'י-יוניט רקורדס של 50 סנט.[1]

Get Rich or Die Tryin'‎
אלבום אולפן מאת 50 סנט
יצא לאור 6 בפברואר 2003[1]
הוקלט 2002
סוגה גנגסטה ראפ
שפה אנגלית
אורך 53:44
חברת תקליטים אינטרסקופ ‏•‏‏ אפטרמת' ‏•‏‏ שיידי ‏•‏‏ ג'י-יוניט
הפקה ד"ר דרה עריכת הנתון בוויקינתונים
כרונולוגיית אלבומים של 50 סנט
God's Plan
(2002)
Get Rich or Die Tryin'
(2003)
The Massacre
(2005)
סינגלים מ-Get Rich or Die Tryin'‎
  1. "In da Club"
    תאריך יציאה: 7 בינואר 2003
  2. "21 Questions"
    תאריך יציאה: 4 במרץ 2003
  3. "Many Men (Wish Death)"
    תאריך יציאה: 24 במאי 2003
  4. "P.I.M.P.‎"
    תאריך יציאה: 12 באוגוסט 2003
  5. "If I Can't"
    תאריך יציאה: 16 בספטמבר 2003
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רקע והפקה עריכה

לפני צאתו של האלבום, 50 סנט הוציא מספר מיקסטייפים בלייבל של צמד ההיפ הופ "טראקמאסטרס" ואף עבד תחתם ותחת קולומביה רקורדס על אלבום שהיה אמור להוות אלבום הבכורה שלו בשם Power of the Dollar בשנת 2000, אך לאחר שסבל מבעיות משפטיות ונדחה בתעשיית המוזיקה, חברת קולומביה רקורדס החליטה לא להמשיך את העבודה על האלבום, ו-50 סנט מצא קושי לחתום עם חברת תקליטים גדולה אחרת, עד שחתם בשיידי רקורדס של הראפר אמינם בשנת 2002.[2]

לאחר שחתם עם אמינם (שהפיק בפועל את האלבום), 50 סנט עבד רבות גם עם המפיק ד"ר דרה, כשהשניים משמשים כמפיקים בפועל של האלבום, ועבדו על מנת לשלב ביחד את סוגות הגנגסטה ראפ והרית'ם אנד בלוז בהיפ הופ הניו יורקי.[2][3] בהפקת האלבום השתתפו גם מייק אליזונדו, שה מאני XL (שגם הפיק בפועל את האלבום), מיסטר פורטר, רוקוויילדר, דירטי סוויפט, מגה-הרץ ונוספים. האלבום מכיל הופעות אורח של הראפרים האמריקאים אמינם, יאנג באק ונייט דוג, כמו גם של חברי ההרכב של 50 סנט "ג'י-יוניט", לויד בנקס וטוני יאיו.

הצלחה ומורשת עריכה

אף על פי שהאלבום יצא שבוע מראש לפני תאריך צאתו המקורי, על מנת להילחם בהדלפות לאינטרנט, הוא הגיע היישר אל המקום הראשון במצעד הבילבורד 200 ומכר למעלה מ-872 אלף עותקים בשבוע הראשון לצאתו.[4] גם הסינגלים מתוך האלבום זכו להצלחה עולמית, כאשר "In da Club" ו-"21 Questions" הגיעו למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100, בעוד "P.I.M.P.‎" הגיע למקום הראשון במספר מדינות.[5][6] האלבום דורג במקום הראשון במצעד סוף השנה של מגזין הבילבורד לשנת 2003 וקיבל בעיקר ביקורות חיוביות ממבקרי המוזיקה.

האלבום סומן על ידי מבקרים רבים כזה שהחזיר את סוגת הגנגסטה ראפ לגדולה,[7][8] ודורג כאחד האלבומים הטובים ביותר משנות ה-2000.[9][10][11] בשנת 2020, הוא זכה בתואר של פלטינה ×9 מאיגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי. האלבום היה לאלבום הנמכר ביותר ל-2003 בארצות הברית, והועמד לפרס "אלבום הראפ הטוב ביותר" בטקס פרסי גראמי ה-46. הוא זכה בפרס המוזיקה האמריקאית לאלבום הראפ/היפ-הופ האהוב ביותר ובפרס המוזיקה של בילבורד לאלבום הבילבורד 200 המוביל לשנת 2003. ב-2020, מגזין רולינג סטון דירג את האלבום במקום ה-280 ברשימת "500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים".[12] בשנת 2022, האלבום דורג במקום ה-64 ברשימת 200 אלבומי ההיפ-הופ הטובים ביותר בכל הזמנים של המגזין.[13]

רשימת רצועות עריכה

מס' שם משך
1. Intro 0:06
2. What Up Gangsta 2:59
3. Patiently Waiting (בהשתתפות אמינם) 4:48
4. Many Men (Wish Death) 4:16
5. In da Club 3:13
6. High All The Time 4:29
7. Heat 4:14
8. If I Can't 3:16
9. Blood Hound (בהשתתפות יאנג באק) 4:00
10. Back Down 4:02
11. P.I.M.P.‎ 4:09
12. Like My Style (בהשתתפות טוני יאיו) 3:13
13. Poor Lil Rich 3:19
14. 21 Questions (בהשתתפות נייט דוג) 3:44
15. Don't Push Me (בהשתתפות לויד בנקס ואמינם) 4:08
16. Gotta Make It To Heaven 4:00
רצועות בונוס
מס' שם משך
17. Wanksta 3:39
18. U Not Like Me 4:15
19. Lifes On The Line 3:38
20. P.I.M.P.‎ (בהשתתפות סנופ דוג, לויד בנקס ויאנג באק) 4:48
משך כולל:
74:26

מיקומי שיא עריכה

 
‏  מצעדים ודירוגים (2003)
מדינה מצעד מיקום שיא
  אוסטריה Ö3 אוסטריה טופ 40‏ 16
  אוסטרליה מצעד האלבומים האוסטרלי 4
  אירופה מצעד האלבומים האירופאי 3
  איטליה מצעד האלבומים האיטלקי 13
  אירלנד מצעד האלבומים האירי 4
  ארצות הברית בילבורד 200 1
מצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ 1
  בריטניה מצעד האלבומים הבריטי 2
  גרמניה GfK – טופ 100 4
  דנמרק היטליסטן 6
  הולנד מצעד 100 האלבומים ההולנדיים 5
  הונגריה Mahasz 17
  ולוניה אולטראטופ 40 14
  יוון IFPI Greece 3
  נורווגיה VG-lista 5
  ניו זילנד המצעד הניו זילנדי הרשמי 3
  ספרד PROMUSICAE 39
  סקוטלנד מצעד האלבומים הסקוטי 5
  פינלנד המצעדים הפיניים הרשמיים 11
  פלנדריה אולטראטופ 50 3
  צרפת SNEP 12
  קנדה מצעד האלבומים הקנדי 1
  שוודיה סוורייטופליסטן 8
  שווייץ המצעד השווייצרי 8
 
‏  מצעדי סוף שנה (2003)
מדינה מצעד מיקום שיא
  אוסטריה Ö3 אוסטריה טופ 40‏ 69
  אוסטרליה מצעד האלבומים האוסטרלי 51
  אירלנד מצעד האלבומים האירי 11
  ארצות הברית בילבורד 200 1
מצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ 1
  בריטניה מצעד האלבומים הבריטי 17
  גרמניה GfK – טופ 100 23
  דנמרק היטליסטן 37
  הולנד מצעד 100 האלבומים ההולנדיים 22
  ולוניה אולטראטופ 40 48
  ניו זילנד המצעד הניו זילנדי הרשמי 10
  פלנדריה אולטראטופ 50 19
  צרפת SNEP 75
  שוודיה סוורייטופליסטן 32
  שווייץ המצעד השווייצרי 27
 
‏  מצעדי סוף שנה (2004)
מדינה מצעד מיקום שיא
  ארצות הברית בילבורד 200 102
מצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ 56
  בריטניה מצעד האלבומים הבריטי 99
 
‏  מצעדי סוף שנה (2020)
מדינה מצעד מיקום שיא
  פלנדריה אולטראטופ 50 192
 
‏  מצעדי סוף שנה (2021)
מדינה מצעד מיקום שיא
  פלנדריה אולטראטופ 50 165
 
‏  מצעדי סוף שנה (2023)
מדינה מצעד מיקום שיא
  ארצות הברית בילבורד 200 139[14]

נתוני מכירות עריכה

מקום תארים מכירות
ארגנטינה (CAPIF) זהב 20,000
אוסטרליה (ARIA) פלטינה ×2 140,000
בלגיה (BEA) פלטינה 50,000
קנדה (Music Canada) פלטינה ×6 600,000
דנמרק (IFPI Danmark) פלטינה ×4 80,000
צרפת (SNEP) זהב 100,000
גרמניה (BVMI) זהב 100,000
יון (IFPI Greece) זהב 10,000
אירלנד (IRMA) פלטינה 15,000
יפן (RIAJ) זהב 100,000
ניו זילנד (RMNZ) פלטינה ×3 45,000
נורווגיה (IFPI Norway) זהב 20,000
רוסיה (NFPF) פלטינה ×3 60,000
שוודיה (GLF) זהב 30,000
שווייץ (IFPI Switzerland) פלטינה 40,000
הממלכה המאוחדת (BPI) פלטינה ×4 1,117,000
ארצות הברית (RIAA) פלטינה ×9 9,000,000
אירופה (IFPI) פלטינה ×2 2,000,000

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 "50 Cent – Get Rich or Die Tryin'". AllMusic. נבדק ב-14 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 Touré (April 3, 2003). "The Life of a Hunted Man". Rolling Stone. Accessed July 6, 2007.
  3. ^ Allison Samuels, February 21, 2007. The Flip Side of 50 Cent. MSNBC. Accessed July 7, 2007.
  4. ^ "Rapper 50 Cent Has Top-Selling First Album – New York Times". Nytimes.com. 17 בפברואר 2003. נבדק ב-12 באפריל 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Candace Anderson (September 17, 2007). Kanye West and 50 Cent go head to head in record sales competition (אורכב 14.09.2008 בארכיון Wayback Machine). TheCurrentOnline. Retrieved July 18, 2008.
  6. ^ Byrnes, Paul (January 18, 2006). Get Rich or Die Tryin'. The Sydney Morning Herald. Retrieved April 13, 2008.
  7. ^ Scott, Damien (2018-02-06). "Complex Classics: A Look Back At 50 Cent's "Get Rich Or Die Tryin'"". Complex. נבדק ב-2022-06-09.
  8. ^ Kulkarni, Neil (2018-02-06). "The undeniable impact of 50 Cent's debut 'Get Rich or Die Tryin''". Crack. נבדק ב-2022-06-09.
  9. ^ "Best of the 2000s – Billboard 200 Albums". Billboard. Nielsen Business Media. נבדק ב-16 בדצמבר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "50 Cent, Get Rich or Die Tryin' (2003) — 25 Rap Albums From the Past Decade That Deserve Classic Status". Complex. נבדק ב-8 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Greatest of All Time Billboard 200 Albums". Billboard. ארכיון מ-1 באוקטובר 2016. נבדק ב-12 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Rolling Stone, Rolling Stone, The 500 Greatest Albums of All Time, Rolling Stone, ‏2020-09-22 (באנגלית אמריקאית)
  13. ^ Charles Aaron,Mankaprr Conteh,Jon Dolan,Will Dukes,Dewayne Gage,Joe Gross,Kory Grow,Christian Hoard,Jeff Ihaza,Julyssa Lopez,Mosi Reeves,Yoh Phillips,Noah Shachtman,Rob Sheffield,Simon Vozick-Levinson,Christopher R. Weingarten, Charles Aaron, Mankaprr Conteh, Jon Dolan, Will Dukes, The 200 Greatest Hip-Hop Albums of All Time, Rolling Stone, ‏2022-06-07 (באנגלית אמריקאית)
  14. ^ Billboard 200 Albums, Billboard, ‏2023 (באנגלית אמריקאית)


הקודם:
2003: אמינםThe Eminem Show
פרס המוזיקה האמריקאית לאלבום הראפ/היפ-הופ האהוב ביותר
2003: 50 סנטGet Rich or Die Tryin
הבא:
2004: אאוטקאסטSpeakerboxxx/The Love Below