Ipse dixit
| ערך מחפש מקורות | |
Ipse dixit (בלטינית: "הוא (המורה, מסטר) עצמו אמר זאת"); מקור הביטוי הוא ביוונית αὐτὸς ἔφα (autòs épha). תלמידיו של פיתגורס נהגו להקדים ולומר ביטוי זה כדי לציין שהם מצטטים את דבריו של מורם, אף שפעמים רבות ייחסו לו בכך דברים שלמעשה לא אמר.[1] הם ראו בדברים שאמר אמת צרופה שאין לפקפק או להרהר אחריה.
תרגום הביטוי היווני ללטינית הופיע לראשונה בספר "על טבע האלים" מאת המדינאי והסנטור הרומי מרקוס טוליוס קיקרו. 'כאשר נשאלו הפיתגוראים לבסיס של איזו הנחה שהעלו בוויכוח, נאמר שהיו נוהגים להשיב 'הוא עצמו אמר זאת', כאשר 'הוא עצמו' הוא פיתגורס'. (שם, ספר 1, סעיף 10). קיקרו התייחס באופן ביקורתי להישענות זו על בעל סמכות.
עוד קודם התעוררה ביקורת כלפי הגישה הדוגמטית של תלמידי פיתגורס, המעודדת סוג של קיפאון מחשבתי. ידועים בהקשר זה דבריו של אריסטו: "אוהב את סוקרטס, אוהב את אפלטון, אך את האמת אוהב מעל כולם". פתגם זה מבוסס על גישתו של סוקרטס עצמו, אשר הורה לחבריו ומקורביו להעדיף את האמת תמיד (בדיאלוג פיידון ובספר 3 של הפוליטאה), גם אם מדובר בפגיעה בעמדתו של אדם חשוב (נאמר בהקשר של המשורר הומרוס.
ביטוי זה מהווה גם כשל לוגי המכונה פנייה לסמכות.
הערות שוליים עריכה
- ^ שמואל שקולניקוב, תולדות הפילוסופיה היוונית - הפילוסופים הקדם-סוקראטיים, 1981, עמ' 59
